מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טיעונים לעונש בהתאם להסדר טיעון בשל כשלים ראייתיים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבקשה כוללת היתייחסות נרחבת להשתלשלות האירועים, לנסיבותיו האישיות של המבקש, לתשתית הראייתית הממחישה לשיטתו את חפותו המלאה, לאירועים ולעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, לענישה המוסכמת בהסדר הטיעון שגובש ולמסגרת הנורמאטיבית המאפשרת לשיטתו קבלת הבקשה בנסיבות האמורות.
לטענתו, המשיבה הפחיתה בצורה קיצונית בעונשם של נאשמים 2-1 - עליה למד רק בדיעבד - והתוצאה היא שעונשו של המבקש בהתאם להסדר הטיעון נופל מעונשם של נאשמים 2-1 רק ב-5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, וכל זאת כאשר עונשו של נאשם 1 טומן בחובו חפיפה של מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו.
זאת ועוד, הטיעונים לעונש נקבעו לחודש יוני 2020 ונדחו אך לשם קבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השרות וממילא מדובר בהסדר סגור לעניין העונש כך שאין כל רלוואנטיות למועד בו ביקש המבקש לחזור בו מהודייתו.
המבקש בעניינינו טוען להתקיימותן של שלוש העילות: הראשונה, פגם ברצון החופשי בעת מסירת הודייתו וזאת בשל מצבו הנפשי הן בעת ביצוע העבירות והן בעת מתן ההודאה; השניה, באופן מרומז, כשל בייצוג המשפטי שניתן לו באופן המצדיק להתיר לו לחזור בו מהודייתו ולנהל את משפטו; והשלישית, רצונו בחשיפת האמת העובדתית והוכחת חפותו המלאה לאור התשתית הראייתית בתיק.
עדות לכך היא מעורבותו בכל פרטי הסדר הטיעון לצורך גיבוש עמדה האם להודות באשמה או לכפור בה, כמו גם דרישותיו לתיקונים בכתב האישום המקורי להפחית ממהות מעשיו וחומרתם, מתוך מודעות להשלכה על המשך עסוקו כעורך דין.
...
ורביעית, דינה של הטענה בדבר חוסר אחידות הענישה ואפליית המבקש ביחס לנאשמים האחרים - להידחות.
בהתייחס לשלל טענות המבקש כנגד נוסחו של כתב האישום המקורי, סבורני כי שעה שכתב האישום תוקן באופן משמעותי ושיקלל נתונים ראייתיים שונים, לא ניתן לראות בהן כבעלות משקל משמעותי, בוודאי לא מהסוג היכול לשאת על גבו חזרה מהודאה.
סוף דבר מכלול הנתונים שפורטו לעיל - העובדה כי המבקש עורך דין במקצועו; היה מיוצג באופן ראוי ומקצועי; והתרשמותי כי המבקש היה מעורה מאד בניהול הגנתו, בפרטי ההסדר ובהשגת התוצאה המוסכמת שהתגבשותה השתרעה על פני תקופה לא מבוטלת, והבין בצורה מלאה את העובדות בהן הודה - מוביל למסקנה כי לא התקיימו אותם נימוקים מיוחדים המצדיקים חזרה מהודיה וביטול הכרעת דין ועל כן אני דוחה את הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

ייאמר כי בשלב זה בית המשפט אינו בוחן אימתי תנתן הרשות בהתאם לסעיף 42ג לפקודת הראיות אלא האם בכלל יש לבקש רשות.
עיון בפרוטוקול מלמד כי בשלב הטיעונים לעונש הסבירה המאשימה כי ההסדר נולד בשל "כשלים ראייתיים כבדי משקל המפורטים בתיק החקירה. למעשה מספר עדי תביעה שמציינים כי הנאשם ניכנס לצומת באור ירוק, צומת לא פנו באור ירוק" והסניגור מודה על "הטיעון ההגון. ראיות התביעה מראות שהוא ניכנס בחסות אור ירוק. מעבר לכך, הן מראות שהמעורב ניכנס לצומת אחרי שהנאשם ניכנס לצומת, כך שהרשלנות של המעורב לפחות כמו של הנאשם. בנסיבות האלה, אבקש לכבד את ההסדר"(עמ' 2, ש' 12-19 לפרוטוקול הידון מיום 10.521).
רוצה לומר, כי המאשימה פירטה את הטעמים לשינוי כתב האישום לשם הקלה בעונש והסדר הטיעון ששני הצדדים נסמכים עליו ולפיו קיימים כשלים ראייתים "כבדי משקל" בדמות אותם עדי תביעה שמציינים כי הנתבע נסע באור ירוק.
...
כן ניתן לקבל כראיה את הממצאים העובדתיים של פסק הדין הפלילי עליהם מבוססת ההרשעה – כך למשל עת הנאשם מודה בעובדות כתב האישום ומורשע על פי הודאתו רואים את עובדות כתב האישום כמוכחות כלפיו והם מהווים בגדר "הממצאים" שבפסק הדין.
יוצא אפוא, כי משהוצג לפניי פסק הדין, בית המשפט רשאי לעיין בכתב האישום והפרוטוקול על מנת להבהיר את האמור בפסק הדין הפלילי בשים לב לכך שיש מחלוקת בין הצדדים בדבר תוכנו בכל הנוגע לשאלה המכרעת בתיק זה – האם הנתבע חצה באור אדום, כאשר פסק הדין הוא חלק ממארג הראיות הנתון לבחינה של בית המשפט במסגרת תובענה זו. עם זאת, כלל וחריג בצדו.
על כן, במצב דברים זה, משקיים ספק וכדי למנוע תוצאה בלתי צודקת במקרה דנן ולא שוכנעתי כי הנתבע הודה כי נסע באור אדום עת בד בבד הסניגור במעמד הדיון המבקש להסתמך על ההסדר טוען כי נסע באור ירוק (והיו ראיות להוכיח כי נסע באור ירוק ואלה לא נשמעו – מבלי להתייחס לביקורת הספרות בדבר ההבחנה בין פסק דין המאמץ הסדר טיעון על בסיס הודאת לבין פסק דין שניתן לאחר שמיעת ראיות משגישה זו לא אומצה בפסיקה בצורה גורפת (ראו והשוו: ע"א 71/85 אריה חברה לביטוח נ' בוחבוט, פ"ד מא (4) 332-331, 327; ת"א (חי) 565/03 בן ציון נ' חזן (25.1.2007); ת"א 437/02 שומרי סלימאן נ' שומרי מופיד (9.3.2003) שם כב' השופט עמית מציין כי קשה להלום כי פסק דין פלילי שניתן על פי הודאת נאשם וללא הליך של שמיעת ראיות יהווה בבחינת "מעשה בי דין" או ראיה לכאורה כלפי צד ג' והתיר הבאת ראיות לכאורה) – והמאשימה מיוזמתה מעלה זאת, עת החוק אינו דורש אף טעם מיוחד אלא טעמים שיירשמו, כאשר "מסתבר שאם מצא הנאשם עד ראייה, שעל קיומו לא ידע קודם או שלא הצליח למצאו לעניין המשפט הפלילי, יהיה זה בוודאי טעם מיוחד שיצדיק מתן היתר להבאת הראייה" (ראו דברי ההסבר להצעת החוק לתיקון פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"ב -1972, בעמ' 266) ובמקרה דנן העדה היא מטעם התביעה במשפט הפלילי והנתבע נוכח בגרסתה כתוצאה מהמשפט הפלילי ועל כן זימן אותה לעדות – בכל מקרה הייתי מתירה לנתבעים להביא ראיות לסתור גם לו יצויר כי הכרעת הדין קבעה כי הנתבע נסע באור אדום, ולא היא, וזאת על מנת למנוע עיוות דין ותוצאה בלתי צודקת בעליל ולאפשר לו להוכיח רשלנות תורמת לכאורה – דבר שהעלה הסנגור גם בדיון בבית המשפט לתעבורה בטיעונים לעונש – כאשר גם לו יוכח כי נסע למופע אור אדום, הדבר היה אפשרי מבחינתו לטעון בשים לב להלכת חנחן (ע"א 553/73 אליהו נ' חנחן, פ"ד כט (2) 341).

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2021 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

הצדדים הציגו הסדר טיעון, לפיו ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ופצוי למשפחת המנוח בהתאם להחלטת בית המשפט.
לאור כל האמור לעיל, עתרה להשית על הנאשם 8 שנות פסילה בפועל, ויתר רכיבי הענישה עליהם הוסכם בהסדר הטיעון – 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, ופצוי לפי שיקול דעת בית המשפט.
לדבריו, הרשלנות היא רגעית וברף נמוך, נוכח הכשל המשמעותי בתאורה ונוכח טענתו כי הנאשם לא יכול היה לצפות זאת.
כמו כן מצאתי כי יש לתת את הדעת למחדלים והכשל הראייתי שהביא את הצדדים לגיבוש הסדר הטיעון.
...
ברע"פ 9454/12 טקאטקה נגד מדינת ישראל נקבע כי: "יודגש, כי בית משפט זה קבע, לא אחת שעל מנת לבער את נגע תאונות הדרכים מן הראוי להשית על הנהגים המורשעים בגרימת מוות ברשלנות בנסיבות אלו, עונש מאסר לריצוי בפועל ופסילת רישיון לתקופה ממושכת... וזאת על אף נסיבותיהם האישיות...". בעפ"ת 33840-02-12 סובחי חאמד נ' מדינת ישראל, סקר בית המשפט המחוזי את מתחם הענישה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וקבע כי טווח הענישה נע בין 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות במקרה של רשלנות קלה ועד 30 חודשי מאסר בפועל, במקרים החמורים והקשים ביותר.
לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים אני קובע כי על מתחם הפסילה לנוע בין 3 ל - 12 שנות פסילה בפועל.
לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי ההסדר בין הצדדים ראוי והולם ועל כן אכבדו.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2022 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

ב"כ הנאשם בטיעוניו ציין כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בכתב האישום המתוקן למרות כשלים בראיות אשר היו בתיק החקירה.
מדיניות הענישה – בעיניין העבירות של נהיגה בקלות ראש, והתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש, בשים לב לרף הרשלנות הבינוני ולחומרת החבלות ברף הבינוני-גבוה, נהוגה ענישה הנעה בין מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל בן חודשים אחדים, באשר לרכיב הפסילה - הענישה נעה בין 10 חודשי פסילה בפועל ועד 36 חודשי פסילה בפועל, לצד עונשים נלווים: · רע"פ 1694/19 לואי יאסין נ' מדינת ישראל (31/03/2019) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של נהיגה ברכב משא בקלות ראש, סטיה ימינה לשול, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לנהג הרכב המעורב אשר סבל משברים בירך ובאגן, אושפז ונזקק לניתוחים רבים וכן הליך שקומי.
לאחר ששקלתי את מלוא השיקולים, מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהמנע מהטלת עונש מאסר בפועל –ולפיכך אאמץ את הסדר הטיעון וזאת בחלקו התחתון בכל הקשור לאי הטלת רכיב מאסר בפועל.
השל"צ יבוצע בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ב"עריית אלעד" ובפיקוח שרות המבחן.
...
לאור כל האמור מצאתי כי מתחם הענישה לעבירות של נהיגה רשלנית בגינה נגרמה תאונת דרכים שתוצאתה חבלות של ממש בנסיבות כמתואר בעובדות כתב האישום - רף רשלנות בינוני לצד חבלות הגוף שנגרמו לנפגע ברף הבינוני -גבוה כולל רכיב פסילת רישיון נהיגה לתקופה המתחילה ב-11 חודשים ומגיעה עד ל-36 חודשי פסילה בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.
הנאשם היה נהג חדש בעת התאונה ויש להשית ענישה הלוקחת בחשבון גם את וותק נהיגתו הקצר ולאזן את החלטתי להמנע מהטלת עונש מאסר בפועל.
לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר על תנאי מאסר בן חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בהליך מ"ח (מ"ח) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בתמצית הדרושה לענייננו, המבקש טען כי הסכים להסדר הטיעון מאחר שסבר שהוא כלל הסכמה לעניין העונש; בהקשר זה הפנה המבקש לפרוטוקול מיום 19.5.2008.
בהתאם לכך, על המבקש לקיים משפט חוזר בעיניינו להניח תשתית ראייתית איתנה וממשית לקיומה של אחת מהעילות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט לקיום משפט חוזר (עניין חסין, פסקה 8; מ"ח 3300/22 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (16.11.2022) (להלן: עניין כהן); מ"ח 3551/22 שטיינברגר נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (31.5.2022)).
במקרה דנן, המבקש לא טוען כי מתקיימים טעמים כאמור, אלא כי בהנתן התשתית הראייתית בעיניינו, עצת עורכי דינו בהליך הדיוני להסכים להסדר הטיעון עולה לכדי כשל בייצוג שיש בו להצדיק מתן רשות לחזרה מהודאה.
בנוסף, על אף שהמבקש טוען שהודאתו במסגרת הסדר הטיעון ניתנה בשל כשל בייצוג, בקשתו לא כללה את תגובת באי כוחו בהליך הדיוני, ואף בכך יש להצדיק את דחייתה (מ"ח 1665/23 שקיראת נ' מדינת ישראל פסקה 6 (28.2.2023); עניין ביטרן, פסקה 13).
...
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אין בידי לקבל גם את הטענה כי יש להתיר למבקש לחזור בו מהודאתו, שכן זו ניתנה על רקע טענת באי כוחו שהעונש המירבי הצפוי לו יעמוד על 14 שנות מאסר בפועל.
על יסוד מכלול הנימוקים האמורים, הבקשה לקיום משפט חוזר נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו