מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענה מקדמית בדבר פגם בכתב אישום: אזכור עבירה לא מיוחסת

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ככל שתתקבל טענה מקדמית כאמור, רשאי בית המשפט מכוח סמכותו, להורות על תיקון כתב האישום או על ביטולו, כמפורט בסעיף 150 לחסד"פ. הטענות בדבר פגם או פסול בכתב האישום בגין חוסר פירוט מטעם נאשם 1 נטען כי כתב האישום כולל ביטויים כלליים כגון "מי מטעמו" ו"בין היתר", וכן "ססמאות" ריקות מתוכן, כגון: "בהנחיית ראש האירגון" וכן "בשליטתם וניהולם של הדרג הבכיר", אשר אינם מאפשרים לו להיתגונן כדבעי, באופן המחייב ביטול כתב האישום או תקונו.
זאת ועוד- עניינו אינו עולה בקנה אחד עם עקרון המסוימות בזמן, לפיו יש לתחום ולציין באופן מפורש וברור באילו תאריכים נעברו העבירות המיוחסות לו, שכן מחומר הראיות עולה כי לא עבד בחברה בחלק מהתקופה הרלוואנטית לכתב האישום ועל כן אין לייחס לו את האישומים הרלוואנטיים לזמנים אלה.
באשר לאופן פעולות האירגון ודרך העברת המסרים בו, הרי שאלה מוזכרים בכתב האישום וקיבלו ביטוי בו (למשל, בסעיף 33 לכתב האישום), כך שניתן להבין כיצד בכוונת התביעה להוכיח את קיומם של המסרים ודרכי העברתם.
לעת הזו ולצורך הכרעה בטענות מקדמיות, עולה לכאורה מהמיוחס לנאשם 10 בכתב האישום כי שימש כפעיל באירגון וביצע עבירות של הלבנת הון במסגרת פעילות באירגון ולא קמה הצדקה להפרדת עניינו.
...
על רקע האמור יש לבחון את טענות ההגנה כי כתב האישום מנוסח בצורה כה כללית עד שנפגעה יכולתם להתגונן מפני המיוחס להם, באופן המצדיק ביטול כתב האישום או תיקונו.
אף לא מצאנו להיעתר לבקשתו של נאשם 10 לצרפו להליך הנפרד המתנהל בעניינו של נימנו.
סוף דבר בסופו של יום לא מצאנו להורות על ביטול כתב האישום או חלק ממנו ואולם מצאנו להורות למאשימה לתקן את כתב האישום כדלקמן: לפרט אמירות וביטויים כלליים כגון "בין היתר" ו"מי מטעם", ככל שהדברים ידועים למאשימה, וזאת מעבר לאמירות שפירטה בסעיפים 26-33 לתגובתה מיום 15.02.21, כמפורט בפסקה 14 לעיל.
עתירת נאשם 10 להפריד את משפטו מההליך דנן, ולצרפו להליך המתנהל בעניינו של נימנו, נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התוצאה היא כי אני דוחה את הטענות המקדמיות בדבר פגם או פסול בכתב האישום, שעניינן חוסר פירוט מספק של העובדות, וזאת בכפוף למספר סייגים.
גם אם נתעלם מהעובדה כי טענות מסוג זה אינן עולות בקנה אחד עם הטענה העובדתית היסודית עליה עומדים הנאשמים, לפיהם לא היתקיימו כלל הסדרים כובלים, הרי שמדובר בטענות עובדתיות רחבות הקף המחייבות בירור עובדתי נרחב, אותו ניתן יהיה לעשות רק במהלך שמיעת הראיות, ולא במסגרת המוגבלת של שלב הטענות המקדמיות, הנשענת ככלל על עובדות כתב האישום, הא ותו לא. יתרה מכך, כפי שציינה המאשימה בתגובתה, ודומה כי הדברים אינם דורשים פירוט נרחב, טענות מעין אלה בדבר אזלת ידה של הרשות, אינן מקימות היתר או הצדקה לביצוען של עבירות פליליות, ואין בכוחן להביא לזיכוי בדין או למחיקת כתב האישום.
נאשם 9 – הסדר מותנה כחלופה להעמדה לדין עניינו של הנאשם 9 שונה במידת מה מעניינם של יתר נושאי המשרה שהועמדו לדין בכתב האישום שלפני, במובן זה שבניגוד אליהם מיוחסת לו עבירה של הפרת חובת הפיקוח בלבד, ולא עבירה של היותו צד להסדר כובל.
נאשם 9 – פגם בכתב האישום בסעיף 99 לכתב האישום נטען, ביחס לנאשם 9, כי לא פיקח על הנעשה בנאשמת 11, על אף שבמהלך התקופה המוזכרת שם היו בפניו "סימנים" לקיומו של הסדר כובל.
...
אף על פי כן, אין חולק כי חברת ברלינר, וברלינר עצמו, לא הועמדו בסופו של דבר לדין, והם אינם נכללים ברשימת הנאשמים שבכתב האישום.
למעשה, אין חולק על כך שהחקירה לגבי הסדר זה לא קודמה כלל, ונזנחה על ידי חוקרי הרשות כבר בשלבים הראשונים של החקירה בפרשה זו. על רקע מכלול נתונים אלה, העלו ב"כ הנאשמים טענה לאכיפה בררנית בכך שעל אף שהיו בידי הרשות ראיות המעידות על קיומו של הסדר כובל ממושך, בעל אופי דומה להסדרים שבכתב האישום, בין חברת ברלינר לחברת ישראליפט, נמנעה הרשות ממיצוי החקירה ומהעמדתם לדין של המעורבים בהסדר זה. לעומת זאת, בעניינם של הנאשמים, קודמה ומוצתה החקירה, על אף שהתשתית הראייתית המקורית הייתה איתנה פחות, והם אף הועמדו בסופו של דבר לדין, ובכך הופלו לרעה באופן בוטה בהשוואה לברלינר ולחברה שבניהולו.
הנה כי כן, בהמשך להחלטות המפורטות שניתנו לעיל, אני מורה למאשימה להגיש, בתוך 30 ימים מהיום, כתב אישום מתוקן, וזאת בשני היבטים.
שנית, בעניינו של הנאשם 9, אני מורה למאשימה לתקן את כתב האישום בדרך של פירוט והרחבה לגבי טיבם ומהותם של אותם "סימנים" שעמדו לפני הנאשם, כאמור בסעיף 99 לכתב האישום.
בנוסף, אני מורה למאשימה להעביר לעיוני בתוך 14 ימים את כלל המסמכים המצויים ברשותה ואשר מתעדים את תהליך קבלת ההחלטה בדבר קביעת נקודת האיזון לצורכי מיקוד האכיפה בחברות שגודל תיק השירות שלהן עומד על 3,000 מעליות ומעלה.

בהליך ערעור תיק פלילי בניה (עתפ"ב) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד מוסיף ב"כ המערערים, כי טענו בעבר לפגמים בכתב אישום ואכיפה בררנית, ולכן אין מקום לטענה כי טענות מקדמיות לא עלו.
פגמים בכתב האישום ב"כ המערערים חזר וטען הן בשלב הטיעונים לעונש והן בהודעת העירעור כי הרשעת המערערים בגין העבירה של שימוש במקרקעין הדרוש היתר ללא היתר, הנה בבחינת "זוטי דברים". פשיטא שאין העבירה של שימוש בקומה מסחרית שנבנתה שלא כדין מהוה מעשה "קל ערך", אשר אינו בר עונשין לפי סעיף 34יז לחוק העונשין, וברור שלא לכך כיוון הסניגור המלומד.
אפילו בהנחה שצודקת התובעת, ואפילו אם נניח שאין אפילו חובה להודיע מראש על המסמכים שיש כוונה להגשים מתוך תיק הבנין (וזו טענה קשה ביותר, שהרי אפילו סעיפי העבירה מחייבים אזכור בכתב האישום, לפי סעיף 85(5) לכתב האישום), לא ניתן לומר כי מדובר בטעות של הסניגור, במקרה זה. שכן, הוא לא חלק על כך שמותר לעשות שימוש תעשייתי בלבד במקרקעין, והוא הגיש או התכוון להגיש את כל המסמכים שהיו בידו, כולל טופס 4, המלמד בעקיפין על קיומו של היתר בניה למבנה.
לכן, נוכח הפגם בכתב האישום, המשתמע כטוען טענה עובדתית אחרת לגמרי, לא ניתן היה לצפות שנאשם או סניגור ישכילו להגיע לתובנה שהבנתם את האישום המישני היה שגוי, ואף לייחס לדבר חשיבות.
...
אולם, אין מנוס מן המסקנה לפיה הצטברות הפגמים במקרה זה מנעה מהנאשם הזדמנות נאותה לערוך את הגנתו, ובכך נגרם אי צדק של ממש בניהול ההליך המשפטי.
במצב דברים זה, לא ניתן לומר כי ניתנה אפשרות הוגנת למערערים להתגונן במשפטם, ואין מנוס מביטול ההליך מחמת הצדק.
התוצאה התוצאה היא אפוא, שהערעור מתקבל, האישום וההליך כולו מבוטלים משיקולי צדק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לביטול כתב האישום, בין השאר, משום שהעובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, טענה נוספת לפגם או פסול בכתב האישום וכן טענה להגנה מן הצדק מסוג אכיפה בררנית.
כתב האישום כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של העלבת עובד ציבור [ריבוי עבירות] – עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").
כך גם בעובדות כתב האישום צוין פעם אחר פעם, כי המעשים נעשו "חרף הרשעתו בתיק הקודם" ואף תוך אזכור דבר ההרשעה בעובדות כתב האישום כחלק מהשתלשלות האירועים.
לכן, ועל מנת לסייע לבית המשפט בהכרעתו, ביקשתי התייחסותה של התביעה, בכתב, לשאלות הבאות: בהנתן שהשיר היוה מרכיב אחד בתוך מכלול שלם, האם לשיטת המאשימה, די בפסיקת בית המשפט בתיק הקודם כדי לבסס את ההרשעה בתיק הנוכחי ? והאם השיר, כשלעצמו, לפי נוסחו, מגלם עבירה של העלבת ציבור, כשהוא נטול מרכיבים נוספים שהתלוו לו בתיק הקודם? אם בית המשפט יסבור שלא די בהרשעה הקודמת כדי לקבוע שהשיר מהוה דבר עבירה, מהי ההצדקה לפירוט הרשעתו הקודמת של הנאשם בתוך כתב האישום ועוד כחלק מרכזי ודומינאנטי בו? מהי ההצדקה לפירוט עובדות אשר מהוות למעשה ראיות שעשויות לבסס את יסודות העבירה, וזאת בצל סעיף 13 להנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1 – הכנה ונסוח כתב אישום (להלן: "הנחיית פרקליט המדינה")- לפיו: "בכתב האישום לא יובאו ראיות- נוסח כתב האישום יתייחס רק לעובדות המקימות את יסודות העבירה ולא לראיות המבססות את אותן עובדות". תגובת התביעה הוגשה בסופו של דבר ובמסגרתה חזרה על עמדתה לפיה השיר מושא כתב האישום, כשלעצמו או לבדו, בהיותו נושא תוכן פוגעני, מעליב ומשפיל כלפי המתלונן, אכן מגלם את יסודות העבירות בכתב האישום גם אם הוא נטול רכיבים נוספים.
לפי סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ"), "נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום". כאמור, טענת ההגנה היא שעובדות כתב האישום לא מהוות עבירה שכן השמעת השיר, לבדה, איננה מגבשת עבירה פלילית.
...
תיאמר האמת שהקושי היה מתקיים גם לו כתב האישום נוסח מלכתחילה אחרת (ברוח החלטתי זו), כל שכן לאור הדיון שקיימתי.
הגנה מן הצדק- אכיפה בררנית הטענה הנוספת של הנאשם בעניין "הגנה מן הצדק" לפי שמדובר באכיפה בררנית, מחייבת בירור עובדתי וראייתי, לגבי חלקיהם של האחרים ביחס לחלקו נאשם, לרבות התייחסות לשאלת הגרסאות השונות שנמסרו, אם בכלל, בהקשר זה, ולכן אין מנוס אלא "להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט" (סעיף 150 לחסד"פ).
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על תיקון כתב האישום על דרך השמטת כל החלקים המתייחסים להרשעה הקודמת, בין באופן עקיף ובין באופן ישיר, כך שהמעיין בכתב האישום לא יוודע לקיומו של ההליך הקודם, כולל התייחסויות בכתב האישום לאמרות מפי הנאשם שנוגעות להליך הקודם או לעונש שהוטל עליו או הפעלתו כתוצאה מביצוע השיר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בנוסף, לנאשמים 1 ו-2 לא מיוחסות עבירות מס, אך עיון בסעיפים 6 ו-20 לחלק הכללי, ובסעיפים 5 ו-8 לאישום הראשון – מעלה כי המאשימה קובעת עובדה לפיה כלל הנאשמים וביניהם נאשמים 1,2 ו-11 ביצעו עבירות מס. עוד נטען כי הניסוח העמום בא לידי ביטוי בסעיפים נוספים, 20 ו-21 לחלק הכללי, מהם ניתן להסיק רלוואנטיות של חלק מאותן חברות 'כסות' המוזכרות בכתב האישום לכלל הנאשמים, בעוד ש - 17 חברות הכסות אינן קשורות כלל לנאשמים 1,2 ו-11.
תגובת המאשימה לכלל הטענות המקדמיות: סעיף 149(3) לחסד"פ – טענות הנוגעות לפגם או פסול בכתב האישום הטענה הכללית לגבי הניסוח העמום של כתב האישום הנו תולדת ריבוי העבירות בפרשה זו, כך, הייחוס של כלל חלופות סעיף 3(א) לחוק לנאשמים ללא ייחוס ספציפי של חלופה זו או אחרת, נבע מכך שמדובר בכתב אישום הכולל עבירות רבות מאוד של הלבנת הון, כל פעולה נכנסת לחלופה אחרת אך כולן מהוות עבירת הלבנת הון.
באשר לטענה שהועלתה על ידי ב"כ נאשמים 6,7 על כך שלא ננקטו הליכים נגד גורמים ששמם ידוע השיבה המאשימה כי עניינם של האחרים נתון עדיין בטיפול ולפיכך אין מקום לידון בכך כעת וההגנה תוכל לשוב ולטעון זאת בהמשך ההליך, לאחר שתיאספנה ראיות גם בעיניין זה. סוף דבר ההגנה העלתה שלוש טענות מקדמיות לפיהן נפל פגם או פסול בכתב האישום לפי סעיף 149(3) לחסד"פ, עובדות חלק מכתב האישום אינן מהוות עבירה לפי סעיף 149(4) לחסד"פ, והגשת כתב האישום נגועה באכיפה בררנית ולכן מקימה טענת 'הגנה מן הצדק' לפי סעיף 149(10) לחסד"פ. באשר לפגמים בכתב האישום, הנני מורה על תיקון כתב האישום בהתאם לנוסחים שהציעה המאשימה בתגובתה לטענות המקדמיות מיום 21.2.2023.
...
הוסיפה וטענה ההגנה כי גם אם לגישת המאשימה אין הבדל בין שני המינוחים, היה עליה לבחור חלופה עובדתית ברורה, באופן שיאפשר לה להתגונן וכי חלופה זו חשובה לה גם להקשרים אחרים, זולת שאלת ההרשעה בתיק זה. בעניין זה אציין, כי לא נראה לי שהגנת הנאשמים נפגעת בשל השימוש בשני המינוחים, ואזכיר את המובן מאליו, כי בהליך הפלילי עסקינן בבירור שאלת האחריות הפלילית, ובמידת הצורך שאלת העונש.
לפיכך, אין בידי לקבל את הטענה.
באשר לטענה שהועלתה על ידי ב"כ נאשמים 6,7 על כך שלא ננקטו הליכים נגד גורמים ששמם ידוע השיבה המאשימה כי עניינם של האחרים נתון עדיין בטיפול ולפיכך אין מקום לדון בכך כעת וההגנה תוכל לשוב ולטעון זאת בהמשך ההליך, לאחר שתיאספנה ראיות גם בעניין זה. סוף דבר ההגנה העלתה שלוש טענות מקדמיות לפיהן נפל פגם או פסול בכתב האישום לפי סעיף 149(3) לחסד"פ, עובדות חלק מכתב האישום אינן מהוות עבירה לפי סעיף 149(4) לחסד"פ, והגשת כתב האישום נגועה באכיפה בררנית ולכן מקימה טענת 'הגנה מן הצדק' לפי סעיף 149(10) לחסד"פ. באשר לפגמים בכתב האישום, הנני מורה על תיקון כתב האישום בהתאם לנוסחים שהציעה המאשימה בתגובתה לטענות המקדמיות מיום 21.2.2023.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו