מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענות מקדמיות של הגנה מן הצדק

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2022 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

בנוסף, נכתב בספרו של כבוד השופט יעקב קדמי ביחס לסעיף 149 (10) לחסד"פ, כי מדובר בטענה מקדמית, לפיה העובדות המיוחסות לנאשם בכתב האישום, כל עוד ניתן לתקן את הפגם, ייטה בית המשפט לתיקון כתב האישום, על פני ביטולו, שכן תכליתה של ההוראה להבטיח לנאשם דיון הוגן ולמנוע קפוח של הגנתו (י. קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני א', מהד' תשס"ט 2009, ע' 1293-1297).
על פי סעיף 150 לחסד"פ "נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום". במקרה זה איני סבור כי מדובר במקרה בו יש 'להפעיל' את דוקטרינת ההגנה מן הצדק, ובכל מקרה לא מדובר במקרה בו קיום הליך פלילי חרף הפגם האמור, יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות ובאופן המצדיק את ביטולו של כתב האישום.
...
על כן, יש לדחות את הבקשה.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

אולם, ביחס לאלה, נקבע כי הם אינם מחייבים את זיכויו של המבקש, בשים לב להלכה, לפיה ניתן להרשיע נאשם חרף קיומם של מחדלי חקירה, וזאת – ככל שהוכח מעבר לכל ספק סביר כי הוא ביצע את המיוחס לו. עוד יוער, כי המבקש העלה טענה מקדמית להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית.
כן ציין המבקש, כי הגם שבית המשפט סבר כי אין לזכותו מטעמים של הגנה מן הצדק, היה נידרש לתת לכך משקל בעת גזירת דינו.
...
][] בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיאה ר' יפה-כ"ץ וכב' השופטים י' עדן ו-ג' ****) בע"פ 43063-04-22 מיום 25.08.2022, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה באשדוד (כב' השופטת ר' שורץ) בגמ"ר 13050-01-20 מיום 02.01.2022; ועל גזר דינו מיום 11.04.2022.
נימוקי הבקשה לעמדת המבקש, יש להיעתר לבקשתו למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי" בשל אחד משלושה טעמים שונים: הראשון, שבקשתו "מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית שעלתה בטיעוני המבקש והקשורה לחובת נהג הנוסע בכביש ורכב העומד בשול מתפרץ לנתיבו". במסגרת זו טוען המבקש, כי נדרש מבית משפט זה להכריע בשתי שאלות פרשניות: האחת, על מי חלה החובה הראשית למנוע תאונה – על נהג שרכב מתפרץ לנתיבו משולי הכביש, או על נהג הרכב המתפרץ; והשנייה, האם תקנה 49 חלה במקרה של תאונה בין רכב נוסע לרכב העומד בשולי הכביש, להבדיל ממקרה של תאונה בין רכב אחד ורכב אחר שנוסע בעקבותיו.
יתרה מכך, לעמדת המבקש, נגרם לו עיוות דין הן נוכח זאת שבית המשפט "קבע כלל ראייתי חדש שאין לו שום תימוכין בחוק, על פיו אי מתן אימון בגרסת הנאשם לפיה איננו זוכר את שהתרחש מהווה ראיה עצמאית לחובתו ואף גוברת על הכלל הראייתי שנקבע בחוק לשתיקת נאשם". דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה.
טענתו של המבקש מביעה זלזול בכך, ויש להצר על כך. סוף דבר: הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מדובר על טענת הגנה של הנאשמים שעליהם מוטלת החובה להביא ראיות לתמיכה בה, גם בשים לב לכך שב"כ הנאשמים ציין בדיון מיום 18.5.2023 כי הוא יציג אסמכתות להעברת הכספים, אם צריך (עמ' 32, שורות 7-5).
כפי שקבעתי גם בהחלטתי מיום 18.10.2022 נקודת המוצא כקבוע בסעיף 67א(ב) לחסד"פ לפיו תובע רשאי שלא להעמיד חשוד לדין ולהציע לו הסדר מותנה, אולם הוא לא חייב לעשות כן. כמו כן מקובלת עלי טענת המאשימה ולפיה התיק אינו מתאים למסלול של הסדר מותנה וזאת לאור מדיניות ונהלי המאשימה ובשים לב להנחיה 4.3042 להנחיות היועמ"ש (צורפה לתגובת המאשימה לבקשה לטענה מקדמית להגנה מן הצדק), המפרטת את סוגי העבירות והנסיבות בהן ניתן לערוך הסדר מותנה.
...
לאור האמור, דין טענת הנאשמים להגנה מן הצדק – להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום: עבירות על תקנות 2(ב), 2(א), 163(א) 91(ג) ו- 88(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה וכן עבירה על סעיף 25ב(א) בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, הכל כמפורט בסעיפים ב.1-ב.3, ב.5-ב.7 בכתב האישום.
כמו כן אני מרשיע את הנאשם באחריותו כנושא משרה בנתבעת, עבירה לפי 222 לפקודת הבטיחות בעבודה.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2023 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

בפני בקשה לביטול כתב האישום מכוח טענה מקדמית "הגנה מן הצדק" לפי סעיף 149(10) לחסד"פ, בגין אי קיום חובת ידוע ושימוע בטרם הגשת כתב אישום.
...
לאור האמור לעיל, ומשלא עסקינן בעבירת פשע אלא בעבירת עוון אזי לא קמה חובת ידוע ושימוע בהתאם לסעיף 60א לחסד"פ. דין הבקשה להידחות הנני קובעת את התיק להקראה ליום 5.2.24 שעה 10:30.

בהליך עה"ס (עה"ס) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לצורך בירורה של טענה זו, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי: "לגופו של עניין אנו סבורים כי דין העירעור בעקרו להדחות מכל אותם טעמים שפירט בית המשפט המחוזי, ודי אם נאמר שיש אחיזה לאישום וכי מתקיימת דרישת הפליליות הכפולה. לפיכך ובהנתן עמדת בא-כוח המערער, העירעור נדחה. זאת למעט בסוגיה אחת של הגנה מן הצדק, בהתייחס לארוע שבו לטענת המערער נישברו שיניו עקב שימוש בכוח בלתי סביר לצורך בדיקת D.N.A. בעיניין מצומצם זה יוחזר איפוא התיק לבית המשפט המחוזי, לצורך בירור עובדתי שלאחריו יינתן פסק דין משלים. נציין כי אין באמור כדי לנקוט עמדה כלשהיא באשר להשלכותיו של פסק דין משלים כזה לעניין אימוץ הדוקטרינה של 'הגנה מן הצדק' בנסיבות שיתבררו, ובכלל זאת העובדה שמדובר בהליך הסגרה, והטענות שמורות לצדדים". בפסק הדין המשלים נקבע כי נפל אמנם פגם בהתנהלות המישטרה במהלך מעצרו של כהן לצורך הליך ההסגרה, אך אין בו כדי לבסס טענה להגנה מן הצדק, המצדיקה את ביטול הליך ההסגרה.
באותה פרשה נקבע כי הטענה המקדמית להגנה מן הצדק, מקומה יכירנה גם בהליכי הסגרה; כי מבוקש הסגרה יכול להעלות טענה, לפיה הליך ההסגרה בעיניינו עומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות, עד כדי הצדקה לביטולו או להתלייתו.
...
לצורך בירורה של טענה זו, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי: "לגופו של עניין אנו סבורים כי דין הערעור בעיקרו להידחות מכל אותם טעמים שפירט בית המשפט המחוזי, ודי אם נאמר שיש אחיזה לאישום וכי מתקיימת דרישת הפליליות הכפולה. לפיכך ובהינתן עמדת בא-כוח המערער, הערעור נדחה. זאת למעט בסוגיה אחת של הגנה מן הצדק, בהתייחס לאירוע שבו לטענת המערער נשברו שיניו עקב שימוש בכוח בלתי סביר לצורך בדיקת D.N.A. בעניין מצומצם זה יוחזר אפוא התיק לבית המשפט המחוזי, לצורך בירור עובדתי שלאחריו יינתן פסק דין משלים. נציין כי אין באמור כדי לנקוט עמדה כלשהי באשר להשלכותיו של פסק דין משלים כזה לעניין אימוץ הדוקטרינה של 'הגנה מן הצדק' בנסיבות שיתבררו, ובכלל זאת העובדה שמדובר בהליך הסגרה, והטענות שמורות לצדדים". בפסק הדין המשלים נקבע כי נפל אמנם פגם בהתנהלות המשטרה במהלך מעצרו של כהן לצורך הליך ההסגרה, אך אין בו כדי לבסס טענה להגנה מן הצדק, המצדיקה את ביטול הליך ההסגרה.
נקבע, כי "מכל העדויות עולה, ואף העותרת לא חלקה על כך, כי דגימת ה-D.N.A ניטלה ללא הסכמתו של המשיב ומהחלק הפנימי של הלחי של המשיב". בצד זאת נקבע, כי לא הוכח "אף לא במאזן ההסתברויות, כי אכן ניתנה למשיב מכת אגרוף קודם לפתיחת הפה בכח". כמו כן, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי "ניתן לקבוע על יסוד מצבור הראיות שפורטו לעיל כי המשיב נחבל בשיניו במהלך דגימת ה-"D.N.A. באשר לטיבה של החבלה, נקבע כי התיעוד הרפואי שהוגש "אך תומך בכך שנגרמה תזוזה של כתר/גשר בשיניים", בעקבותיה נזקק המערער לטיפול רפואי, אך לא נמצאו אסמכתאות לטענת המערער כי שיניו נשברו כתוצאה מנטילת הדגימה.
סבורני, כי במקרים בהם התנהלותן הפסולה של הרשויות נוגעת לביצוע ולמימוש הליכי המעצר עצמם, יגבר הנטל על המבקש לטעון כי פגמים אלו, מקימים לו טענה להגנה מן הצדק בהליך העיקרי.
דין הטענה להידחות אפוא.
סוף דבר, מכלל הטעמים האמורים, אציע לחברַי להורות על דחיית הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו