חשיפת זהות בלוגר על ידי גוגל בהוראת בית המשפט

בית משפט השלום בראשון לציון 22 אפריל 2014 ת"א 4854-07 בלומנפלד ואח' נ' חובוד ואח' בפני כב' השופט אורן שוורץ – סגן הנשיאה התובעים 1. חיים בלומנפלד 2. עידן גדעון 3. אבי יעקובוביץ על ידי ב"כ עו"ד בן ציון אדורם הנתבעים שמעון חובוד על ידי ב"כ עו"ד גד ויספלד פסק דין

שמעון ניהל אף יומן רשת בשפה האנגלית בשם "שערי תקוה – בחירות", במסגרתו כתב "דברי פרשנות" על החלטת בית המשפט לחשוף את זהותו וטען כי תוכן הפרסומים בבלוג – אמת.

ביום 25.11.07 במסגרת בש"א 4470/07, על בסיס הסדר אליו הגיעו הצדדים, הוריתי לחברת .Google Inc למסור לתובעים את כתובת ה- IP של המחשב האישי של כותב יומן הרשת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני סבור כי הוכח לפניי ששמעון הוא שכתב את יומן הרשת: ראשית, כעולה ממכתבה של בזק בנלאומי מיום 18.5.09, אשר גובתה בעדותו של מר ריכטר שנחקר בחקירה נגדית, הלקוח שעשה שימוש בארבע מתוך 15 כתובות IP שהוגשו לה על ידי Google Inc.

כך, כאשר בלוגר או כותב תגוביות ("טוקבקיסט"), מכחיש את שתי התחנות הראשונות המזהות אותו כמפרסם לשון הרע, עליו הנטל להוכיח שהוא אינו מעורב בפירסום.

...

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך 90,000 ₪ ליום מתן פסק הדין על פי החלוקה כמפורט בסעיף 122 לעיל.

לעניין הוצאות המשפט: אני מחייב את הנתבע להשיב לתובעים את אגרת בית המשפט במלואה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

לעניין שכר הטרחה: אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את שכר טרחת בא כוחם אותו אני קוצב, בהתחשב בהיקף ההליכים, על סך 70,000 ₪.

כפי שציין בית המשפט העליון, "שאלונים, כמותם כהליכי גילוי מסמכים שהם פן אחר של אותה מטבע, יסודם במגוון שיקולים, שהאתגר השפוטי הוא ליתן להם את משקלם הראוי" (רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ (20.08.2008) (להלן: ענין סונול)).

לגבי הסוגיות שנותרו על הפרק (עד כמה שעלה בידי לרדת לסוף דעתו של ב"כ התובע), ניתנות הוראות כמפורט להלן.

אין מקום איפוא למתן צו המורה על תשובה לשאלה זו. לגבי שאלה 6 על תת סעיפיה – השאלות מתייחסות לדברים שנאמרו בראיון טלוויזיוני כלשהו שאותר על ידי התובע, לפיהם (כך נכתב) אמר הנתבע שהגיע לרעיון של מציאת בעלי מיקצוע על בסיס זמינות, לאחר שעובד שלו, מתכנת בכיר, נתקע עם אופנוע בחיפה והיה זקוק לחילוץ.

בענין זה מועלות שאלות רבות ובהן למשל: "מיהו העובד שהיה תקוע בחיפה עם אופנוע? נא לציין מספר זהות, כתובת ופרטי היתקשרות"; "מי הוציא חשבונית על גרירת האופנוע מאותו ארוע? נא ציין את שם החברה או עוסק מורשה, כתובתה ומספר הטלפון שלה. נא לצרף חשבונית"; "נא ציין את שמו המלא של הגרריסט מאותו ארוע, כתובתו, מספר הטלפון שלו ומספר הרישיון של הגרור"; "במידה והאופנוע תוקן במוסך, נא צרף את חשבונית המוסך על תיקון האופנוע מאותו ארוע" ועוד ועוד.

בשאלה 10.1 התבקשו הנתבעים "לציין מועד מדוייק של עלייה לאויר של האתר ושל האפליקציה". המענה היה – "בחודש אפריל 2013 עלה לאויר אתר האנטרנט של הנתבעת 2. בחודש אפריל 2013 עלתה לאויר האפליקציה בחנות האפליקציות של Google. בחודש יוני 2013 עלתה לאויר האפליקציה בחנות האפליקציות של Apple". בבקשה אין היתייחסות קונקרטית לשאלה זו. הנתבעים כתבו בתשובתם כי השיבו על השאלה.

בשלב התגובה לתשובה מתייחס התובע לראשונה לגופה של דרישה וכותב, בין השאר, כי "מדובר באנשים מהמעגל הקרוב ביותר לנתבעים, באנשים שלמיטב הידיעה בנו, שדרגו, תיחזקו ונתנו שרות למיזם של הנתבעים" כי "בסבירות גבוהה אותם אנשים יודעים איך החל המיזם של הנתבע, מי הגה אותו וכיצד, והיכן נעשו הפרות של סימני המסחר ... ויכולים לחשוף את ההנחיות שקבלו מהנתבעים". פרט להעלאתו בשלב מאוחר (התגובה לתשובה), הטיעון אותו מביא התובע מתייחס לשאלת הרלוואנטיות של עדות אותם גורמים.

...

לא שוכנעתי ברלוונטיות של השאלות לסוגיות שבמחלוקת וגם אם ניתן היה לראות באיזו מהן רלוונטיות כלשהיא (וניתן להשאיר זאת בצריך עיון), השאלות אינן מתאימות להשאל בשאלון ולא שוכנעתי בנחיצותן בשלב ההליכים המקדמיים.

התובע נבדק על ידי שלושה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: פרופ' גרשון וולפין, מומחה לכירורגיה אורתופדית (להלן: "פרופ' וולפין"), ד"ר טארק פאהום, פסיכיאטר (להלן: "ד"ר פאהום") וד"ר אדם דרנל, פסיכיאטר (להלן: "ד"ר דרנל").

וכן, היה הבעלים או שותף למיזמים בהייטק, כמו יבוא חול זכוכית מירדן (בשנים 2003-2001), יבוא צנורות לירדן (בשנים 2003-2001), פיתוח חיישן אלקטרוני אישי (בשנים 2004-2003), צביעת טקסטיל ויצירת טקסטיל (בשנים 2006-2004) וחיישן לזיהוי מוות בעריסה (בשנת 2010).

אין חולק, כי בכוחם של מסמכים אלה לתרום עד מאוד לחשיפת האמת ועשיית הצדק.

לעניין ההוצאות הרפואיות אומר, כי הוצאות אלה שהיו לתובע בעבר ואלה שיהיו לו בעתיד, כלולות הן בסל הבריאות והתובע זכאי להן מקופת החולים בה הוא רשום, והכול על פי הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד – 1994 (וראו גם סעיף 2(ב1) לחוק).

...

אין ממש בהשוואת התובע אל אותם עובדים אחרים, שבלאו הכי לא הוכח כדין כושר השתכרותם הפוטנציאלי ,וטענותיו של התובע, לעניין זה, בעלמא הן. בהתחשב במכלול נסיבות העניין ובכלל זה שכרו והכנסתו החלקיים של התובע מלפני התאונה, נסיבותיו האישיות של התובע, השכלתו, מקצועו, התקדמותו, בריאותו, חוסר התמדתו כעוסק קבוע ובטוח, תכניותיו העסקיות הרבות שנחלו כישלונות כלכליים וכספיים צורבים, אי-מתן פטנטים ל"אמצאותיו" הרבות של התובע, להן הוא לא עשה צעדים ממשיים ומשמעותיים להמצאתן, הבטחתן וניצולן, וכיוצא באלה, אני קובע, כי השתכרותו הפוטנציאלית של התובע, בעבר ובעתיד, הינה סך של 7,500 ₪ נטו לחודש, נכון להיום.

וכן, נכותו התפקודית הזמנית של התובע, מיום התאונה ועד ליום 18.11.2006, כאמור באישורי חופשות מחלה המוזכרים בחוות דעתו של פרופ' וולפין ושלא נסתרו על ידו, מקובלת עליי.

שאר טענות הצדדים לפרטי הנזק הנתבעים לא מצאתי ממש בשאר טענותיהם של הצדדים ודינן להידחות.

התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לתביעה ומחייב בזה את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: א. סך של 414,196 ₪; ב. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 63,700 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 31689-01-20 אופק נ' בן נתן לפני כבוד השופטת הדס פלד התובעת: רות אופק ע"י ב"כ עו"ד חגית פלג – הניג הנתבעת: ענת בן נתן ע"י ב"כ עו"ד גיל בר זהר ועו"ד אורי כנר פסק דין

סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, שכותרתו "שמוש הוגן", קובע: "19. (א)שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

המומחה מטעם התובעת ציין בסעיף 11 לחוות דעתו, כי במידה ונימצא כפל תוכן פועל גוגל להפחתת החשיפה של האתרים הללו ובהמשך אם הוא רואה כי מדובר בפעולה שיטתית הוא גם דואג להסרת האתר מהאינדקס של גוגל.

לתמיכה בטענה זו צרף המומחה עמוד מידע שפורסם על ידי גוגל (נספח 3 לחוות הדעת).

הנתבעת לא ניכסה לעצמה את המתכונים שהופיעו באתר שבבעלותה, והוא פעל על דרך הפניות לאתרים של בלוגרים מתחום הבישול והאפייה.

סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות קובע מהי היתערבות לא הוגנת: "3.לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השרות של עוסק אחר." ביחס ליסוד השלישי נקבע כי: "אחת הדרכים לזהות העידר הגינות הנה היתחקות אחר המניע למעשי הנתבע. מקום שהמעשה או המחדל לא נצרכו לנתבע לשם הגנה על אינטרס או צורך לגיטימי שלו, ותכליתו מניעת או הכבדה על דרכי הגישה לעסקו של התובע, אין ספק שבפנינו חוסר הגינות." [ראו בת"א (ת"א) 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נ' דיסקופי (ישראל) בע"מ (פורסם בנבו, 3.6.2001)].

...

בנסיבות ענייננו, הגעתי לכלל דעה, כי יש לפסוק פיצויים ברף הנמוך מהטעמים כדלקמן: מדובר בהעתקה לדפים פנימיים באתר הנתבעת ולא הוכח, כי לגולשים באתר הנתבעת היתה גישה לעמודים אלה.

סוף דבר אשר על כן, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 33,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.

טענות חב' פרטנר וחב' פרטנר נייחים: שירות האנטרנט מסופק על ידי חב' פרטנר נייחים, ולכן אין לחב' פרטנר יריבות מול דואק, בהעדר המידע הרלוואנטי.

לפיכך, הסכימו הצדדים כי כתב הטענות של ההליך יומצא לגורם הרשום עבור פרופילי הפייסבוק "דואק דואק המוניטין" ו-"חדשות הקריות". מנגד, רשימת הגורמים ופרטיהם של פרופיל הפייסבוק "דואק דואק (יוסקה הנוכל)" יועבר במעטפה סגורה לידי בית המשפט, על מנת שזה ייתן הוראות באשר לדרך המצאת כתב הטענות אליהם.

מאז, קנתה הלכה זו שבטה בפסיקה הישראלית, ובית המשפט העליון חזר עליה פעמים רבות (ר' לדוגמא ע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני, סה(3) 521 ; ע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ' חברת ברוקרטוב (נבו 1.7.2010)).

נפנה איפוא לסעיפים הרלוואנטיים לענייננו בהסדר שנקבע בחוק זכויות יוצרים עבור חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תיקשורת אלקטרונית: ס' 60ב לחוק זכויות יוצרים, שכותרתו "בקשה לחשיפת זהות" קובע כדלקמן: "אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תיקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהוה את ההפרה כאמור (בפרק זה – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה (בפרק זה – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה (בפרק זה – בקשה לחשיפת זהות)". ס' 60ג(א) לחוק זכויות יוצרים, שכותרתו "הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה", קובע כדלקמן: "סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה (בפרק זה – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה". ס' 60ד(א) לחוק זכויות יוצרים, שכותרתו "המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו", קובע כדלקמן: "סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תנתן לו היזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; (3) הנזק שעלול להגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עוות דין לאחד הצדדים להליך". בטרם אכריע בעיניין שלפני, ראוי להקדים ולהזכיר את השיקולים השונים שהוזכרו בפסיקה, המצויים בלב ההכרעה.

...

לפיכך, דין בקשתו של דואק לדחייה (בירנהק "גבולות האנונימיות של ה״אחד שיודע״" הארת הדין ה 1, 16-17 (התשס"ט)).

סוף דבר: דין הבקשה עבור הפרופילים "יוסי דואק המוניטין" ו-"חדשות הקריות" להתקבל בחלקה.

דין הבקשה עבור הפרופיל "יוסי דואק (יוסקה הנוכל)" – להידחות במלואה.