חשיפת מידע אישי של משתמשי אינטרנט

מקס הגישה כתב הגנה לתביעה הקטנה, במסגרתו פירטה שהאב או מי מטעמו נרשמו לאיזור האישי באתר האנטרנט של מקס ובמסגרת הרישום הוקלדו נתונים אישיים שהיו ידועים רק לו (כמו 8 ספרות אחרונות של כרטיס האשראי, 3 ספרות אחרונות בגב הכרטיס, תוקפו, מס' ת.ז. של האב, קוד רישום לאתר שנשלח באמצעות מיסרון לטלפון הסלולארי של האב).

הבן הדגיש שהוא לא נטל חלק בתביעה הקטנה ובהיותו בגיר, ובהעדר אישור מטעמו מקס לא הייתה רשאית לחשוף מידע סודי שנימסר על ידו כמו: עצם היותו לקוח של מקס, שם המשתמש שלו, שאלת הזיהוי שבחר (2 במספר), לרבות התשובות שנתן לצורך שיחזור הססמה באיזור האישי שלו (להלן: "המידע הסודי").

בנסיבות אלה, חשיפת פרטיו האישיים של הבן הייתה דרושה וחיונית לשאלה שבמחלוקת וחיונית לצורך הגנת מקס.

...

סוף דבר מכלול האמור לעיל מוביל למסקנה שדין התביעה להדחות.

אני דוחה את התביעה ומחייבת את הבן בהוצאות בסך 7,000 ₪.

בס' 3 לתנאי השרות של פייסבוק נכתב: "אתה הבעלים של התוכן שאתה יוצר ומשתף בפייסבוק ובמוצרי פייסבוק האחרים שבהם אתה משתמש, ואין בתנאים אלה כדי לגרוע מזכויות שיש לך בתוכן שלך. אתה חופשי לשתף את התוכן שלך על כל גורם אחר, בכל מקום שתרצה". לטענת המבקש, פייסבוק מציגה התחייבויות יסודיות ומצגים שונים לפיהם היא עושה כל שביכולתה כדי להגן על המידע האישי של משתמשיה ולהותירו בשליטתם ורשותם המוחלטת, כך שייחשף רק לפי רצון או הסכמה מפורשת של המשתמשים (המבקש הפנה למדיניות הנתונים ומדיניות הפרטיות של פייסבוק, ולכתובת אתר האנטרנט של פייסבוק- "איך אתה מוגן").

...

אני דוחה את טענת המבקש שלאור פערי הכח והמידע שיש בין הצדדים, יש להעביר את נטל הראיה לפייסבוק.

גם בכך יש פגם בייצוג הולם (רע"א 4363/17 נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' שגב ירון (נבו 24.08.2017) לפיכך, אני קובע שלא התקיים התנאי לפיו עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה, הן משום שאין למבקש עילת תביעה אישית כלפי המשיבות והן משום שלא התקיימו כל התנאים לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

בנוסף להוצאות שקבעתי לעיל בגין הבקשה כנגד פייסבוק אירלנד, ישלם המבקש לפייסבוק הוצאות משפט בסך 17,550 ₪, ועוד עלות חוות דעתו של ד"ר סמולנוף כפי שתוכח על ידי המשיבות בבקשה נפרדת שתוגש, אם תוגש עד יום 25.7.22.

הקובלנה עוסקת בפרסומים שלכאורה פירסם הנאשם במועדים שונים ובהם חשף מידע אישי אודות הקובלת שהושג לכאורה באופן שאינו חוקי, ובחלקו בהיותו חוסה תחת צו איסור פירסום ובכך פגע הנאשם בפרטיותה של הקובלת והפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות).

לטענת הקובלת, קמה לבית המשפט ברחובות סמכות מקומית מכיוון שמדובר בפרסומים שזכו לכותרות ברשתות החברתיות באתרים מוכרים ונצרכו על ידי משתמשים רבים ברשת האנטרנט, לרבות כאלו שמקום מושבם בעיר רחובות.

כן נטען בכתב הקובלנה כי הנאשם, איש סייבר ומומחה לאינטרנט, פירסם מידע אישי פרטי אודות הקובלת, בחשבון ה"טויטר" האישי שלו, באתר בשם "מרק קוסקוס" אותו לכאורה הפעיל באופן פקטבי, וכן באתר אינטרנט בשם "עדנה קרנבל". בנוסף, נטען כי הנאשם העביר לידי כתב חדשות ערוץ 14, קובץ אודיאו בו נשמעת הקובלת מנהלת שיחה אישית ונוקבת עם אחרת, שיחה שהוקלטה ללא ידיעתה של הקובלת וללא הסכמתה.

קובץ זה על פי הנטען פורסם בדף הטוויטר האישי של הכתב ובאתר האנטרנט של ערוץ 14.

...

לאחר שעיינתי בכתב הקובלנה, בכלל כתבי הטענות, וביתר הנספחים שהוגשו לתיק בית המשפט, מצאתי כי טענת הנאשם להעדר סמכות מקומית בדין יסודה.

האמור מעלה מוביל למסקנה לפיה במקרה דנן, מתקיימות שתי החלופות הקבועות בסעיף 6(א) לחסד"פ, דהיינו, העבירה הלכאורית בוצעה, כולה או מקצתה בעיר עכו והיא גם מקום מגוריו של הנאשם.

לאור המקובץ, מצאתי לקבל את טענת הנאשם לפיה בית המשפט ברחובות נעדר סמכות מקומית לדון בקובלנה.

עם זאת, לא מצאתי מקום להורות על ביטול הקובלנה ואני מורה על העברת הקובלנה לבית המשפט השלום בעכו.

אציין עוד, כי בהמשך למידע שהיתקבל מחברת פייסבוק, עו"ד הירש פנה בבקשה למתן צו משלים לחשיפת מידע המופנה לחברת נטוויז'ן. בבקשה נימסר, כי החשבון אביאל זגורי נרשם על ידי גולש אינטרנט מכתובת IP מוגדרת וכי במועד האמור אותה כתובת סופקה לחברת נטוויז'ן אשר מחזיקה בפרטיו האישיים של אותו גולש שהוא למעשה הלקוח שלה.

עו"ד שינו טענה, כי חרף העובדה, כי במסגרת צו שניתן לחברת פייסבוק בהליכים דנא ופרטי BSI שנמסרו לגבי כתובת ה- IP של המשתמש, אין בכך על מנת להפחית מחומרת הראיות הרבות המצביעות שעו"ד הירש הוא אשר הקים את החשבון.

...

לאור האמור, אני מחייב את מר אילן מורד לשלם פיצוי לעו"ד הירש בסך של 12,000 ₪.

לעניין ת"א 33903-09-15 עו"ד שינו נ' עו"ד הירש- התביעה מתקבלת חלקית.

אני מחייב את עו"ד הירש לשלם לעו"ד שינו פיצוי בסך של 70,000 ₪.

בעיניין זה נפסק כבר בעבר כי: "מינויו של בעל תפקיד מטעם בית המשפט הנו, באורח ברור, מאורע הפותח את מירוץ ההתיישנות. זאת, באשר בעל תפקיד המשמש "ידו הארוכה" של בית המשפט עונה במובהק להגדרה של "מנהל חדש שאין ידו במעל", אשר יכול ואף חייב "לשבור את הכלים" ולחשוף מעשים שלא כדין שנעשו בחברה ערב מינויו".

לנאמן גם מסורה יכולת מיוחדת שאיננה נתונה לכלל הציבור הבאה לידי ביטוי בנוהל ספציפי, הוא נוהל מזכירויות מס' 267-15, הדפסת רשימת תיקים של בעל דין (מפורסם באתר האנטרנט של הרשות השופטת, לרבות במערכת "נבו": (www.gov.il/he/departments/policies/secretariat_division_regulation_267_15 אותו נוהל מתייחס באופן מפורש בסעיפים 3 ו-4 לנאמן בפשיטת רגל אשר מוסמך לקבל מידע בהתאם לכתב המינוי.

אותו וויתור הנו בבחינת וויתור על פרטיותו המאפשר גם לחשוף מידע מרבי אודותיו: "עם הגשת הבקשה לפשיטת הרגל החייב משיל מעליו כל כסות ונותן הסכמתו לחשיפת מלוא המידע האישי לגביו, אשר רלוואנטי להליך, בפני בעלי התפקידים ובפני בית המשפט, לרבות מצבו הכלכלי, הרפואי, המשפחתי וכיוצא באלה. חשיפה זו טומנת בחובה, מטבע הדברים, פגיעה בפרטיות החייב, ואולם, משהדבר נעשה מיוזמתו, לבקשתו ובהסכמתו, אין לראות בכך משום הפרה של הזכות החוקתית לפרטיות". (ראו: ע"א 10217/16 ב.ת.ב - בניני תעשיה באר-שבע בע"מ נ' רפאל ג'ינר, פסקה 59 (פורסם בנבו, 17.01.2019)).

...

בנסיבות אלו ולנוכח כל המתואר לעיל, הבקשה להצהיר על זכויות החייב כבעל זכויות במקרקעין נדחית.

יוצא כי דין בקשת מס' 66 להידחות על שני רבדיה.

אני מחייב את הנאמנת בתשלום הוצאות למשיב ולחייב בסך 5000 ₪ (כל אחד) כולל מע"מ. המזכירות תמציא עותק החלטתי לצדדים.