מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טיעוני עונש בגין השלכת בקבוק תבערה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עבר פלילי או היעדרו – הנאשם הורשע בשנת 2010 בהשלכת בקבוק תבערה ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית; הוא הורשע שוב בשנת 2013 בגין השלכת בקבוק תבערה ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
...
אני דוחה את טענת המדינה בענין מתחם הענישה, ודי לענין זה להפנות לאחד מפסקי הדין שאליהם הפנתה המדינה עצמה: ת"פ (שלום נצ') 26269-01-21 מדינת ישראל ג'ראדאת (9.2.2021) (להלן: ענין ג'ראדאת), בו עמדה כבוד השופטת ר' שפילברג כהן על כך ש"הכלל, וכמעט ואין לו יוצאים מן הכלל, הינו.
לאור כל האמור, הנני משית על הנאשם עונשים כדלקמן: חודשיים מאסר בפועל, בניכוי הימים בגינם היה הנאשם עצור בתיק זה (מיום 18.2.2022).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לנאשם שתי הרשעות קודמות, האחת משנת 2008 בבית דין צבאי בגין השלכת בקבוק תבערה, והשנייה בעבירה דומה משנת 2006.
ב"כ המאשימה טען, במסגרת הטיעונים לעונש, כי מדובר בעבירות חמורות ובמעשים חמורים שהיוו סכנה של ממש.
הסנגורית לא היתכחשה לכך שיתכן שקיימת היתגברות בתופעת יידויי האבנים ובעקבות כך קיימת נטיה להחמיר בענישה, אך דברים אלה אינם חלים על המקום והזמן בהם ביצע הנאשם את העבירות.
...
בסיכומו של דבר עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.
התוצאה היא שהנאשם מורשע בעבירות בהן הודה כמפורט ברישא לפסק הדין, ואני גוזר על הנאשם כלהלן: א. מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

כדי להשיב לשאלה האם יש מקום להחרגה גורפת של קטינים, יש לשאול האם היותם של אסירים בטחוניים קטינים, מקטינה את המסוכנות הצפויה מהם לבטחון המדינה, בטחון הציבור או הסדר והמשמעת בבית הסוהר, באופן שיכול להצדיק החרגתם, או באופן המשנה את נקודת האיזון בין האנטרס הצבורי לבין אינטרס הקטינות עד כדי החרגה גורפת לעניין ההטבה של קשר טלפוני? ברע"ב 4612-16 פלוני נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 25.7.16) נדונה עתירת קטין שריצה עונש מאסר בגין זריקת בקבוק תבערה וידוי אבנים לעבר מכונית.
...
הגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להתערב בהחלטות המנהליות ובהוראת הפקנ"צ וליתן הוראה גורפת לגבי כלל האסירים הביטחוניים הקטינים באשר לעניינם הפרטני של העותרים.
על כן, יש לדחות את עתירתם הפרטנית.
לפיכך, אני מורה על דחיית העתירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עבר פלילי לנאשם רישום פלילי בודד בגין השלכת בקבוק תבערה, גרימת נזק והפרה הוראה, ובשל כך נדון בבית המשפט הצבאי ל-26 חודשי מאסר בפועל בשנת 2009 (עבירה משנת 2008).
מאידך, הסנגור טוען כי ניתן להסתפק בעונש מקל ולא למצות את הדין עם הנאשם לנוכח נסיבותיו האישיות כפי שפירט בטיעונים לעונש ואף המציא אסמכתות לעניין נסיבותיו של אחיו של הנאשם.
...
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו בשני התיקים – חישוב שב"ס הוא שיכריע; 12 חודשי מאסר, שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש (עוון או פשע), לרבות ניסיון או סיוע, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו; 5 חודשי מאסר, שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירה על חוק הכניסה לישראל, לרבות ניסיון או סיוע, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו; התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש בתוך שנתיים מיום שחרורו, או חודשיים מאסר תמורתה אם לא תיחתם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

דברי הנאשם בסיום שמיעת הטיעונים לעונש, הנאשם מסר כי הוא מאוד מתחרט על העבירות שביצע, וכי הוא מבקש שבית המשפט יתחשב בנסיבות האישיות שלו כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן ועל ידי אמו.
ולבסוף, נזכיר את הענישה המחמירה הנוהגת בנוגע לעבירות הצתה בכלל, במיוחד של בתי מגורים (ע"פ 4311/12 מילאד סורי נ' מדינת ישראל (8.11.12)); ע"פ 8125/15 פרוקופנקו נ' מדינת ישראל (19.4.16); ע"פ 7045/12 אלטנאי נ' מדינת ישראל (13.3.13)), ובעבירות של יידוי בקבוקי תבערה בפרט (ראו למשל - ע"פ 9723/16 נאצר נ' מדינת ישראל (26.10.17), בגדריו נגזרו 45 חודשי מאסר על מי שהורשע בגין יידוי בקבוקי תבערה ואבנים במסגרת 3 התפרעויות שכוונו נגד כוחות הבטחון).
...
מתחם העונש ההולם בהינתן כל השיקולים שהובאו לעיל, ובמיוחד, אך לא רק, בהינתן ריבוי האישומים וריבוי העבירות שביצע הנאשם, אני קובע כי מתחם העונש ההולם עומד בנסיבות העניין דנא על 4 וחצי עד 8 שנות מאסר בפועל.
ברם, אני סבור כי יש לתת משקל לגילו של הנאשם בשל הפגיעה הצפויה בו עקב עונש המאסר הממושך שאותו הוא ירצה, מטבע הדברים, באגף בטחוני, על כל המשמעויות הכרוכות בכך (ראו – ע"פ 8639/13 טרטיר נ' מדינת ישראל (17.3.14)).
לנוכח כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: 5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס. 12 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יעבור עבירה שהיא בבחינת "מעשה טרור" כהגדרתו של מונח זה בחוק המאבק בטרור, או עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע, או עבירה של הצתה או ניסיון הצתה, או עבירת נשק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו