נוסף על כך, טוען התובע כי סכוני הבדיקה לא הוסברו לו וכי בעת החתימה על טופס ההסכמה טרם הבדיקה הוא היה מטושטש ותחת השפעה של תרופה נרקוטית.
התובע תמך את תביעתו בחוות דעת רפואית ערוכה בידי ד"ר ברונו סיגל, מומחה כרורג, אשר קבע כי רשלנות בית החולים מתבטאת, בין השאר, במעשים ו/או במחדלים שלהלן:
אחד - אי ציות להליך הכנה נכון של התובע לקראת בדיקה פולשנית או ניתוח, בכך שד"ר סמארה לא הורה לתובע להפסיק נטילת התרופה לדילול הדם קומדין (CUMADIN) שבוע לפני הבדיקה; לא בדק תיפקודי קרישה ולא ווידא שאלה חזרו לנורמה לפני הבדיקה ; ולא התחיל בהזרקות של קלקסן (CLEXAN), כאשר כל אחת מהתרופות הללו הנה בעלת טווח פעולה שונה: קומדין פעילה לטווח ארוך ואילו קלקסן לטווח קצר, והכל על מנת להפחית מסיכון הדימום עקב העידר קרישה בעת ביצוע הבדיקה הפולשנית, במיוחד אצל התובע הסובל כאמור ממחלה כרונית קשה ומדליות בושט העלולות להיקרע בעת הבדיקה.
הנתבע מכחיש את כל טענות התובע וטוען כי אין לייחס לו כל רשלנות, שכן בדיקת האנדוסקופיה למערכת העיכול העליונה מיום 19.7.2011 בוצעה באופן מיומן ומקצועי, התואם את הפרקטיקה והסטנדרטים הרפואיים המקצועיים המוכרים והמקובלים באותה עת.
עוד טוען הנתבע, כי התובע נתן את הסכמתו מדעת לבדיקה וחתם על טופס הסכמה לבדיקה לאחר שקבל הסבר מלא, מקיף ומפורט אודות התוצאות, הסיכונים והסכויים הסבירים הכרוכים בבדיקה וכן דרכי הטיפול החלופיות האפשריות בנסיבות המקרה ולאחר שהבין את משמעות הדברים, ומשכך הליך ההסכמה לבדיקה נערך כדין בהתאם לדרישות החוק.
...
זאת ועוד, לתובע בוצעו בדיקות גסטרוסקופיה קודמות, וניתן להניח כי קיבל בעבר הסבר ממצה לגבי הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בבדיקה זו.
אשר לפגיעה בזכות האוטונומיה, אין בסיכומי התובע טיעון סדור (עובדתי ומשפטי) לעניין ראש נזק זה. ולפיכך, ניתן לומר כי הוא זנח טענה זו. מכל מקום, טענה זו אף נדחית לגופה, משלא הוכיח התובע כי לא נמסר לו כאמור כל המידע הדרוש לפני הגסטרוסקופיה.
לסיכום נקודה זו - טענות התובע להעדר הסכמה מדעת ופגיעה בזכות האוטונומיה, נדחות בזה.
סוף דבר
לשיטת אחרונה - התביעה נדחית.
