מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טינטון לא קבוע: תביעה משפטית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בחודש פברואר 2020 הגיש מר יצחק יהב (להלן: "התובע") תביעה להכיר בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה, על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").
נ.ב. – לתשומת לב התובע: ליקוי שמיעה וטינטון חד צדדי, שנים עוד לפני ארוע התאונה דורש הדמיה (MRI) של האוזניים לשלילת תהליך באוזן הפנימית מימין, ללא קשר לנושא המשפטי שלפנינו".
ככל שכן, אנא השב והבהר האם בעובדה כי נרשמה תלונה בודדת סובייקטיבית על טינטון בעברו של התובע, יש כדי לשלול קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין הפיצוף בארוע התאונתי? במידה והתובע סבל מטינטון עובר לארוע התאונתי, האם יכול להיות שמדובר בטינטון לא קבוע ככל שהייתה תלונה אחת בודדת ללא כל תלונות נוספות? ביום 30.12.20 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, להלן תשובות המומחה: "א. כדי לענות על שאלה זו, עיינתי שוב בחומר הרפואי ואציין שוב את הנקודות הידועות לנו:
...
לאור החומר הרפואי הנ"ל, הגיע המומחה למסקנה כי בסבירות גבוהה ליקוי השמיעה באוזן ימין, לרבות הטנטון, היו קיימים לפני מועד התאונה, ולפיכך קובע בסבירות גבוהה כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון לאירוע מיום 24.5.19.
מששוכנעתי כי בחוות הדעת שמסר המומחה ניתן מענה לכלל השאלות שנשאלו, חוות הדעת ברורה ולא נמצא כי הינה חורגת מהעובדות שנקבעו, דין התביעה להידחות.
כללו של דבר: מכל הטעמים המפורטים, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 28.7.19 דחה הנתבע את התביעה, מן הטעם שהליקוי בשמיעתו של התובע איננו תוצאה של חשיפה לרעש, ומן הטעם שהתובע לא נחשף בעבודתו לרעש העולה על המותר.
באשר לרישום בבדיקת השמיעה מיום 15.6.14: כמו בכל נבדק שמיעה גם במכון זה נישאל על תלונותיו ובעיותיו: נרשם "לעתים טנטון", היינו סובל מטנטון לא קבוע, לא תמידי.
מנגד טען הנתבע כי דין הבקשה להדחות, מאחר שאין הצדקה או בסיס משפטי או רפואי למינוי מומחה נוסף.
...
המסקנה היא שלא מדובר בהתדרדרות בשמיעה שמחשיפה לרעש.
מנגד טען הנתבע כי דין הבקשה להידחות, מאחר שאין הצדקה או בסיס משפטי או רפואי למינוי מומחה נוסף.
לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה שלפני לא קיימת הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף, שכן חוות דעתה של המומחה סבירה, מנומקת, ברורה, ועקבית.
נוכח האמור, ומשלא מצאתי כי מתקיים טעם ממשי המצדיק מינוי מומחה חלופי – הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 11138-12-18 פלוני נ' פ.ל.ה. הנדסת תאורה בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט יואב פרידמן תובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד ו. עלי ואח' נתבעת פ.ל.ה. הנדסת תאורה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג. אגבאריה ואח' פסק דין
והכל מתוך עצימת עיניים נוכח פני העובדה הידועה, שהעובדים אינם עובדים כך. אני קובע כי התרשל והתרשלותו , מתוך הפרת חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, גרמה עובדתית ומשפטית לנזק.
פגיעתו הוכרה שם ונקבעה נכות בשעור 15% בשל ירידת שמיעה (הוכר גם טינטון לא קבוע שלא מזכה בנכות).
...
אני מקבל שהנכות התפקודית גדולה מן הרפואית בנתוניו (ראה להלן) , אולם לא במידה שתצדיק אי תעסוקה מעיקרא, בנכות רפואית בשיעור 20% (על אף השלכתה התעסוקתית הגבוהה בהרבה משיעור הנכות הרפואית).
גם המשך המהלך הרפואי מצדיק המסקנה בדבר התקופה בה ראוי להכיר בהפסד מלא, כמו גם המסקנה שהנכות התפקודית-תעסוקתית גדולה בנתוניו של התובע באופן ממשי מן הנכות הרפואית (עיסוק פיסי מזה שנים, היעדר השכלה, גיל והגבלה ניכרת שנותרה בתנועות הרגל עם צליעה וכאב).
סוף דבר, אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום, את הסכומים הבאים, במצטבר: 368,793 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ועדה רפואית לעררים מיום 26.12.22 קבעה, כי למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור 73%, החל 1.8.20 בגין ליקויים אלה (פרוטוקול הועדה צורף לכתב התשובה): ליקוי שמיעה – 30%; טינטון לא קבוע – 0%; כאבי מפרקים – 0%; FMF – 40%; כאבי ראש – 10%; רפולוקס – 10% (מנופה); הפרעת היסתגלות – 10%; ניתוח כלייה- 10% (מנופה); ליקוי ראיה – 0%; CTS ימין – 5%; CTS שמאל – 5%; כאבי גב תחתון – 10%.
טענות הצדדים לטענת המערער שגתה הועדה עת קבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 60% בלבד חרף מכלול פגיעותיו ומגבלותיו והגם שבעברו נקבעה לו דרגת אי כושר דומה עת הנכות הרפואית עמדה על 52% בלבד וכעת לאחר שהוגשה תביעה לקביעת דרגת נכות מחדש והנכות הרפואית עלתה ל- 73%, מצופה היה כי דרגת אי הכושר תעלה בהתאם ולא תיוותר על כנה.
" יובהר כי המשמעות של הקביעה הנ"ל, בנוגע "לנקודת המוצא", איננה כי ככל שקיים פער משמעותי בין שיעור הנכות הרפואית לבין זו התפקודית אזי שניתן ללמוד מכך על פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה או על חוסר סבירות קצוני העולה כדי פגם משפטי אלא – על החובה של הוועדה להתייחס לפער מעין זה, לנמק אותו וליתן לו הסבר.
...
מנגד, טען המשיב, כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
" מן הכלל אל הפרט: לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה ושקלתי את טענות הצדדים, אני קובע כי דין הערעור להתקבל, מהנימוקים שיפורטו להלן.
עוד ציינה הוועדה, כי היא עיינה במסקנות הרופא המוסמך שהמליץ על יום עבודה מלא וכן בדו"ח פקידת השיקום הממליצה על דרגת אי כושר בשיעור 60% וקבעה, כי בחינת השפעתם המצטברת של כלל הליקויים כמו גם נתוניו האישיים של המערער מובילה למסקנה, כי למערער דרגת אי כושר בשיעור 60%.
סוף דבר על יסוד האמור, הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בדיקת מאפייני טינטון מתאריך 17.1.23 תומכת בקיומו של טינטון אולם, בדיקה זו נערכה זמן רב לאחר התאונה ויתכן וקיים עכשיו טינטון קבוע אך אין לטינטון הקבוע הזה קשר לתאונה נשוא התביעה.
בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לידון בשאלות משפטיות בלבד.
...
על החלטה זו של של הוועדה, הוגש כאמור הערעור בהליך זה. להלן עיקר טענות המערער: היועץ בתחום הא.א.ג הגיע למסקנה ולפיה אין למערער טנטון קבוע, אך ורק בהתבסס על דברי המערער בפני יועץ א.א.ג מדרג ראשון.
בנסיבות ומשהמערער לא מצביע על כל טעות משפטית בפעולות הוועדה ומשלא נפלה כל טעות הגלויה לעין ואשר אינה מצריכה ידע רפואי, יש לדחות את הערעור.
החלטה: "חוות הדעת בתחום אף אוזן גרון החליטה לקבל חלקית את הערעור על דרגת נכות". דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להדחות.
בנסיבות העניין, ולאחר בחינה ושקילה החלטתי שלא לחייב את המערער בהוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו