טיפול כושל בהסרת שיער: אחריות רפואית וזכויות מטופלים

בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2019, בפרק העוסק במשרד הבריאות שכותרתו: "אסדרת תחום הטיפולים והניתוחים הפלסטיים האסתטיים", נכתב כך: "מיקצוע הקוסמטיקה אינו נחשב מיקצוע רפואי, לא נידרש רישיון לעסוק בו והוא אינו מפוקח על ידי משרדי הבריאות והעבודה. אין חלוקה מוגדרת ובהירה בין סוג הטיפולים שקוסמטיקאיות רשאיות לבצע ובין סוג הטיפולים הנחשבים עיסוק ברפואה שרק רופאים רשאים לבצע, והגבולות בין סוגי הטיפולים הולכים ומיטשטשים. כך בעלי מקצועות שאינם רופאים, ובכלל זה קוסמטיקאיות, גולשים לעיתים לטיפולים שרק רופא מוסמך לעסוק בהם, והדבר עלול לסכן את בריאות המטופל. קוסמטיקאיות גם אינן מחויבות לעבור הכשרות ועוסקות בו גם קוסמטיקאיות שאין בידיהן הידע המקצועי המאפשר טפול בטוח ויעיל. קוסמטיקאיות ומכוני קוסמטיקה עושים בפרסומיהם שימוש תדיר ולא תקין במונחים "רפואי" ו"פרה רפואי" ומציגים - תעודות הכשרה בעלות אופי רפואי.

בפועל מגלגלים משרדים אלה את האחריות האחד לרעהו ומתנערים הלכה למעשה מאחריותם לאסדרת תחום הקוסמטיקה אגב העדר פקוח על התחום, וזאת למרות הערות מבקר המדינה על כך בעבר.

במקום אחר באותו דו"ח עמד מבקר המדינה על כך ש: "בשנים האחרונות התפתח תחום הקוסמטיקה, ויש קוסמטיקאיות המבצעות טיפולים בשיטות שונות, לרבות שימוש בחומרים כימיים ובמכשור חשמלי, למטרות של קילוף העור והצערתו, הסרת כתמים והסרת שיער. חלק מהטיפולים גורמים לצריבה ולנידוף של הריקמה ולכווייה או לפצע בשכבות העמוקות של העור. טיפולים אחרים נעשים לעיתים בעוצמה יתרה, כמו הסרת שיער בלייזר או קילוף העור בעזרת מכשיר ייחודי (טפול בפלזמה). הטיפולים מתבצעים במכוני קוסמטיקה ואף בבתים פרטיים. בדוח מבקר המדינה משנת 2003 , שעסק בנושא פקוח משרד הבריאות על מרפאות ומכונים פרטיים צוין כי: "הטיפולים המוצעים כרוכים, לעתים, בפעולות פולשניות ובשימוש בחומרים העלולים לגרום נזק, בין היתר, כויות וצלקות. לעתים הנזק מהטיפול עלול להיות בלתי הפיך שיתוק ונכות, וכן עלולות להתפתח בעיות נפשיות בעקבות טפול לקוי". כן אפנה להצעת חוק הקוסמטיקה שהונחה בשנת 2018 על שולחן הכנסת, אך לא הושלמה חקיקתה, ובדברי ההסבר לה נאמר כך: "הצעת חוק זו נועדה להסדיר את התנאים לקבלת רישיון לעסוק במתן טפולי יופי וקוסמטיקה. שוק הקוסמטיקאיות בישראל פרוץ לחלוטין בכל הנוגע לנושא הפיקוח והרשוי. כיום, כל המעוניין יכול לעסוק בתחום, ואינו מחויב בהכשרה או בקבלת תעודת מיקצוע או רישיון.

" לא ייפלא איפוא כי לא נמצאה תמימות דעים בין הערכאות הדיוניות בשאלת תחולת הוראות חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 על טיפולים בגוף האדם המבוצעים למטרות אסתטיות של [ראו ת"ק 1311-12-13 פלוני נ' שלקוביץ (2015), ת"א 21511-02-13 י.מ.נ. נ' א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ (2018), ת"א 45103-07 צינצוקלר נ' נאטורפיל מדיק סנטר (2010), ת"א 61988-07 רבייב נ' סודות היופי בע"מ (2011), ת"א 32701-08 ש.ש. נ' אהוד (2014), ת"א 8771-03 גמליאל נ' אמריקן מדיקל לייזר בע"מ (2006), סאפקר מיכל נ' ביוטי פיל אינטרנשיונאל בע"מ (2006), ת"א 23318-09-10 בר צבי נ' או.אר מרפאות מומחים בע"מ (2011), ת"א 57718-11-16 פלונית נ' א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ (2019)].

בע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) אף הוער לעניין זה: "לאור קביעתנו לעיל לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות לעניין אופיו של טפול הלייזר ואין אנו רואות לנכון בנסיבות העניין להחליט האם המדובר בטיפול המהוה טפול רפואי או טפול קוסמטי. אכן ראוי, כפי שמציינת הערכאה הדיונית בפסק דינה כי גורמי הפיקוח הממשלתיים יתנו דעתם לסוגיה, וביניהם משרד הבריאות, ואלה יקבעו נהלים או הוראות אשר יביאו למיסוד התחום". עם זאת אין חולק בדבר חובת הזהירות המושגית והקונקרטית החלה על מי שמבצע בגופו של אדם אף טפול שאינו רפואי, כאשר טפול זה עלול לגרום לנזק גופני [ראו ע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) האמור], וכבר עמדו בתי המשפט על כך שיפה לגבי טפול לתכלית זו אותה עמקות דעת שגילה בית המשפט העליון בע"א 6153-97 שטנדל נ' שדה פ"ד נו (4) 746, כשהבדיל כי ביחס לניתוח אלקטיבי-פרטי, דוקא בשל אי החיוניות של הטיפול שאינו מציל חיים או איברים אלא נועד לשפר את איכות החיים של צרכן, יש להציב רף גבוה במיוחד של חובות גילוי ויידוע [ראו ת"א 57718-11-16 פלונית נ' א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ (2019)] דומני כי במדבר הרגולציה המתואר לעיל ניתן, כמרווה לצמא, לשאוב אמות מידה להיתנהגות סבירה של מבצע טפול כאמור, מתוך מיסמך שצורף לחוזר משרד הבריאות 28-13 שנושאו "טפול בגוף האדם למטרה שאינה רפואית על ידי צוות רפואי", והמציע "דגשים לנותן -הטיפול, שאינו מוגדר כמטפל רפואי, לפעולה בגוף האדם", וזאת על רקע המציאות המתוארת גם שם לפיה: "טפול בגוף האדם שאיננו למטרה רפואית, כולל בין היתר, ניתוחים לאסתטיקה או לשפור תיפקודי ללא צורך רפואי, טפולי יופי וקוסמטיקה באמצעות מיכשור או תכשירים, הזרקות תכשירים לדוגמה למילוי קמטים, הרחקת שיער בשיטות שונות, ציור וצביעה לבצוע כתובות קעקע או איפור קבוע, ניקוב חורים לצורך ענידת תכשיטים, פדיקור ומניקור. כל הטיפולים, עשויים כמובן להצליח אולם גם עלולים להסתיים בכשלון או חלילה בהתפתחות סיבוכים. הסיבוכים עלולים להיות זמניים ובני חלוף, עם זאת ייתכנו סיבוכים עם נזק בלתי הפיך, פגיעה בתיפקוד או במראה, והופעת תגובה אלרגית ואף מצב חרום רפואי ומוות." הדגשים הכלולים במסמך והיפים לעניינינו הם כי: "יוכן מראש תאור מלא על הטיפול, רצוי בכתב, ויפורטו: החומרים והציוד שייעשה בהם שימוש, סיבוכים אפשריים – כולל הפיכים ובלתי הפיכים - כגון כאב, צלקות, אודם, נפיחות, שטפי דם, אובדן כושר עבודה או לימוד זמני, זיהומים, הפרעה תפקודית ופגיעה במראה האיבר; מהלך ההחלמה הצפוי , הוראות מיוחדות ואזהרות טרם ביצוע הפעולה ואחריה, כגון חשיפה לשמש, חשיפה לחומרים ואלרגיה אפשרית. האפשרות להפסקה במהלך הטיפול או סדרת הטיפולים והתפתחות נזק או סיבוכים אפשריים כתוצאה מכך, והאפשרות להשבת המצב לקדמותו לדוגמה בקעקוע, ניקוב חורים וכו'." "מסור את פרטי הטיפול במלואם למבקש הטיפול, וקבל הסכמתו כחוק, למתן הטיפול." "בתום כל טפול , גם במהלך סדרת טיפולים, מסור מכתב מסכם עדכני ופרט: הטיפול, התכשירים והציוד שנעשה בו שימוש. הנחיות להמשך טפול ומרשמים ככל שנידרש. אמצעי קשר עמך או מטפל חלופי אחר, לסיוע מיידי ושאלות שיתעוררו.הנחיות לפניה למסגרת רפואית מתאימה אם יתעוררו סיבוכים כולל תופעות לוואי". מן העבר להווה ומן הכלל אל הפרט: התובעת הציגה בפני תמונות של בטנה לפני הטיפולים ואחר כל טפול משלושת הטיפולים שביצעה בה הנתבעת בשיטת "פלזמה" באמצעות מכשיר דמוי עט המועבר על גבי העור.

...

בע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) אף הוער לעניין זה: "לאור קביעתנו לעיל לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות לעניין אופיו של טיפול הלייזר ואין אנו רואות לנכון בנסיבות העניין להחליט האם המדובר בטיפול המהווה טיפול רפואי או טיפול קוסמטי. אכן ראוי, כפי שמציינת הערכאה הדיונית בפסק דינה כי גורמי הפיקוח הממשלתיים יתנו דעתם לסוגיה, וביניהם משרד הבריאות, ואלה יקבעו נהלים או הוראות אשר יביאו למיסוד התחום". עם זאת אין חולק בדבר חובת הזהירות המושגית והקונקרטית החלה על מי שמבצע בגופו של אדם אף טיפול שאינו רפואי, כאשר טיפול זה עלול לגרום לנזק גופני [ראו ע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) האמור], וכבר עמדו בתי המשפט על כך שיפה לגבי טיפול לתכלית זו אותה עמקות דעת שגילה בית המשפט העליון בע"א 6153-97 שטנדל נ' שדה פ"ד נו (4) 746, כשהבדיל כי ביחס לניתוח אלקטיבי-פרטי, דווקא בשל אי החיוניות של הטיפול שאינו מציל חיים או איברים אלא נועד לשפר את איכות החיים של צרכן, יש להציב רף גבוה במיוחד של חובות גילוי ויידוע [ראו ת"א 57718-11-16 פלונית נ' א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ (2019)] דומני כי במדבר הרגולציה המתואר לעיל ניתן, כמרווה לצמא, לשאוב אמות מידה להתנהגות סבירה של מבצע טיפול כאמור, מתוך מסמך שצורף לחוזר משרד הבריאות 28-13 שנושאו "טיפול בגוף האדם למטרה שאינה רפואית על ידי צוות רפואי", והמציע "דגשים לנותן -הטיפול, שאינו מוגדר כמטפל רפואי, לפעולה בגוף האדם", וזאת על רקע המציאות המתוארת גם שם לפיה: "טיפול בגוף האדם שאיננו למטרה רפואית, כולל בין היתר, ניתוחים לאסתטיקה או לשיפור תפקודי ללא צורך רפואי, טיפולי יופי וקוסמטיקה באמצעות מכשור או תכשירים, הזרקות תכשירים לדוגמה למילוי קמטים, הרחקת שיער בשיטות שונות, ציור וצביעה לביצוע כתובות קעקע או איפור קבוע, ניקוב חורים לצורך ענידת תכשיטים, פדיקור ומניקור. כל הטיפולים, עשויים כמובן להצליח אולם גם עלולים להסתיים בכישלון או חלילה בהתפתחות סיבוכים. הסיבוכים עלולים להיות זמניים ובני חלוף, עם זאת ייתכנו סיבוכים עם נזק בלתי הפיך, פגיעה בתפקוד או במראה, והופעת תגובה אלרגית ואף מצב חירום רפואי ומוות." הדגשים הכלולים במסמך והיפים לעניינינו הם כי: "יוכן מראש תיאור מלא על הטיפול, רצוי בכתב, ויפורטו: החומרים והציוד שייעשה בהם שימוש, סיבוכים אפשריים – כולל הפיכים ובלתי הפיכים - כגון כאב, צלקות, אודם, נפיחות, שטפי דם, אובדן כושר עבודה או לימוד זמני, זיהומים, הפרעה תפקודית ופגיעה במראה האיבר; מהלך ההחלמה הצפוי , הוראות מיוחדות ואזהרות טרם ביצוע הפעולה ואחריה, כגון חשיפה לשמש, חשיפה לחומרים ואלרגיה אפשרית. האפשרות להפסקה במהלך הטיפול או סדרת הטיפולים והתפתחות נזק או סיבוכים אפשריים כתוצאה מכך, והאפשרות להשבת המצב לקדמותו לדוגמה בקעקוע, ניקוב חורים וכו'." "מסור את פרטי הטיפול במלואם למבקש הטיפול, וקבל הסכמתו כחוק, למתן הטיפול." "בתום כל טיפול , גם במהלך סדרת טיפולים, מסור מכתב מסכם עדכני ופרט: הטיפול, התכשירים והציוד שנעשה בו שימוש. הנחיות להמשך טיפול ומרשמים ככל שנדרש. אמצעי קשר עמך או מטפל חלופי אחר, לסיוע מיידי ושאלות שיתעוררו.הנחיות לפניה למסגרת רפואית מתאימה אם יתעוררו סיבוכים כולל תופעות לוואי". מן העבר להווה ומן הכלל אל הפרט: התובעת הציגה בפני תמונות של בטנה לפני הטיפולים ואחר כל טיפול משלושת הטיפולים שביצעה בה הנתבעת בשיטת "פלזמה" באמצעות מכשיר דמוי עט המועבר על גבי העור.

זאת משנחה דעתי כי התובעת לא הייתה מסכימה לביצוע הטיפול לו הייתה יודעת על הכאב, הסבל והפגיעה האסתטית, ולו זמנית, הכרוכה בהם [ראו בעניין דומה ת"א 45103-07 ציצוקלר נ' נאטורפיל מדיק סנטר (2010), ת"ק 1311-12-13 פלוני נ' שלקוביץ (2015)], ואף לא הייתה מסכימה לביצוע הטיפול לו הייתה יודעת כי לשיטתה של הנתבעת לא ניתן לשלול התרחשותם ללא רכישת סל מוצרים נוסף.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 7,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

לפיכך, אין לחזות מראש סיכונים מסיכונים שונים הנעוצים בסגולותיו הפיסיות או הנפשיות של החולה והעלולים להביא לתקלה או לכשלון בעת מתן הטיפול הרפואי.

טפול להסרת שיער בלייזר אינו חוסה לטעמי תחת הגדרת טפול רפואי כמשמעותו בחוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996 אשר מגדיר "טפול רפואי", כדלקמן: "לרבות פעולות אבחון רפואי, טפול רפואי מונע, טפול פסיכולוגי או טפול סיעודי" (להלן: "חוק זכויות החולה").כך כך תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), תשמ"ז – 1987 קובעות חובת רישום של מרפאות אלה: "מרפאה שבה מתבצעות פעולות של כירורגיה קטנה; מרפאה שבה מתבצעות פעולות של כירורגיה בינונית או צינתורים; מרפאת דיאליזה; מרפאה אונקולוגית; למעט מרפאה שניתן בה טפול אונקולוגי אקראי". מכאן, לגופים העוסקים בטיפולי הסרת שיער בלייזר לא קיימת חובת רישום במשרד הבריאות; קרי, לא קיימת חובת פקוח של משרד הבריאות.

בנסיבות אלו, מאחר ומדובר בטיפול להסרת שיער בלייזר שאינו טפול רפואי הכרחי ונוכח היות תחום זה אינו מוסדר כיום יש להקפיד כי המטופל יקבל את מלוא המידע הנידרש ואת כל ההסבר בדבר הסיכונים הכרוכים באותו טפול גם אם מדובר בסיכונים נדירים בסבירות נמוכה כי הם יתרחשו.

אולם, כדי לקבוע אחריות בנזיקין בגין העידר הסכמה מדעת אין די בהוכחה כי הופרה חובת היידוע ועל התובעת להראות כי לו הייתה מקבלת את מלוא המידע הרלוואנטי אודות הטיפול, הייתה מסרבת להסכים לו. במקרה דנן, התובעת תהיה זכאית לפצוי במידה ויוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.

...

התובעת הגיעה לפגישת הייעוץ מלווה באימה ואני מקבל את עדותה של היועצת מטעם הנתבעת כי הוסברו לה כל הסיכונים הכרוכים בטיפול כפי שמפורט בטופס ההסכמה.

בענייננו, הגעתי למסקנה כאמור כי הוכחה רשלנות באי מסירת מידע רלוונטי לידי התובעת, קרי; נשלל מהתובעת חופש הבחירה עקב הפרת חובת הגילוי בכך שלא יודעה על קיומו של סיכון להופעת המחלה.

סוף דבר לא הוכחה רשלנות בביצוע הטיפול.

כאשר יש פגישה חוץ מהטיפול עצמו, כשמתקיימת פגישה בסניפך בין מטופל לבין איש 21 מיקצוע בסניף ביחס לקבלת החלטה על המשך טפול כזה או אחר או לחילופין על הפסקת 22 טפול, לפי הנהלים שלך ו/או של החברה זה אמור להיות מתועד הפגישה הזו בכתב? כל פגישה שאחראית ו/או מנהלת הסניף דורשת ו/או שיש דרישה חריגה, כמובן שאנו 24 מתעדים את זה בתיק המטופל, ומאד היה תמוה בעיניי בתיק כזה.

ב"כ התובע הדגישה כי הנתבעת לא צרפה לתיק את תיק הטיפולים שם צריך להיות מתועד כל מה שצריך להיות בתיק מטופל, כולל תלונות של התובע, כולל הצעות לטפול וריפוי, כפי שנטען ע"י הנתבעת, כל זאת לא הוכח על ידה.

ב"כ התובע טענה כי התובע הצליח להוכיח את כשלון הטיפול לא רק עפ"י דבריו, אלא גם באמצעות תמונות אותן הציג לבית המשפט, ואף הגב' תורג'מן נאלצה להודות כי רואים בתמונות שעדיין רואים פיגמנט בשיער.

סעיף 5 להסכם אומר כדלקמן: "הלקוח מאשר כי נימסר והובהר לו כי לאחר כל טפול באמצעות לייזר מסוג light cheer קיימת הופעה נורמלית וטבעית של אדמומיות ובמקרים מסוימים אף צריבה/פצעונים/פיגמנטציה של העור במקום המטופל (להלן תופעות הלוואי, אשר נעלמים מאליהם תוך ימים ספורים וכי הנו מוותר בזאת על כל תלונה/דרישה/תביעה בקשר לתופעות לוואי אלו)". סעיף 8 להסכם אומר כדלקמן: "הלקוח מצהיר ומתחייב בזה כי ידוע לו והוסבר לו מפורשות כי חרף האמור בכל פירסום/שיחת יעוץ/שמועה וכיוצ"ב, קיימים מקרים בהם יידרשו מספר טיפולים נוספים לצורך השגת התוצאות המקוות מהטיפול (כמפורט בהסכם זה) וכי ללקוח לא תהיה כל טענה, תלונה, דרישה, תביעה כנגד החברה בכל הנוגע לכך – בקשר להתמשכות הטיפול." סעיף 9: "הלקוח מצהיר בזה כי ידוע והוסבר לו מפורשות כי הסרת שיער מוגדת כ: הסרת שיער, דילול שיער, כמות השיער עד השלב של שערה פלומתית, קרי שערה רכה וחלשה וחסרת פיגמנט (להלן התוצאה המקוה). בהתאם לאמור לעיל מצהיר הלקוח ומאשר מטרת הטיפול ותוצאתו המיוחלת והמקווה של הלקוח מן הטיפול הנה כאמור דלעיל וכי ללקוח לא תהיה כל טענה/תלונה/דרישה/תלונה כנגד החברה בנוגע לתוצאות הטיפול באם תיתקבל התוצאה המקוה". סעיף 10: "הלקוח מצהיר כי לא תהיה לו כל טענה/תלונה/דרישה/תביעה כנגד החברה במידה ויידרש להמשך טפול כאמור בהסכם זה". אכן לפי סעיף 4(ג) לחוק החוזים האחידים התשמ"ג-1983 תנאי לפיו נמנעת מאדם זכות חוקתית לפנות לערכאות הוא תנאי מקפח.

...

אין לקבל טענה לפיה יש אשם תורם מצד התובע, טענה שהתבררה כמופרכת, מכיוון שגם גב' תורג'מן הודתה בסופו של דבר, כי בפרק הזמן בו טופל התובע הוא זכה למספר טיפולים בתדירות המקובלת ולא היה אמור לקבל טיפולים רבים יותר.

דיון והכרעה עיינתי בכתבי הטענות, בחומר ראיות שבפניי וסיכומי ב"כ הצדדים ומסקנתי היא כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

אי לכך הנני פוסקת כדלקמן: התביעה מתקבלת כך שהנתבעת תשלם לתובע החזר התשלומים אשר שילם לה בסך – 2,900 ₪ ועוד 2,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה וכן 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש והסבל שנגרמו לו. בגין החזר התשלומים והחזר ההוצאות תשלם הנתבעת גם הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.09 ועד ליום התשלום בפועל.

בתביעה דורש התובע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו עקב טפול זה. עוד לטענת התובע, הטיפולים כשלו, חלק מהשיער לא הוסר לצמיתות וחלק אחר של השיער הוסר באופן בלתי טבעי ובלתי הפיך.

תחת הכותרת "כמה טיפולים אצטרך" נרשם: "הרופא המטפל יפתח תוכנית טיפולים אופטימליים, אשר תענה על הצרכים האינדיבידואלים שלך" תחת הכותרת "הסרת שיער לרגעים יפים שלא נגמרים" נרשם: "כל תהליך הטיפול מתבצע במסגרת רפואית בלבד!" תחת הכותרת "צוות מומחים בפקוח רפואי" נרשם: "הציוד החדיש באמריקן לייזר, מופעל ע"י צוות מומחים. כל צוות טפול, בכל אחד מהמרכזים מגובה ברופא העומד לרשות המטופלים." ביחס לצוות המטפל נרשם עוד: "צוות מומחים בפקוח רפואי הציוד החדיש באמריקן לייזר, מופעל ע"י צוות מומחים. כל צוות טפול, בכל אחד מהמרכזים מגובה ברופא העומד לרשות המטופלים. לצוות, ידע נרחב ביותר וניסיון רב בסוגיות של השיער, סוגי העור, הרגישויות השונות והטיפול האופטימלי המתבקש." בפירסום נרשם, אמנם, צוות מומחים ולא רופאים מומחים, וכן נרשם כי כל צוות מגובה ברופא וניתן להבין מכך שאנשי הצוות אינם רופאים, אולם השימוש במונח "מומחים", בהקשר של טפול אשר יש לו קונוטציות רפואיות, על רקע יתר המידע שנכתב במסמך ואשר אליו התייחסתי לעיל, מטעה.

במהלך החקירה הנגדית, כאשר נישאלה פאני בן אבי האם ידעה שד"ר שם דוד לא היה בעל רישיון לעסוק ברפואה במועדים הרלבנטים, היא השיבה: "ד"ר שם דוד לא עבד במרפאה." ובתשובה לשאלה נוספת מי היה האחראי על המרפאה השיבה: "אני הייתי האחראית על המרפאה. באותה תקופה עסקנו בהסרת שיער בלייזר. היה בחור נוסף בשם שלומי שהיה אחראי גם על המרפאה עצמה" (עמוד 18 לפרוטוקול).

משלא קיבלתי את טענת התובע לפיה מדובר בעסוק ברפואה אני דוחה את טענות התובע הנובעות מטענה זו, לרבות הטענה שעל הטיפול להתבצע על ידי רופא מוסמך, הטענה כי חלות על המטפלים החובות החלות על רופאים והטענה כי הנתבעת הפרה את חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.

...

אני מקבלת את טענת התובע לפיה הנתבעת, בהתנהגותה, כשלה בנושאים הבאים: יצרה מצג לפיו רופאים הם שיטפלו בתובע בעוד שבפועל לא כך היה.

אני מקבלת את טענת התובע לפיה הנתבעת הפרה את הוראת סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, הקובע כי: "לא יעשה עוסק דבר-במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההיתקשרות בעיסקה-העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן-הטעה).

אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה בכך שהפסיק את הטיפולים לא פעל התובע כדי להקטין את הנזק.

הוא ציין בתצהירו כי אחוז ההצלחה לגבי שימוש במכשיר האורורה "אכן גבוה ועומד בקריטריונים כפי שפורסמו". הוא שלל את גירסתה של התובעת, על פיה אמר לה כי הטיפול ניכשל וציין כי "הובהר לתובעת כי בטיפול רפואי מעצם מהותו לא ניתן תמיד להגיע לתוצאה המקוה...אין זה נכון שאמרתי כי טעינו או כשלנו...הטיפול שקבלה התובעת הנו הטיפול הנכון בהתאם לסטאנדארט הרפואה המקובל תוך שימוש במיכשור מיתקדם כמקובל ברפואה המערבית...העובדה שהטיפול לא הביא לתוצאה המקוה אינה בשל טעות או רשלנות". בחקירתו ציין כי עלייה ברמת הטסטוסטרון עשויה לפגוע ביעילות הסרת השיער כי במצב כזה זקיקים שלא היו פעילים יכנסו לפעילות (עמ' 99- 100).

להפך: "המכון גילה רוחב לב ונדיבות יוצאת מהכלל בכך, שהסכים לקבל את התובעת לטיפולו חרף העובדה, שידע על בעייתה הרפואית...באשר היה ברור למטפלים, שהיא תזקק לטיפולים רבים יותר ממטופלים ללא הפרעות הורמונאליות, ומכאן שכדאיות הטיפול תרד". פרופ' וולף הפנה למאמר משנת 2006 אשר המליץ על טפולי הסרת שיער במחט חשמלית או לייזר לנשים עם רמת טסטוסטרון גבוהה, למרות שנשים אלו יזקקו לטיפולים רבים יותר, וסוקר מחקרים אחרים המצביעים על הצלחה בהפחתת שיער באמצעות טפולי לייזר גם לגבי נשים אלו.

בתשובות לשאלות הבהרה מיום 23.10.08, שנשלחו אליו מטעם התובעת, ציין כי "גם אצל אישה שיש לה רמת טסטוסטרון גבוהה ניתן להסיר שיער בדיוק כמו אצל כל אשה ולתקופה מסוימת היא תהיה ללא השיער שהוסר. אם כוונת השאלה היא שאצל אשה עם רמות טסטוסטרון גבוהות לא מטופלות השיער יצמח שוב בהמשך, התשובה היא חיובית...הטיפול ברמות טסטוסטרון גבוהות הנה באחריות הפציאנטית ולא של המכון הקוסמטי. למכון הקוסמטי אין שום חובה לברר מה רמות הטסטוסטרון של המטופלת אין זה חובתם ואין זה בסמכותם. כפי שציינתי בחוות דעתי מומלץ לטפל ע"י לייזר להסרת שיער יחד עם טפול ברמות הטסטוסטרון הגבוהות בנשים עם רמות טסטוסטרון גבוהות" (ההדגשות במקור).

פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976 מגדירה "עיסוק ברפואה" כ"בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפוים, מתן מירשם להם, פקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך כלל מידי רופא, לרבות ריפוי באקופונקטורה", ולכאורה טפולי לייזר אינם כלולים בהגדרה זו. בחוק זכויות החולה קיימת הגדרה המהוה רשימה פתוחה ל"טפול רפואי" והיא: "לרבות פעולות אבחון רפואי, טפול רפואי מונע, טפול פסיכולוגי או טפול סיעודי". בשני דוחות שנתיים של מבקר המדינה, בשנים 2002 ו – 2004 יוחד פרק בנושא פקוח משרד הבריאות על מרפאות ומכונים פרטיים, לרבות אלו העוסקים בהסרת שיער בלייזר.

...

גם לגופו של עניין, הן על פי מבחן אובייקטיבי והן על פי מבחן סובייקטיבי, איני סבורה כי קיימת הסתברות גבוהה יותר למסקנה שאם היה נאמר לתובעת כי קיימים מחקרים לגבי הסרת שיער פנים בלונדיני המעידים על יעילות ממוצעת של 52% ושביעות רצון ממוצעת של המשתתפות במחקר, בעלות שיער לבן ובלונדיני, של כ – 67%, היה בכך כדי לגרום לתובעת להחליט לא לעבור הטיפול, מאשר המסקנה ההפוכה.

אני סבורה כי גם אם היה נמסר לתובעת כי אחוזי ההצלחה שנמצאו במחקר שנערך לגבי מכשיר זה, בשיער פנים בלונדיני הם כ – 52% ולא 80%, כאשר לגבי שיער כהה תתכנה תוצאות טובות יותר, ההסתברות הגבוהה יותר היא שעדיין הייתה התובעת מעוניינת לנסות ולעבור הטיפול, בהעדר אלטרנטיבות מתאימות אחרות עבורה באותה העת.

מסקנתי היא, כי, בנסיבות העניין, לא הוכח במאזן הסתברויות כי אם היו נמסרים לתובעת מלוא הנתונים לגבי אחוזי ההצלחה בטיפול בשיער פנים בהיר, כפי שנמצאו במחקר סאדיק, הייתה החלטתה לעבור את הטיפול משתנה ולא הוכח הקשר הסיבתי לצורך גיבוש עוולת הרשלנות.