כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקילה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת היתנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות.
...
אודה כי טענה זו שובה את הלב במבט ראשוני אולם בסופו של דבר אינה מהווה טענת הגנה שיש בה להשמיט את הקרקע בדבר אחיזתו של הבנק כשורה מן הטעם של העדר תמורה כחלק מיסודות האוחז כשורה שדורש סעיף 28 לפקודה.
לסיכום נקודה זו, יצוין בנוסף כי נציג המבקשת העיד כי "ידעתי בסוף שהוא קיבל" כסף מהבנק (עמ' 4, ש' 28-29).
על כן, ובשים לב להלכות הנהוגות, ועל מנת לאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט (ולו מטעמי מדיניות שיפוטית), ובשים לב לכך שבעניין דומה – אך שונה – שמתנהל בפני בית משפט זה אצל מותב אחר, בין בנק אחר לאותה מבקשת– הרי שמכוח הנימוקים שמניתי אני סבורה כי יש להורות על הפקדה משמעותית אולם בשל 'עקרון האחידות' (באנלוגיה לדין הפלילי בשינויים המחויבים) המגלם את אינטרס הציבור בהסתמכות על החלטות ואמון הציבור בהחלטות שיפוטיות אל מול הציווי המוסרי והחוקי המורה על 'עצמאות שיפוטית', האיזון יימצא בכך שסכום ההפקדה יופחת אף הוא באופן משמעותי (בשים לב לכך שלמעט שיק 3101003 ע"ס של 20,000 ₪ ושיק שמספרו 3101255 ע"ס של 30,000 שח, לא מצאתי טענות הגנה כאשר סכום החוב כולל שיק זה הוא 191,021 ₪ בעת פתיחת התיק), כך שלא תיווצר תוצאה לא רצויה שאצל מותב אחד פלוני מקבל רשות להתגונן ואצל אחר לא מקבל רשות להתגונן– אני נעתרת למתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך 30,000 ₪ וזאת לשם עשיית "חסד עם הנתבע" על מנת שלא לחסום את שערי הכניסה לבית המשפט.