טענות שיש להעלותן בהזדמנות הראשונה האפשרית

החלטת בית משפט קמא נכונה לגופה .באשר לטענה בדבר פורום לא נאות ובאשר לטענת ההתיישנות – שתי טענות אלו שיש להעלותן בהזדמנות הראשונה לא הועלו בהזדמנות הראשונה וההחלטה ביחס אליהן נכונה לגופה.

בעיניין תרכובות ברום נקבע בסעיף 7 לגבי החלטה ולפיה בימ"ש לא סילק תביעה על הסף: " ההצדקה לידון בטענות כלפי החלטת ביניים שדחתה טענה לסילוק על הסף במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד'.

...

נקבע כי אין זה המקרה החריג שבו תסולק תביעה על הסף כאשר אין צורך בבירור עובדתי וניתן להכריע רק על סמך הנטען בכתבי הטענות כי דין התביעה דחייה.

בעניין תרכובות ברום נקבע בסעיף 7 לגבי החלטה ולפיה בימ"ש לא סילק תביעה על הסף: " ההצדקה לדון בטענות כלפי החלטת ביניים שדחתה טענה לסילוק על הסף במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קיצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד'.

כאמור,גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור בנוגע לסמכות העניינית ונדחית בקשת רשות הערעור לגבי יתר רכיבי ההחלטה מיום 1/2/2021.

הנתבע הדגיש כי לא מדובר בטענת היתיישנות דיונית שיש להעלות בהזדמנות הראשונה אלא בתנאי הסף של החוק.

ביחס להוכחת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לעבודת התובע, נקבע כי על התובע "להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודה לבין פגיעתו בעבודה ברמת היסתברות של 50% לפחות. דהיינו, יש להגיע למסקנה כי יותר סביר שתנאי העבודה גרמו לפגיעה מאשר האפשרות שתנאי העבודה לא גרמו לפגיעה" (עב"ל (ארצי) 16002-11-18 יחזקאל בוקר נ' המוסד לביטוח לאומי, 6.3.2019, פסקה 19).

...

תמצית טענות הצדדים לטענת התובע, דין תביעתו להתקבל.

ביחס להוכחת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לעבודת התובע, נקבע כי על התובע "להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודה לבין פגיעתו בעבודה ברמת הסתברות של 50% לפחות. דהיינו, יש להגיע למסקנה כי יותר סביר שתנאי העבודה גרמו לפגיעה מאשר האפשרות שתנאי העבודה לא גרמו לפגיעה" (עב"ל (ארצי) 16002-11-18 יחזקאל בוקר נ' המוסד לביטוח לאומי, 6.3.2019, פסקה 19).

לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובחוות דעת המומחה, אנו סבורים כי דין התביעה להידחות, כפי שנפרט להלן: כאמור לעיל, סעיף 84א(א) לחוק קובע שלושה תנאים מצטברים לבחינת תביעה להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה: חשיפה לרעש העולה על המותר בתקנות; הפחתת כושר שמיעה בשיעור של 20 דציבל (והפסיקה הוסיפה – בתדירויות הדיבור); הגשת התביעה תוך 12 חודשים מיום תיעוד הליקוי לראשונה או היום בו החלה הירידה בשמיעה על פי קביעת הוועדה הרפואית.

סוף דבר התביעה נדחית.

עוד טענה המשיבה כי ניתן לראות שהמבקש מחפש בכל דרך אפשרית להיתחמק מחובותיו ומגיש פעם אחר פעם בקשות לעיכוב הליכים ומנסה לקבל ימי עיכוב בכל פעם בתיקי ההוצל"פ. לשיטתה, בחר המבקש במפלטו האחרון בעת שהגיש את הבקשה לעיכוב הליכים, הארכת מועד וההתנגדות עצמה ביום 13.09.2022 תוך ניסיון הטעייתו של בית המשפט.

מנגד טענה המשיבה כי העלאת טענת הזיוף נעשתה באיחור כך שיש להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה ולא כמפלט אחרון, וכן טענה עוד כי אין להעלות נגדה טענת כשלון התמורה אלא טענה זו מופנית כלפי בעל העסק אשר מזהה את החותמים על השיקים באמצעות תעודה מזהה.

...

המבקש עוד טען כי ע"פ חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, המשיבה לא צירפה הסכם הלוואה בכתב כמבוקש כדין בעת הגשת בקשה לביצוע שטר, ועל כן מלווה שאינו עורך חוזה הלוואה ואינו מצרף חוזה הלוואה לתביעתו, גם אם מדובר בבקשה לביצוע שטר, לרבות תנאי הסף לקיומו של מסמך בכתב של חוזה לקבלת שירות, אזי לשיטתו על הבקשה להידחות מכיוון שאין עילת תביעה למשיבה.

מכל האמור לעיל, המבקש טען כי למשיבה אין כל עילת תביעה נגדו ובקשתה לביצוע שטר מלווה בניצול המצב, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים וזאת על מנת להפעיל עליו לחץ פסול לצבירת יתרון שאינו מגיע לה על פי דין.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה עיכוב הליכים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה עיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 8,000 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

עוד טענה המשיבה כי ניתן לראות שהמבקש מחפש בכל דרך אפשרית להיתחמק מחובותיו ומגיש פעם אחר פעם בקשות לעיכוב הליכים ומנסה לקבל ימי עיכוב בכל פעם בתיקי ההוצל"פ. לשיטתה, בחר המבקש במפלטו האחרון בעת שהגיש את הבקשה לעיכוב הליכים, הארכת מועד וההתנגדות עצמה ביום 13.09.2022 תוך ניסיון הטעייתו של בית המשפט.

מנגד טענה המשיבה כי העלאת טענת הזיוף נעשתה באיחור כך שיש להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה ולא כמפלט אחרון, וכן טענה עוד כי אין להעלות נגדה טענת כשלון התמורה אלא טענה זו מופנית כלפי בעל העסק אשר מזהה את החותמים על השיקים באמצעות תעודה מזהה.

...

מכל האמור לעיל, המבקש טען כי למשיבה אין כל עילת תביעה נגדו ובקשתה לביצוע שטר מלווה בניצול המצב, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים וזאת על מנת להפעיל עליו לחץ פסול לצבירת יתרון שאינו מגיע לה על פי דין.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה עיכוב הליכים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה עיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 7,500 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

כפי שנקבע לאחרונה בבר"ע (ארצי) 68876-01-23 שובל - המוסד לביטוח לאומי (30.1.23), "אין מקום לקבל את טענת הפסלות כאשר זו מועלית באיחור. כפי שנקבע בפסיקה - טענת פסלות יש להעלות בהזדמנות הראשונה. כלל זה נועד להסדיר את מסגרת כללי המשחק הדיוני שאמורים להעשות בהגינות, בפתיחות ובתום לב כדי למנוע אפשרות של שמירת הטענה למקרה שהתוצאה לא תמצא חן בעיני מי שנצר את הטענה בלבו. טעם נוסף לכלל זה הוא מתן אפשרות לגורם שכנגדו נטענת טענה הפסלות להגיב לה באופן ישיר" (ראו גם בר"ע (ארצי) 2258-03-20 המוסד לביטוח לאומי - דהן (30.11.2020), בר"ע (ארצי) 31849-05-21 מור - המוסד לביטוח לאומי (23.05.2021)).

במקרה דנן, המערער לא העלה כל טענה בדבר היכרות עם פרופ' וולר בפני הועדה אלא הסכים להבדק בפניה, וכעת בדיעבד הוא טוען שיש לפסול את החלטתה בשל הרכבה.

...

      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

גם טענת המערער כי קיימת מחלוקת אישית בין פרופ' וולר לד"ר מחאג'נה דינה להידחות, שכן לא רק שהיא אינה נתמכת בראיות כלשהן, אלא שמעיון בפרוטוקול עולה כי פרופ' וולר דווקא מקבל חלק מממצאיו ומסקנותיו של ד"ר מחאג'נה. בכל הנוגע לד"ר קרת, הרי שהוא חתום על הפרוטוקול יחד עם שאר חברי הוועדה, ואין כל הצדקה לקבוע כי נפל פגם בהתנהלותו.

      על בסיס כל האמור לעיל, הערעור נדחה.