אבוחצירא ציין, כי הנתבע לא אמר לו, בשום שלב, לפני הגשת ההיתנגדות, כי חסקי גנב לו שיקים, ואף ישב ושתה קפה אצל חסקי במעמד מסירת השיק מושא התביעה, היתנהלות שאינה מתיישבת עם טענה בדבר גניבת השיקים, כך שלמיטב ידיעתו, הנתבע אישר לחסקי למסור את השיק לידיו.
היתנהגות זו, של שתיית קפה במקום, בעת מסירת השיק, מטבע הדברים, מתיישבת יותר עם מתן הרשאה למסירת השיק, מאשר עם טענה שלפיה השיק נגנב, זויף, ונימסר ללא הרשאה.
...
סיכומו של דבר טענה התובעת, כי חוסר האמינות של הנתבע, יש בו כדי להביא לדחיית טענת הזיוף ואף לגבור על מסקנת המומחית מטעמו.
לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.
אני סבור, כי מאזן ההסתברויות, אכן נוטה לטובת האפשרות, כי הנתבע נתן לחסקי הרשאה לחתום על השיק ולעשות בו שימוש כפי שעשה, וכי אפשרות זו מסתברת יותר מהאפשרות, שהשיק נגנב על ידי חסקי, אשר זייף את חתימת הנתבע על גבי השיק, ועשה בו שימוש ללא רשות מאת הנתבע.
סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת ועל הנתבע לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים, את סכום השיק, בסך של 26,910 ₪.
