דברי הנאשם
בסיום שמיעת הטיעונים לעונש, הנאשם מסר כי הוא מאוד מתחרט על העבירות שביצע, וכי הוא מבקש שבית המשפט יתחשב בנסיבות האישיות שלו כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן ועל ידי אמו.
ולבסוף, נזכיר את הענישה המחמירה הנוהגת בנוגע לעבירות הצתה בכלל, במיוחד של בתי מגורים (ע"פ 4311/12 מילאד סורי נ' מדינת ישראל (8.11.12)); ע"פ 8125/15 פרוקופנקו נ' מדינת ישראל (19.4.16); ע"פ 7045/12 אלטנאי נ' מדינת ישראל (13.3.13)), ובעבירות של יידוי בקבוקי תבערה בפרט (ראו למשל - ע"פ 9723/16 נאצר נ' מדינת ישראל (26.10.17), בגדריו נגזרו 45 חודשי מאסר על מי שהורשע בגין יידוי בקבוקי תבערה ואבנים במסגרת 3 התפרעויות שכוונו נגד כוחות הבטחון).
...
מתחם העונש ההולם
בהינתן כל השיקולים שהובאו לעיל, ובמיוחד, אך לא רק, בהינתן ריבוי האישומים וריבוי העבירות שביצע הנאשם, אני קובע כי מתחם העונש ההולם עומד בנסיבות העניין דנא על 4 וחצי עד 8 שנות מאסר בפועל.
ברם, אני סבור כי יש לתת משקל לגילו של הנאשם בשל הפגיעה הצפויה בו עקב עונש המאסר הממושך שאותו הוא ירצה, מטבע הדברים, באגף בטחוני, על כל המשמעויות הכרוכות בכך (ראו – ע"פ 8639/13 טרטיר נ' מדינת ישראל (17.3.14)).
לנוכח כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן:
5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס.
12 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יעבור עבירה שהיא בבחינת "מעשה טרור" כהגדרתו של מונח זה בחוק המאבק בטרור, או עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע, או עבירה של הצתה או ניסיון הצתה, או עבירת נשק.