טענות לשון הרע, הונאה והפרת חוזה

לפיכך הוא תובע 150,000 ₪ פיצוי כעוגמת נפש וזאת:- "בגין ניסיון לתפור לי תיק פלילי בגין עבירת בניה שלא הייתה, הוצאת דיבה ולשון הרע, הונאת יחידת ההנדסה וועדת תכנון ובניה, אשר הביאה לשיבושים רבים, לעיכוב הליך הבנייה ולהפסדים כספיים. פגיעה בשמי הטוב וגרימת עוגמת נפש". · מעשי הפיקוח הנטענים מתייחסים לטענות שעלו במסגרת כתב באישום הראשון.

כמו כן טען התובע בסיכומיו כי הפסיד עבודה במפעלים בטחוניים, לאור קיום הליכים פלילים כנגדו, אולם התובע לא הציג מכתב פיטורים או ניסיון קבלה לעבודה שניכשל בהיעדר כל ראיה לגבי נזק כלכלי, הפרת חוזה, הפסד שכירות או אובדן מקום עבודה הרי שנזקים אלו לא הוכחו ועל כן בכל מקום שהתובע דרש פיצוי בגין הפסד שכזה התביעה נדחית בגין אי הוכחת נזק (הן בת.א. 35355-11-14 והן בת.א. 8225-07-15).

...

לאחר ששקלתי את הדברים סבור אני כי בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה אין מקום לחיוב התובע בהוצאות ואבהיר:- התובע אומנם בחר להתנהל בדרך שהעמיסה על המערכת והצדדים, הגיש תביעות נפרדות כנגד כל עובד עירייה, הגיש תביעות שחלקן כפולות, וטען טענות שאינן ממין העניין אולם, אין זו חזות הכל.

יתרה מזאת, סבור אני כי אם הייתה העירייה מתנהלת באופן מסודר, לא מאפשרת לכל אחד לקחת את תיק התכנון והבניה ולהחזיר אותו כך שמסמכים יכולים להעלם או להשתנות, ואם הייתה העירייה דואגת לשמור על התיק כמו שצריך, חלק גדול מהטענות לא היו נשמעות.

לפיכך, ובהתאם לכל אשר נאמר לעיל, כל התביעות נדחות (למעט הדרישה לפיצוי בגין אי קבלת ההיתר לדירה ברח' הודה הלוי 34/8 אשר נמחקת) ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.

"בעוד שבחיובי תוצאה אי-השגת התוצאה המבוקשת או המצאת תוצאה פגומה מהוים, כשהם לעצמם, הפרה של החוזה, הרי בחיובי הישתדלות יישא החייב באחריות רק אם ניתן לייחס את אי-השגת התוצאה המבוקשת, או השגתה החלקית, לחוסר מיומנותו, להתרשלותו או כיוצא בזה" (זמיר, חוק חוזה קבלנות, תשל"ד- 1974 (ירושלים, תשנ"ה) בעמ' 35, (בתוך עניין גול דלעיל); לעניין הקשיים המובנים בהוכחת הפרת חובת הישתדלות ר' ע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים והפקות נ' גלי עטרי (2.12.97)).

כך, במכתב מאת בא כוחה של נופר מיום 21.11.16 – ערב הגשת התביעה - אשר מוען אל ב"כ של מוטי, טענה נופר כי מוטי 'הונה' אותה וכי הוא מנהל 'הונאה סדרתית', 'גוזל כספים מקורבנות תמימים' וכיו"ב. לטענתו של מוטי, שמו הטוב נפגע כתוצאה מהכפשות אלו ולפיכך תובע הוא את נופר על סך של 200,000 ₪ (משקולי אגרה).

נאמר באופן כללי כי נופר הכפישה את שמו של מוטי בפני עובדים ואנשים שונים עימם שוחחה, אולם לא הובהר מהם התכנים המדויקים שעלו באותן השיחות, מהן יתר נסיבות הפירסום כגון מועד הפירסום, המקום בו בוצע, המסגרת בה נאמרו האמירות, וכיו"ב. על שכמו של המבקש לתבוע בעילת לשון הרע מוטלת החובה להצביע ולפרט את כל רכיביה של עילת לשון הרע הנטענת.

...

תוצאות הדברים היא כי החל מהמועד הקובע כמובנו לעיל, נכנסה השותפות למצב של 'שותפות בפירוק' זאת עד לגמר עריכת חשבונותיה וחיסולה – דבר אשר טרם נעשה עד כה. סוף דבר לא מצאתי כי ביסוד התקשרות הצדדים בהסכם השותפות עומדים מצגי שווא או הטעיות מצדו של מוטי כלפי נופר.

לפיכך שתי התביעות נדחות הדדית.

לאור האמור, אני מורה על מינוי מומחה, אשר יפעל לעריכת החשבון הדרוש לצורך חיסול השותפות ועריכת כלל ההתחשבנות בין נופר ומוטי נכון למועד הקבוע.

הגנת הנתבעים: בכתב ההכנה טענו הנתבעים שיש לדחות את תביעות התובעים מהסיבות כדלקמן: 1) התביעות הוגשו בחוסר תום לב; 2) יש למחוק את הנתבעות 3 ו-4 מכתב התביעה, מאחר ולא היה להן כל יד ורגל בחוזים שנחתמו עם התובעים, ואין להרים את מסך ההיתאגדות בין החברות לבין עצמן ובין הנתבע 4 לבין החברות; 3) מחירי המכירה של תוצאת חקלאית מתפרסמים באתרי אינטרנט, והתובעים יכולים היו לעקוב אחרי נתונים אלו; 4) המגעים בין הנתבעת 2 לבין מר ראובן לא הבשילו לכדי חוזה מחייב, אלא היו אך ורק מגעים לקראת כריתתו של חוזה; 5) לנתבעת 2 יש טענות קזוז כנגד התובעים עקב הפרות חוזים בסכום כולל של 117,000 ₪ וכנגד ראובן טענת קזוז בסך 500,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע.

סבור אני שיש לדחות את טענת הקזוז לעניו טענת לשון הרע מהסיבות כדלקמן: 1) הנתבעת 2 לא הוכיחה מה לשון הרע שנאמר, מתי ומה היה תוכנו ובפני מי נאמר לשון הרע; 2) הנתבעת 2 לא הביאה כל עד להוכיח את דברי לשון הרע שנאמרו; 3) עדותו של הנתבע 4 בעיניין זה היא עדות יחידה עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש].

מכוח היותו של הנתבע 4 למעשה הבעלים היחיד של הנתבעות 1 עד 3, והוא זה שנתן ההוראות שגרמו לנתבעות להפר את האמון שהיה בבסיס מערכת היחסים בין הנתבעות לבין התובעים, ובכך עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה.

...

מצב עניינים זה מביא למסקנה שקיימת הצדקה מלאה להרמת המסך בין הנתבעת 2 לבין הנתבעת 3 ובין הנתבעות 1 ו-3 לבין הנתבע 4.

לאור האמור לעיל, סבור אני שעל הנתבעת 3 לשאת בחיובים של הנתבעת 2,ואילו על הנתבע 4 לשאת בחיובים של הנתבעות 1 עד 3.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין היא כדלקמן: 1) על הנתבעים 1, 2 ו-4, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 1 לשלם לתובעת 1 את הסך 36,440 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 1.9.10 ועד ליום התשלום בפועל; 2) על הנתבעים 1 עד 4, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 1 כדלקמן: (1) את הסך 52,128.5 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 1.5.11 ועד ליום התשלום בפועל; (2) את הסך 119,232 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 10.10.13 ועד ליום התשלום בפועל; (3) את הסך 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (12.9.11) ועד ליום התשלום בפועל.

גם כאן חוזר המשוחח על כך שהנו מעוניין להביא עימו לפגישה את התובע ותשובת הגב' קנטור: "עם העורך דין רועי הלוי אנחנו לא מוכנים להפגש. אנחנו רוצים להסדיר אתכם ולא עם העורך דין. ברגע שזה יעשה עם העורך דין אז אנחנו כבר אה, נסדיר איתו בבית המשפט, ברגע שהוא יפסיד." הוויכוח על נוכחותו של התובע ממשיך, הגב' קנטור ממשיכה להיתנגד להצטרפותו לפגישה: "ברגע שתהיה התביעה העורך דין שלנו יפגוש את העורך דין רועי הלוי, לא בפגישה עם לקוחות שאנחנו רוצים להסביר לכם.." ועוד אומרת נתבעת 2: "אנחנו לא נכנסים לבחינה המשפטית. אנחנו מסבירים לך על הנכס, ומביאים לידי, מנסים להגיע לאיזה שהיא מסקנה. אנחנו גם נסביר לכם שאתם תבזבזו הרבה כסף על העורך דין רועי הלוי שהוא לא מנוסה, שאנחנו לא נטפל בזמן שתהיה תביעה, אנחנו לא נטפל בנכס שלכם ואתם גם יכולים להפסיד את הנכס. והוא לא יכול לטפל. אנחנו לא צריכים להסביר לו את זה, אנחנו יכולים להסביר לכם אם אתם וצים. אם אתם לא רוצים, כי אתם רוצים להמשיך עם רועי הלוי, אז תמשיכו. גם תבזבזו כסף, גם תאבדו את הנכס ובסופו של דבר לא יהיה לכם בכלל כסף." כן נאמר על ידה: "ברגע שתהיה תביעה העורך דין שלנו יטפל בו כבר. אנחנו מטופלים אצל פוקס נאמן..הוא בטוח מכיר, פוקס נאמן, העורך דין הכי חזק בארץ. מול רועי הלוי, שהוא עורך דין לא, בלי, בלי ניסיון, עורך דין צעיר שרוצה לעשות השם שלו. בסדר גמור." בשיחתה, יש משום ניסיון להלך אימים על הלקוח, ואולי אף ניסיון לגרם הפרת חוזה הייצוג שבינו לבין התובע, אולם לא סברתי כי בהקשר זה, בו מרבית השיחה עוסקת בעיניין אחר, תאור התובע כחסר ניסיון, ולעיתים אף בהשוואה למשרד בעל שם וותק- מהוה הוצאת לשון הרע.

באשר לכתבה שפורסמה בעתון טוענים הנתבעים כי עומדת לזכותם חזקת תום הלב הקבועה בחוק, שכן "הפירסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן". לטענתם, הייתה התגובה מענה להוצאת לשון הרע שנעשתה ע"י התובע, אשר טען כנגד הנתבעת כי היא הונתה את לקוחותיה.

...

אינני מקבלת גם את טענת הנתבעים להגנת "אמת דיברתי". לטענתם : "כך גם לגבי הדברים שנאמרו ע"י התובע (בפרסום בעיתון) והצגתו כעורך דין המשדל לקוחות, שעומד בעצמו מאחורי התביעות, ממציא טענות שקריות, מוכר אשליות, עו"ד צעיר וחסר ניסיון שגם מוסר את כתב התביעה לעיתון לפני שהמציא אותו לנתבעים- כולם לא דברי אמת". התובע מייצג כ-50 משקיעים, בשתי תביעות.

משלא הוכיחו הנתבעים את אמיתות התגובה- דין הגנה זו להידחות.

התביעה כנגד הנתבעים 3,4- נדחית.

במסגרת סעיף 26.1-26.4 לכתב התביעה פירט התובע את הפרסומים המכפישים מצד הנתבע בקשר עם טענותיו והמלל הנטען שצוין בהם: 'מסרונים בווטצאפ מיום 14/5/19': "שורה ארוכה של עבירות נעברו כאן לכאורה-עקיפת חוק חובת המכרזים, הצבעה תוך ניגוד עניינים (עבירה שדינה שנת מאסר בפועל ושיש עמה קלון) הסתרת מידע מחברי המועצה, הפרת הסכם וכמובן שימוש פרטי לצרכי רווח במבנה ציבור שנמסרו ללא עלות/מינימאלית-כן, בכסף של כולנו". פירסום ברשת הפייסבוק מיום 14/5/19 בדפים: "ראש העין הותיקה", "תושבים לא אדישים", "מעורבים בראש העין", "הפרלמנט של ראש העין", "הפורום-ראש העין", "פסגות אפק, ראש בעין", "פסגות אפק ראש העין - השכונה החדשה" ושכלל את המלל: "שורה ארוכה של עבירות נעברו כאן לכאורה-עקיפת חוק חובת המכרזים, הצבעה תוך ניגוד עניינים (עבירה שדינה שנת מאסר בפועל ושיש עמה קלון) הסתרת מידע מחברי המועצה, הפרת הסכם וכמובן שימוש פרטי לצרכי רווח במבנה ציבור שנמסרו ללא עלות/מינימאלית-כן, בכסף של כולנו". זאת, בפוסט האמור שולבה תמונה של התובע לצד ראש העיר, תחת הכותרת "חשיפה". פירסום ברשת הפייסבוק מיום 26/5/19 בדפים: "ראש העין הותיקה", "תושבים לא אדישים", "מעורבים בראש העין", "הפרלמנט של ראש העין", "הפורום-ראש העין", "פסגות אפק, ראש בעין", "פסגות אפק ראש העין - השכונה החדשה" ושכלל את המלל: "באמת אין גבול-עריית ראש העין גם פטרה מתשלום ארנונה וגם משלמת (על חשבוננו) את המים בגנים והצהרונים של מישפחת אדוארד. כאמור, עריית ראש העין מקצה 8 מבני ציבור (באמצעות עמותה-חינם וללא מיכרז ) לחברת טופז בע"מ-שבבעלות ובניהול שני אחיו של עו"ד ישי אדוארד-סגן ומ"מ ראש העיר ויו"ר הועדה לתיכנון ובניה (שחרף ניגוד עניינים מובהק נותר במליאה והצביעה פעמיים בעד ההקצאה)". זאת, גם כן בשילוב תמונה של התובע לצד ראש העיר, תחת הכותרת "חשיפה 2". פירסום בדוא"ל בתפוצה נרחבת, מיום 14/5/19: "הן חברי המועצה הנכבדים, והן היועמ"ש מתבקשים בזאת להורות ולפעול כדלקמן[...]3. להגיש תביעה אישית כנגד ראש העיר מר שלום בן משה וכנגד ס/מ"מ עו"ד ישי אדוארד על: א. הסתרה והצבעה תוך ניגוד עניינים ביודעין לכאורה-אשר לכאורה עולה עד לכדי עבירת הפרת אמונים, או אפילו עבירת שוחד...". לטענת התובע, המדובר בפרסומים מפירים ופוגעניים אשר בגין כל אחד מהם הוא זכאי לפצוי כספי סטאטוטורי, ללא הוכחת נזק, מכח חוק איסור לשון הרע.

על רקע האמור, הנתבע פנה ביום 20/3/19 ליחידה הארצית לחקירות הונאה, מסר עדות מפרטת ואת כל המסמכים ובקש לפתוח בחקירה.

...

בכל הקשור לקיומו של עניין ציבורי הרי שאין לי להפנות בנדון אל קביעתי בעניין זה כפי שעמדתי עליה בהגנה "אמת הפרסום". הנה כי כן, לסיכום חלק זה של בחינת ההגנות שלתחולתן טען הנתבע, הרי שמצאתי בכלל הפרסומים שקבעתי שיש בחלק מתוכנם כדי להוות לשון הרע, כי הינם חוסים תחת הגנת סעיף 14 והגנת סעיף 15(9) לחוק איסור לשון הרע כאשר המכתב מיום 14/5/19 חוסה בנוסף תחת "פרסום מותר" לפי סעיף 13(9) לחוק.

סוף דבר: לאור כל האמור, התוצאה הינה כי התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.