חתימה על ערבות לפני הליך פשיטת רגל

יצויין כי לאחר העברת התיק לבית משפט השלום בבאר שבע נימסרה הודעה ולפיה מנהלים אבי ומשה דדון הליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, ולכן למרות שנמסרה הודעה על רצון להגיש הודעה לצד שלישי כנגדם היא לא הוגשה.

לפי סעיף 24(א) לחוק הערבות, יש למסור לערב את החוזה זמן מספיק טרם החתימה על מנת שיוכל לעיין בו. סעיף 26(א) קובע כי ככל שחייב לא קיים חיובו יש להודיע על כך לערב תוך 90 יום, שאם לא כן יופטר הערב בכדי הנזק שניגרם לו. סעיף 26(ד)(1) מחייב נושה, שמבקש להעמיד הלוואה לפרעון מוקדם למסור על כך הודעה לערב תוך 15 יום.

...

לפיכך אני קובע כי בעצם חתימה על הסדר החוב, מבלי לידע את הערבים, יש בכדי לבטל את הערבות ודין התביעה כנגד הנתבעים 6 ו-7 להידחות עילה נוספת שמביאה לקביעה ולפיה הערבות בטלה, הינה אי גילוי המצב הכלכלי של קוקי קפה לערבים.

צודק הבנק כי עדותו של בנאים סעדיה הינה בעייתית, ובייחוד כאשר גם הוא סייע, ככל הנראה לנתבעים 2-4 להבריח נכסים, אולם אני מקבל את עדותו כי אם היה יודע שהנתבעים 2-4 עלולים לסבך קרובת משפחה היה מוודא כי ההלוואה הזו נפרעת.

בכל הקשור לשאלת ההוצאות, בשים לב לכך שהנתבע 7 בחר לחרוג באופן משמעותי מהיקף הסיכומים שהוקצב לו (בשיעור של 66%), מצאתי לנכון לפסוק לזכותו הוצאות נמוכות באופן יחסי לחריגה זו. לפיכך הנני דוחה את התביעה, התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעורים הבאים:- לנתבעת 6 – 20,000 ₪.

" מטרתו של סעיף 96 לפקודת היא לבטל, בתנאי הסעיף, הענקות של נכסים על ידי חייב, שנעשו ללא תמורה ראויה לפני הליך פשיטת הרגל, אשר תוצאתן היא הקטנה של מאסת הנכסים של החייב, תוך סיכון כי כאשר ייכנס לפשיטת רגל, תעמוד יתרה קטנה יותר לחלוקה בין הנושים האחרים.

לא רק זאת, אלא שלא הוצגה ראייה לפיה החייב הוא שקבל את הסכום של 300,000 ₪ ולא החברה של החייב, וכן הערבות שנחתמה על ידי המשיב היא לחובות של החברה של החייב ולא לחובות של החייב – וראה לעיל ההתייחסות לטענה בדבר ערבות אישית של החייב.

...

המשיב 1 היה רואה החשבון של החייב ודי בכך כדי לבוא למסקנה, במאזן ההסתברויות ואף מעבר לכך, שהמשיב ידע על מצבו הכספי של החייב.

סוף דבר המשיבים ביצעו פעולות, חלקן בוצע אולי בתמימות, על מנת להקנות לעצמם יתרון על פני נושים אחרים של החייב, בפירעון חובותיו של האחרון.

נסיבות העניין כמו גם הוראות פקודת פשיטת הרגל מובילות למסקנה כי לא צלח הדבר בידם.

החייבת העיקרית נכנסה להליכי פשיטת רגל ולא פרעה את ההלוואה.

הפקידה ידעה כי הוא לא שולט בעברית;, הפקידה לא פירטה את סכום ההלוואה ; לא הסבירה לו על מה הוא חותם ולא תרגמה לו את המסמכים לרוסית; הוא סבר כי מאחר שלא מדובר במשכנתא הרי שמדובר בסכום נמוך של לא יותר מ 10,000 ₪ שמטרתו לעזור לחייבת העיקרית לסגור את חשובנה; מעולם לא חתם על ערבות לפני כן ולא הכיר את המושג "ערב" ומשמועתו; הפקידה לא גילתה לו שהוא ערב יחיד; לא מסרה לו העתק מחוזה ההלוואה ולא מסרה לו מיסמך נפרד מחוזה הערבות כנדרש בתקנה 1 לתקנות הערבות תשנ"ח 1998, ומשכך- הריהו מופטר מהערבות; זאת גם זאת , הפקידה לא הודיעה לו כי החייבת העיקרית נוטלת הלוואה נוספת על הלוואה קודמת שלא עמדה בתשלומה.

...

אינני רואה צורך להתייחס לסוגיות שעולות מאותם פסקי דין חשובים , וזאת מאחר שבטרם מבקשים להחיל הלכה פסוקה יש להניח תשתית עובדתית זהה או דומה לזו שההלכה מתייחסת אליה שאם תאמר אחרת אין לדבר סוף וניתן יהי לכתוב סיכומים ללא הגבלת היקף.

סוף דבר: על יסוד האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה כפי היתרה שבתיק ההוצאה לפועל.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 8,500 ₪.

במהלך הדיון הודיעו בעלי התפקיד כי רק לאחרונה, בדצמבר 2019, הוגשה תביעת חוב ע"ס 280,000 ש"ח על ידי הנושה א.צ. שיווק חומרי איטום וציפוי בע"מ (להלן-"א.צ. שיווק") ושבה מופיעה חתימתו של החייב כערב של חברת חן בניסטי וכי בהתאם למסמכי תביעת החוב ניתן ללמוד כי מדובר בערבות שחתם החייב בשנת 2014, כ- 3 שנים לפני פתיחת הליך פשיטת הרגל בזמן שהיה כבר מסובך בחובות.

מתשובותיו של החייב בעיניין הערבות שחתם לחברה בשנת 2014 (לא ידוע לי. לא זכור לי –ש'4 בעמ' 9 לפרוט'), ושלא סתרו את חתימתו על אותם מסמכים, התרשמתי כי החייב אכן מיתחמק מגילוי המידע הנידרש או ממתן תשובות ענייניות כהמשך לניסיון שלו לנתק כל קשר עסקי או כלכלי בינו לבין חברת חן בניסטי.

...

בנסיבות ולאור כל הנתונים שפורטו לעיל, אני סבור כי יש לאפשר לחייב להציע הסדר נושים או תוכנית פרעון על בסיס הצעתו מיום 5.5.21 ולפיה יסלק החייב את מלוא חוב הפיגורים שנצבר בתשלומים חודשיים בסך של 2,000 ₪ וכן יממש כספים הצבורים לזכותו בקופות השונות, ובנוסף יוסיף החייב סך נוסף של 48,000 ₪ ב-48 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 1,000 ₪ לחודש.

כמו כן לטעמי, ככל שלא יצליח החייב להשיג את הרוב הנדרש להצעה (כהסדר נושים לפי סע' 33 לפקודה) יש מקום לשקול לאשר את הצעת החייב כתוכנית פרעון לאחר הכרזת החייב פושט רגל ומכח הסמכות המוקנית לבית משפט זה בהתאם לסעיף 62 לפקודה; חשוב עוד לציין כי במסגרת הצעתי זו ניתן משקל גם לכך כי החייב לא הציג כל קביעה של המל"ל או אישור מרופא תעסוקתי בעניין כושר השתכרותו ולכך משקל לכל הפחות עד הגעת החייב לגיל 67, וכן לעובדה כי החייב מתגורר לפי גרסתו עם בנו מאז שנת 2015 על כל המשתמע מכך מבחינת חסכון בהוצאות דיור והוצאות שוטפות אחרות כפי שהחייב עצמו אישר בחקירתו בידי המנהל המיוחד ובעניין זה אפנה לדו"ח המנהל המיוחד מיום 20.2.19 ולתשובות החייב שלפיהן ילדיו מממנים לו את הייעוץ המשפטי הפרטי, וכי חוב הפיגורים שצבר חייב ימומן על ידי ילידו או "בעזרת הילדים" וכי הילדים מסייעים בכיסוי הוצאות חודשיות שוטפות בסך של כ- 1,000 ₪ ₪ לחודש ולשאלה לגבי הפער בין הכנסותיו להוצאותיו מסר החייב כי זה "ממומן על ידי הילדים". לפיכך אני מורה לחייב להגיש הצעת הסדר כמפורט לעיל עד ליום 15.6.22 ויודגש כי בכל הנוגע למימוש כספים הצבורים לזכות החייב שאותם הציע החייב לממש, הנחת המוצא שלי היא החייב הציע מימוש של מלוא הסך של כ- 100,000 ₪ הצבור בחברת הראל בהיות הכספים הצבורים שם כספים שאינם מוגנים ושמימושם אינו חייב בניכוי מס. במקביל, אני מורה למנהל המיוחד להשלים בדיקת תביעות החוב שהוגשו בהליך לרבות תביעת החוב שהוגשה בשנת 2019 על ידי הנושה א.צ. שיווק ולהגיש עד ליום 15.6.22 דו"ח עדכון בדבר מצבת הנשייה בתיק או להגיש לפני כן הודעה על מצבת חובות החייבת ככל שבדיקת תביעות החוב הושלמה כבר שכן הדבר לא ברור מדו"חות המנהל המיוחד שהוגשו בהליך.

כמו כן אני מורה לחייב להתחיל כבר מחודש יוני 2022 לסלק את חוב הפיגורים שנצבר עד היום בתשלומים של 2,000 ₪ כפי שהציע בבקשתו מיום 5.5.21 וככל שלא ימציא עד ליום 15.6.22, ביחד עם ההצעה שתוגש על ידו, אישור בדבר תשלום סך של 2,000 ₪ ע"ח חוב הפיגורים יבוטל ההליך ללא דיון נוסף.

לטענתו החייב נתן פרטי חברה בשם "אדון שיפון בע"מ" כאשר בפועל התשלומים נעשו על ידי חברה אחרת "אדון שיפון בוטיק (2017) בע"מ. החייב התחייב אישית לנושה עבור חוב החברה וביום 19.10.17 אף חתם על ערבות אישית לחובות החברה. אולם, אף בכתב הערבות החייב ציין כתובת שאינה נכונה ומדובר בערבות שניתנה כחודשיים לפני שהחייב פנה להליך של פשיטת רגל. החייב היתקשר עמו עת היה מצוי בחובות וחברת אדון שיפון בע"מ נתבעה על ידי אחרים. במצב דברים זה, החייב יצר חוב כלפיו בסך של 20,875 ₪ בחוסר תום לב ומטעם זה יש להורות על ביטול ההליך או להחרגת החוב.

...

לפיכך, אני דוחה את הבקשה.