אפקון צרפה דוחות היתחשבנות חודשיים בפרויקט מול דיאמונדא, חשבוניות מס בגין התשלומים אשר שילמה לדיאמונדא לפי השלמת שלב, אישור רשות המיסים לצרכי ניכוי מס עבור דיאמונדא עליו רשום כי היא קבלן בנייה, אישור של דיאמונדא על ניהול פנקסי חשבונות כחוק ותעודת עובד ציבור של רשם הקבלנים המאשרת כי דיאמונדא נרשמה בפנקס הקבלנים ביום 14.2.20 "על סמך כישורי עובדים".
גם לא שוכנעתי כי התבנית הנבחנת פגעה בהשגת תכליות משפט העבודה שכן התובעים לא הוכיחו מרבית תביעתם לא כל שכן, כי הדבר נבע מצורת ההיתקשרות בין הנתבעות.
צורף אישור רו"ח מאותו יום המאמת את הצהרתה והתובעים לא הראו כי היתנהלות אפקול בקבלת אישורים אלה חורגת מהמקובל ביחסים בין קבלן ראשי לקבלן משנה או מטילה על אפקון אחריות נוספת לבצוע פקוח ובדיקה של האמור.
...
אין בידי לקבל את טענת התובעים כי הוא לא היה עד רלבנטי שכן בחקירתו הנגדית הוא הודה, כי נכנס לפרויקט לאחר שהסכם ההתקשרות נחתם (עמ' 79 שו' 7, עמ' 85) אך הסביר כי הוא מכיר את סדרי העבודה בפרויקטים מסוג זה הכוללים מכרז והגשת מסמכים (עמ' 79) וישיבה פעם בחודש בעניין התקדמות והתחשבנות (עמ' 84) אבל שהוא לא יכול להכיר כל חוזה וחוזה לאור מספר הרב של קבלני משנה אשר מעורבים בפרויקט בסדר גודל כזה (עמ' 79 שו'22, עמ' 84 שו' 21-31).
בו בזמן, שוכנעתי מהראיות אשר צורפו לתצהיר של פרינס (אישורים לרשויות המס, רישום בפנקס הקבלנים, רישיון בתחום הבנין), כי במועד החתימה על הסכם ההתקשרות, אפקון ביצעה את הבדיקות המקובלות בעניינה של דיאמונדא וקיבלה אסמכתאות מדיאמונדא ביחס למצגותיה.
סוף דבר
לאחר ששקלתי את מכלול העדויות אשר נשמעו ובפרט החזרה של התובעים ממרבית העובדות ביסוד התביעה, בשים לב לנטל המוטל על התובעים ולדלות הראיות התומכות בטענותיהם ולאור ההלכה הפסוקה, אני קובעת כי התובעים לא הוכיחו כי אפקון העסיקה אותם, בין ישירות, בין במשותף ביחד עם דיאמונדא.
מכאן כי יש לדחות את התביעה לפיצויי פיטורים והפרשות לקרן פנסיה ופידיון ימי חופשה.
