חשד למעילה בכספי מעסיק

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 52322-03-16 06 אוגוסט 2019 לפני: כב' השופט **** גולדברג נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש נציג ציבור (מעסיקים) מר אליעזר קלאי התובע בנימין בשן, ת"ז 058854605 ע"י ב"כ: עו"ד אלכסנדר ספינרד הנתבעת מדינת ישראל- משרד החוץ ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) פסק דין

בהליך זה מלין התובע על שורה של צעדים והחלטות שהתקבלו בעיניינו בעקבות חקירת חשדות למעילה בכספי שגרירות ישראל ברבת עמון בתקופה שבה הועסק התובע בשגרירות כעמ"י בתפקיד מנהל חשבונות (מ-12/07 עד 4/11).

...

ערר שהגיש התובע על עילת סגירת התיק נדחה בהחלטה של הפרקליטות הפלילית מיום 30.8.15 שקבעה: "עפ"י פסיקת בית המשפט העליון והנחיות פרקליט המדינה, תיק ייסגר מחוסר אשמה רק אם אין יסוד סביר לקיומו של חשד נגד החשוד. בענייננו, העיון בתיק העלה כי הספק לחפותו של העורר לא הוסר, בין השאר לנוכח גרסאות העובדים הירדנים בשגרירות המפלילות את העורר ונוכח זאת שהזיוף בחשבוניות הינו גלוי לעין וקיים קושי לקבל את טענת העורר, שהוא ותיק ומנוסה בתפקידו, שהוא לא הבחין בזיופים בשל עומס בעבודה. במצב דברים זה לא מצאנו יסוד להורות על שינוי עילת הסגירה". ביום 1.12.14 הגיש התובע מועמדות לעבודה בשגרירות בבייג'ינג.

לפיכך, ולאור כלל הנימוקים שפורטו לעיל, התביעה לקבלת פיצוי בגין נזק לא ממוני נדחית אף היא.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 12,000 ₪.

לטענת התובעת, בסמוך ליום 11.6.13 נודע לתובעת שלקוח ותיק מהמחלקה העסקית נמצא תחת חקירה סמויה בשל חשד למעילה בכספים של חברת ביטוח.

"תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995: "כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". על התובע להביא "ראשית ראיה" שאכן קרה "אירוע תאונתי" בעבודה, הקושרת את הפגימה לעבודה (ראה דב"ע מד/90-0, צבי שפיר - המוסד, פד"ע ט"ז 93) וכן על התובע להביא "ראשית ראיה" הקושרת סיבתית ובסבירות, בין האירוע לבין העבודה.

...

הכרעה: לאחר ששמענו את עדותה של התובעת וכן את עדות גב' רונית משה, עובדת הבנק במחלקה בנקאית עסקית, עיינו במסמכים שהוגשו לרבות חוות הדעת מטעם התובעת ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר: התביעה נדחית.

הנתבע הוא עובד לשעבר של התובעת, אשר הועסק על-ידה כנהג אוטובוס מתאריך 11/06/14 עד תאריך 02/11/15, עת פוטר לאלתר, בנימוק של מעילה בכספי המעסיקה.

מר דעקה טען בתצהירו, כי בעקבות הבדיקות שנערכו, התגבשו חשדות לגבי דרכים שונות שבהן הנתבע, ונהגים נוספים, מעלו בכספי התובעת.

...

על יסוד טענות אלו, עתרה התובעת לסעדים הבאים: פיצוי בגין הפרת חובת הנאמנות ותום הלב בסך של 25,000 ₪, סעד הצהרתי לפיו יש לשלול מן מהנתבע את זכאותו לשחרור הפיצויים הצבורים (בקופת הגמל) בסך של 7,343.84 ₪, השבת תמורת הודעה מוקדמת אשר שולמה לנתבע, בסך של 6,115.68 ₪ והשבת סכום הגזלה – סך של 165,231.80 ₪.

בסיכום הדברים, אנו קובעים כי הנתבע לא היה זכאי לתמורת הודעה מוקדמת עם פיטוריו, אך משנראה לכאורה שהסכום שנכלל בתלוש 11/2015 לא שולם לו, הרי שאין מה להשיב, ולפיכך התביעה להשבת תמורת ההודעה המוקדמת, נדחית.

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 13,877 ₪, בגין השבת סכום הגזלה שהוכח, בצירוף הפרשי ריבית הצמדה כחוק, מתאריך 03/05/15, ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בסופו של דבר, הגם שלשיטתי שתי האלטרנטיבות אפשריות בנסיבות העניין, מצאתי לנכון לראות במכלול המעשים כאירוע עונשי אחד כולל, בשל המשקל הנכבד שאני מעניקה לתוכנית השיטתית שהתגלתה בפניי שעניינה ניצול התפקיד, האמון והנגישות לשם מעילה בכספי המעביד ולבצוע מעשי גניבה בהיקפים נכבדים, תוך נכונות לקדם את אותם מעשים בפעולות של זיוף ומרמה לשם הסוואתם, כשמעשי הגניבה מבוצעים בדפוסי פעילות דומים.

על תעוזתו וחוסר הרסן שלו ניתן ללמוד מהעובדה שלאחר שהחל לעבוד בעבודה חדשה בקבוצת ספוט אופשן, בעודו נחקר בחשד לבצוע העבירות נושא האישום הראשון, בחר הנאשם בחירה מושכלת לחזור ולפעול בדרך דומה גם ביחס למקום העבודה החדש ולחדש את מעשי הגניבה.

...

לאור המפורט, מקובלת עליי הטענה ששליחתו של הנאשם לריצוי עונש מאסר לתקופה ממושכת תקשה על בני המשפחה הקרובים, ואתחשב בנתון זה בגזירת הדין.

סוף דבר לאור המקובץ, יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בשליש האמצעי של המתחם וקנס בחלק האמצעי של המתחם, לצד פיצוי וענישה נלווית.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה של 42 חודשים.

לטענת התובע במהלך ההכנה לפגישה והחזרה על הממצאים, הוא החל לחוש מועקה וחוסר נוחות מהמעמד הצפוי- המחשבה כיצד יציג את ממצאיו אשר העלו חשד למעילה בכספים בפני הקהל הרחב, אשר החשודים במעילה לכאורה הם חלק מהקהל והידיעה שאנשים אלו עלולים להפגע בשל הממצאים, הטרידו את מנוחתו וגרמו לו למועקה גדולה ולחוסר נוחות.

הכרעה תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו.

...

עוד נטען כי יש לדחות את התביעה לאור התיישנות לפי תקנה 1 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תשל"ו-1969, התביעה הוגשה בחלוף 14 חודשים מיום דחיית התביעה על ידי הנתבעת.

אנו סבורים כי האופן בו התנהל התובע מלמד כי במישור הסובייקטיבי, בזמן אמת התובע לא חווה את האירוע בעבודה כאירוע חריג, זאת כאשר גם במישור האובייקטיבי מלאכתו של עורך דין זרועה בעימותים ובאי נעימות ויש קושי לראות בעבודת ההכנה בתיק, לצורך ליווי של לקוח לפגישה ו/או לבית משפט (שאף הוא זירה רווית מתחים ועימותים) משום אירוע חריג.

סוף דבר על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כפגיעה בעבודה, יש להוכיח תחילה קיומו של אירוע חריג בעבודה.

לאחר ששמענו את העדויות בהליך ולאחר שבחנו את מכלול הראיות שהונחו לפנינו, לא שוכנענו, מהנימוקים שפורטו לעיל, אודות קיומו של אירוע חריג, כנטען בהליך זה. לנוכח האמור לעיל אנו דוחים את התביעה.