לצורך בירורה של טענה זו, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי:
"לגופו של עניין אנו סבורים כי דין העירעור בעקרו להדחות מכל אותם טעמים שפירט בית המשפט המחוזי, ודי אם נאמר שיש אחיזה לאישום וכי מתקיימת דרישת הפליליות הכפולה. לפיכך ובהנתן עמדת בא-כוח המערער, העירעור נדחה. זאת למעט בסוגיה אחת של הגנה מן הצדק, בהתייחס לארוע שבו לטענת המערער נישברו שיניו עקב שימוש בכוח בלתי סביר לצורך בדיקת D.N.A. בעיניין מצומצם זה יוחזר איפוא התיק לבית המשפט המחוזי, לצורך בירור עובדתי שלאחריו יינתן פסק דין משלים. נציין כי אין באמור כדי לנקוט עמדה כלשהיא באשר להשלכותיו של פסק דין משלים כזה לעניין אימוץ הדוקטרינה של 'הגנה מן הצדק' בנסיבות שיתבררו, ובכלל זאת העובדה שמדובר בהליך הסגרה, והטענות שמורות לצדדים".
בפסק הדין המשלים נקבע כי נפל אמנם פגם בהתנהלות המישטרה במהלך מעצרו של כהן לצורך הליך ההסגרה, אך אין בו כדי לבסס טענה להגנה מן הצדק, המצדיקה את ביטול הליך ההסגרה.
באותה פרשה נקבע כי הטענה המקדמית להגנה מן הצדק, מקומה יכירנה גם בהליכי הסגרה; כי מבוקש הסגרה יכול להעלות טענה, לפיה הליך ההסגרה בעיניינו עומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות, עד כדי הצדקה לביטולו או להתלייתו.
...
לצורך בירורה של טענה זו, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי:
"לגופו של עניין אנו סבורים כי דין הערעור בעיקרו להידחות מכל אותם טעמים שפירט בית המשפט המחוזי, ודי אם נאמר שיש אחיזה לאישום וכי מתקיימת דרישת הפליליות הכפולה. לפיכך ובהינתן עמדת בא-כוח המערער, הערעור נדחה. זאת למעט בסוגיה אחת של הגנה מן הצדק, בהתייחס לאירוע שבו לטענת המערער נשברו שיניו עקב שימוש בכוח בלתי סביר לצורך בדיקת D.N.A. בעניין מצומצם זה יוחזר אפוא התיק לבית המשפט המחוזי, לצורך בירור עובדתי שלאחריו יינתן פסק דין משלים. נציין כי אין באמור כדי לנקוט עמדה כלשהי באשר להשלכותיו של פסק דין משלים כזה לעניין אימוץ הדוקטרינה של 'הגנה מן הצדק' בנסיבות שיתבררו, ובכלל זאת העובדה שמדובר בהליך הסגרה, והטענות שמורות לצדדים".
בפסק הדין המשלים נקבע כי נפל אמנם פגם בהתנהלות המשטרה במהלך מעצרו של כהן לצורך הליך ההסגרה, אך אין בו כדי לבסס טענה להגנה מן הצדק, המצדיקה את ביטול הליך ההסגרה.
נקבע, כי "מכל העדויות עולה, ואף העותרת לא חלקה על כך, כי דגימת ה-D.N.A ניטלה ללא הסכמתו של המשיב ומהחלק הפנימי של הלחי של המשיב". בצד זאת נקבע, כי לא הוכח "אף לא במאזן ההסתברויות, כי אכן ניתנה למשיב מכת אגרוף קודם לפתיחת הפה בכח". כמו כן, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי "ניתן לקבוע על יסוד מצבור הראיות שפורטו לעיל כי המשיב נחבל בשיניו במהלך דגימת ה-"D.N.A. באשר לטיבה של החבלה, נקבע כי התיעוד הרפואי שהוגש "אך תומך בכך שנגרמה תזוזה של כתר/גשר בשיניים", בעקבותיה נזקק המערער לטיפול רפואי, אך לא נמצאו אסמכתאות לטענת המערער כי שיניו נשברו כתוצאה מנטילת הדגימה.
סבורני, כי במקרים בהם התנהלותן הפסולה של הרשויות נוגעת לביצוע ולמימוש הליכי המעצר עצמם, יגבר הנטל על המבקש לטעון כי פגמים אלו, מקימים לו טענה להגנה מן הצדק בהליך העיקרי.
דין הטענה להידחות אפוא.
סוף דבר, מכלל הטעמים האמורים, אציע לחברַי להורות על דחיית הערעור.
