חקירת עדים מחוץ לגבולות המדינה

(הדגש אינו במקור – א.כ.) הלכה היא כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בהחלטות הנוגעות לאופן ניהול הדיון ובכלל זה בהחלטות שעניינן מתן אפשרות לעד להעיד מחוץ לגבולות המדינה.

(סעיף 19 -21 בעיניין דורי) בהמשך, ביהמ"ש העליון עמד על כך שקיימת חשיבות מועטה יותר מבעבר (הכוונה כאשר חקירת עד מחוץ לתחום השיפוט הייתה נעשית באמצעות תצהיר – סעיף 14 לפסה"ד) לשאלה אם המבקש להעיד בהוועדות חזותית הוא עד או בעל דין מעונין אם כי יש עדיין מקום להחמיר (באופן יחסי) עם תובע המבקש כי עדותו תיגבה בהיועדות חזותית שהרי זו אינה הדרך האופטימלית לגביית עדות ואינו פטור מאחריות כיוזם ההליך המשפטי, חרף האמצעים השונים לגביית עדותו באופן קל יותר.

...

בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה טעמיה של המבקשת אינם מצדיקים הימנעות מהגעה למתן עדות בישראל והפנה בעניין זה לבש"א (הרצ') 3214/02 שף של זהב בע"מ נ' אילת גייטפורט נגה 1982 בע"מ (1.2.04) (להלן: "עניין שף של זהב") שם נדחתה בקשת בעל דין לחקירה באמצעות כינוס וידאו ונקבע כי העובדה שהמבקש מעוניין בקבלת גרין קארד אין בה כדי להוות סיבה טובה המונעת את התייצבותו לחקירה בישראל.ב תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור: א) יש ליתן רשות ערעור הואיל ומדובר בעניין משפטי החורג מעניינים של הצדדים ותוצאת ההחלטה היא הלכה ולמעשה סיום ההליך ויש בה עיוות דין קיצוני.

אני סבורה, כי במקרה דנן בנסיבות העניין, יש מקום להתערבות.

לאור מכלול הנתונים, אני סבורה, כי אין לנעול את שערי בית משפט בפני התובעת רק בשל חוסר אפשרותה להגיע לישראל על מנת להעיד ויש מקום לאפשר למבקשת והעד מטעמה להעיד בדרך של היוועדות חזותית.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל.

טענת השהות בחו"ל התובע טוען כי שהה המבקש מחוץ לגבולות המדינה בין בתקופה שמתאריך 9.5.2006 ועד תאריך 1.7.2015.

בעדותו חקירתו הנגדית העיד התובע שבתקופה זו הוא עבד בגננות ובניקיונות, לאחר שהתפטר מעבודתו בחברת גני יהושע לפני יציאתו מהארץ, כשהמתין לקבלת קרן ההשתלמות (עמ' 24 שורה 13 עד עמ' 25 שורה 4).

...

גם הנתבע 7, חיים ויצמן ידגר העלה טענת התיישנות בתשובה להמרצת הפתיחה, ודין התביעה נגדו להידחות.

דין התביעה כנגד יתר הנתבעים, שלא הוצג אישור מסירה כדין בעניינם, להימחק.

התובע ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ לעירייה, לנתבע 7 ולנתבעות 12-13 (היינו סה"כ 22,500 ₪).

בדיון שהתקיים ביום 1.2.19 הודיע ב"כ נתבעים 20 ו-21 כי נימסר לו שהעד נמצא מחוץ לגבולות המדינה והוא יצטרך למצוא דרך לגבות את עדותו מחו"ל. ביום 6.12.19, יומיים לפני דיון ההוכחות האחרון שהתקיים ביום 8.12.19 הגיש ב"כ נתבעים 20 ו-21 בקשה להאריך את המועד להגשת בקשה בעיניינו של העד ראיד חאג' יחיא.

מעדותו של האח עאמר הן בהליך הקודם והן בהליך שלפניי עלה, איפוא, כי הוא לא קרא את כל תצהירו שהוגש בהליך הקודם ולא ידע מה נכתב בו. יתר על כן, כפי שנקבע לעיל, התרשמתי כי אחיו של התובע אינו זוכר בבירור את הפרטים הנוגעים להתקשרות בהסכם בין התובע למנוח, ואף עלה מעדותו כי איננו זוכר מה בדיוק נאמר בפגישה היחידה והקצרה שלו ושל אביו עם פואד אשר היתקיימה למעלה מ-25 שנים לפני חקירותיו.

...

על כן, אני קובע כי התובע יהיה רשאי להגיש לבית משפט השלום תובענה לפינוי השטח ולהריסת הגדר והמבנה בעקבות פסק דין זה, ובהתאם להוראות סעיף 21(א) לחוק המקרקעין.

לסיכום, התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיפים 56 ו- 60 הנ"ל. לעניין ההוצאות, ב"כ התובע לא ניהל את התיק באופן המיטבי, ומסיבה זו בין היתר לא הייתה אפשרות לקבל את התביעה במלואה ולקבוע כי התובע זכאי להירשם כבעל הזכויות במקרקעין.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אני מחייב את נתבעים 20 ו-21 יחד וכל אחד לחוד לשלם לתובע סך של 4,500 ₪ בגין הוצאות משפט וסך של 35,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

נטען, כי אין בעובדה שהמבקשים לא הבינו את המשמעות של הגשת תצהיר של עד שאינו יכול להתייצב פיזית להחקר בבימ"ש כדי לשלול מהם את האפשרות הריאלית להיתגונן.

מן הכלל אל הפרט, הבקשה להוועדות חזותית – הגם שמגמת הדין כיום היא הרחבת האפשרות לקיום דיונים באמצעות היועדות חזותית, במקרים מתאימים, הלכה היא, כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שנוגעות לאופן ניהול הדיון, ובכלל זה החלטות שעניינן מתן אפשרות לעד להעיד מחוץ לגבולות המדינה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובהחלטות נשוא הבקשה, הגעתי למסקנה כי דין בקשת הערעור להידחות, אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים הבאים כפי שיפורטו להלן: כאמור, המבקשים מבקשים לערער על החלטות אשר הינן דיוניות ונוגעות לאופן ניהול ההליך: החלטה בעניין היוועדות חזותית והחלטה שלא להתיר הגשת תצהיר נוסף תחת תצהירים אחרים שהוגשו זה מכבר.

לגופו של עניין, בהתאם לסעיף 1(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בית משפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות, בין היתר אם קבע כי ישנן ראיות אחרות בשאלות השנויות במחלוקת וכי הזימון המבוקש כרוך בהכבדה על ההליך המשפטי (רע"א 4834/22 ד"ר שלמה כהן ושות' נ' עו"ד ליעד וטשטיין (20.7.22)).

התוצאה היא איפוא כי בקשת רשות הערעור לגבי שתי ההחלטות נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שבצדה.

בחקירתו העיד (עמ' 80- 82 לפרוטוקול), שהוא איננו מכיר את המערער וכי הוא לא השכיר את הנכס לאף אחד.

המדובר בשלושה מסמכים, שנחתמו לכאורה על-ידי המערער בישראל, במועדים שונים בשנת 2007, שנה שבה הוא היה אמור להמצא מחוץ לגבולות המדינה, לדבריו ובהתאם לתעודת משרד הפנים.

...

לאור כל האמור לעיל אני סבור שיש לקבל את הערעור, להורות על קבלת התביעה שהגיש המערער לבטל את רישום החוב הנתבע על-ידי העירייה על שם המערער בקשר ל- 11 הנכסים הנדונים ולהורות על סגירת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו בקשר לחוב זה. כן אני סבור שיש להורות על ביטול ההוצאות שנפסקו לטובת העירייה.

יחד עם זאת אני סבור, שאין לפסוק הוצאות למערער בקשר לערעור, משום שניהול מיטבי יותר מבחינתו של הדיון בבית המשפט קמא יכול היה להביא לתוצאה אחרת כבר שם ולחסוך את הצורך בהגשת הערעור.

יהודית שבח, שופטת, סג"נ התוצאה הערעור מתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל, התביעה שהגיש המערער לבטל את רישום החוב הנתבע על-ידי העירייה על שם המערער בקשר ל- 11 הנכסים הנדונים – מתקבלת.