חקירת מומחה מטעם בית המשפט חקירה נגדית של מומחה

בעניינינו, המבקשים מפנים לקטע מחקירתו הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט, שם הוא נישאל לגבי תוספת השכר שנדרשה ובוטלה ולגבי מעורבותה לכאורה של עו"ד זיו.

...

בהחלטה מיום 5/8/19, בית המשפט קיבל את בקשת המשיבים שהמומחה ירחיב את חוות דעתו, ובעקבות זאת המומחה דרש ביום 7/8/19 שכר טרחה נוסף בסך של 9,000 ₪ בתוספת מע"מ. בסופו של דבר התנדבה עו"ד שירי זיו, שהיא העוזרת המשפטית של מותב בית המשפט, לשכנע את המומחה לוותר על שכרו לטובת שיפור מצבם של המשיבים.

אשר על כן, מצאתי את הבקשה בלתי ראויה והיא נדחית.

המבקשים ישלמו הוצאות לאוצר המדינה בסך של 4,000 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט נחקר נגדית על חוות דעתו.

יחד עם זאת, הכלל הוא כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון בשאלות שבמחלוקת, כאשר "חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט היא רק אחת מן הראיות העומדות לפני בית המשפט, ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מן הסמכות הנתונה לו להכריע במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים". (ראה : ע"א 5509/09 מסארוה נ' מסארוה, 23.2.14).

...

אחריות הצד השלישי לאחר בחינת טענות הנתבעת וטענות הצד בשלישי ולאחר שמיעת הראיות בתיק, הגעתי למסקנה כי דין ההודעה לצד שלישי להידחות.

סופו של דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין תביעת התובע כנגד הנתבעת להידחות.

כך גם, ההודעה לצדדים שלישיים דינה להידחות.

מטעם הנתבעת נחקר רו"ח רונן גמליאל, אשר ערך חוות דעת כלכלית נגדית.

לבסוף נחקר המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, ד"ר נחום הלפרין, אשר מונה לבדיקת מצבו של התובע עקב התאונה.

לאחר ששמעתי את חקירת המומחה וקראתי בעיון רב את סיכומי הצדדים לעניין זה הגעתי לכלל מסקנה, כי הגם שקביעותיו המקצועיות-רפואיות של המומחה בתחום האורתופדיה מקובלות עליי, הרי שנוכח לשון תקנות המל"ל שיעור הנכויות המצטבר שנקבע על ידי המומחה אינו מדויק, ויש מקום להעמידו על דיוקו.

...

בנוסף לכך אני סבורה כי פסיקתם של12.5% מהפסדי ההשתכרות לעתיד עולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון כפי שהן באות לביטוי ב- ע"א 1103-14 מיום 15.4.15 אשר דחה בהסכמה את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 16951-04-10 ע.מ.מ. ואח' נ' ע.מ.ר. ואח' (31.12.13) (וראו בעניין זה גם את האמור בעא 8930-12 הפניקס נ' טוויג(30.7.14), ע"א 7548/13 שפורן דיווי נ' ז'ק תורגמן (27.1.2014); ת"א 19489-10-10 מלכה נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") 3 מרץ 2015.

סיכומו של דבר- הפיצוי בראש הנזק של הפסדי השתכרות לעתיד עומד על 500,000 ₪ והוא כולל את הפסדי הפנסיה הנלווים.

לסיכום סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר - גלובלי– 100,000 ₪; אבדן כושר השתכרות- גלובלי – 500,000 ₪; עזרת הזולת בעבר ובעתיד – 30,000 ₪; הוצאות רפואיות, נסיעות ואחרות – 10,000 ₪; נזק לא ממוני – 34,351 ₪; סה"כ פיצוי – 674,351 ₪.

יוער עוד כי טענת הנתבעת בחוות דעת השמאי מטעמה בדבר קיומו של "מעביר טבעי", המהוה לשיטתה נקוז מתאים לקרקע באופן הפוטר אותה מאחריות, נסתרה מני ובי בחקירתו הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט אשר אישר לשאלת בית המשפט, ש. הטענה של המעביר הטבעי, מה הכוונה? אין מעביר טבעי.

...

  סיכום: מכל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בזה, תוך הסתמכות על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר היא סבירה ביותר, עמדה בחקירה הנגדית ולא נתגלו בה כל פרכות.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי האחריות לנזק שנגרם לתובע מוטל על הנתבעת, אשר לא התקינה מערכות ניקוז הולמות או לא דאגה לתקינותם ; ולאחר שביהמ"ש שקל וערך את האיזונים הראויים בין טיעוני הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 22,000 ש"ח בגין הנזקים אשר נגרמו לתובע וזאת בהסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

כמו כן הנני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 1,632.29 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה במלואה ע"י התובע ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,637 ₪.

ראו תקנה 91(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 שקובעת כי בעלי הדין רשאים לחקור בחקירה נגדית מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

כן ראו דברי כב' השופט דנציגר בע"א 3173/12 עזרא נ' גאריביאן (4.9.2014), לפיהם "נכון הוא, ככלל, כי משמונה מומחה מטעם בית המשפט ייטה בית המשפט הממנה לאמץ את חוות דעתו. אולם, בסופו של יום חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט היא ראיה ככל ראיה, והערכתה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט רשאי לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו או לדחות אותה, בהנתן סיבה משמעותית לעשות כן. בית המשפט אף רשאי להעדיף על פני חוות דעת המומחה מטעמו את אחת מחוות הדעת שהגישו הצדדים" (שם, בפיסקה 18 לפסק-הדין).

...

מכיוון שכך, לא הוכחה חבותן של הנתבעות בכל הנוגע לתחנת הדלק "סמדר", ודין התביעה בת.א. 26531-09-14 – להידחות.

משלא ניתן לקבוע ממצא שבעובדה על יסוד חוות הדעת מטעם התובעת, חוות דעת שנועדה להוכיח את נזקי התובעת, המסקנה המתחייבת היא שאין בפניי ראיה להוכחת הנזקים הנטענים.

התוצאה התביעות בת.א. 4091-06-14, 26531-09-14, 29915-02-16 – נדחות בזאת.