מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חקירה חוזרת של מומחים רפואיים בתביעת נזיקין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1956, מעצב שיער בהכשרתו, נפגע בת.ד. ביום 27.1.16, בתאונה חזיתית עם רכב אחר.
מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי קבע שכתוצאה מהתאונה נותר התובע עם נכות רפואית בשיעור 5% בגין הגבלת עמ"ש ומומחה מטעם בית המשפט בתחום הכאב קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין כאב כרוני.
התביעה הגישה סיכומיה ביום 10.02.21 ופרטה את הנכויות, ההגבלות מהן סובל התובע והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מתאונת הדרכים ושיעורי הפיצויים המגיעים לו. למחרת הגיש ב"כ הנתבעת בקשה חוזרת לזימון המומחים לחקירה נגדית.
...
לנוכח הנאמר לעיל, לדידי אני סבור שהתובע פעל בסבירות ובתום לב בתביעתו במלל ואיני סבור כי יש לנכות לתובע ניכוי רעיוני בשל העובדה שלא ערער על החלטת הוועדה.
משכך אני דוחה את טענות הנתבעת לעניין ניכויי המלל.
סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, כ"ב אייר תשפ"א, 04 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כל זאת – בנסיבות בהן התובעת (מוסרת הגרסה לרשות ב"זמן אמת"), איננה מוצאת להסתייג כבר בכתב התביעה מתוכן הגרסה שמסרה לרשות; אלא להיפך - כחלק מפירוט נסיבות ארוע הנפילה בכתב התביעה, היא מפנה לעצם הגשתה הנטענת של התלונה, ללא כל הסתייגות מתוכנה (ואף מפנה לאסמכתא לעצם הגשתה); ובעדות נסיבות שנתנה התובעת בקדם המשפט הראשון התובעת אף חוזרת ומסתמכת על התלונה שהפנתה לעירייה.
אקדים ואומר כי, כפי שיפורט להלן, מצאתי כי דין התביעה הנדונה להדחות, באשר התובעת לא עמדה בהרמת נטל ההוכחה המוטל עליה על פי הדין על מנת להקים לה עילת תביעה בנזיקין; ומכל מקום – בנסיבות, לא מצאתי לייחס לנתבעת אשם בגין נזק הגוף שניגרם לתובעת ביום 10.3.18, גם אם ארע בנפילה ברחוב; ואפילו - באיזור החממה.
לשון אחר, בעדותה של התובעת לפניי, שהיא 'עדות בעל דין יחידה', מבקשת התובעת בעניינינו לשנות חזית ואף להרחיבה, ולהודיע לבית המשפט, מה שלא מצאה להבהיר בכתב התביעה ובעדותה בקדם המשפט; התובעת מאשרת בחקירתה הראשית כי: "כשירדתי ברוטשילד לכיוון למטה מה שזכרתי, זו התמונה שהייתה לי בראש, עלים, רטיבות, כל המשטח רטוב ואז נפלתי", שזה מה שדיווחה לעירייה.
שנית, התובעת לא מצאה להגיש מטעמה בנידון חוות דעת של מומחה בטיחות, שהיה אולי מוסר מידות, כדי לתמוך את טענתה כי מדובר בסיכון בלתי רגיל ובלתי סביר.
בעניינינו, לאחר ששקלתי את השיקולים הרלוואנטיים ובכלל זה, את נסיבות הפגיעה הנטענת, וכן, את מיקום הפגיעה, שיעור הנכות הרפואית, המפורט בחוות דעת המומחה בתחום הפסיכיאטריה, משך זמן ההחלמה והטיפולים להם נזקקה התובעת, גיל התובעת, הנני מוצא לקבוע לתובעת, בשים לב לפרק הזמן הממושך שחלף מאז מועד הנפילה הנטענת, זכאות לפצוי בגין כאב וסבל בסך של 75,000 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין.
...
לסיכום, התובעת טוענת בכתב התביעה לאחריות הנתבעת בגין אירוע הנפילה - בנזיקין, הן - בהתרשלות והן בהפרת - חובה חקוקה, שגרמו לה נזק גוף; נזק שבגינו היא זכאית לפיצויים.
אם כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהובאו, ולאור הנכות הרפואית שקבעתי לתובעת, וטיב הנכויות, אני קובע כי שיעור הנכות התפקודית שיש לייחס לתובעת בגין אירוע הנפילה הנטענת הוא 18%.
כאמור, לא מצאתי כי דין התביעה הנדונה להתקבל; ועל כן, אין התובעת זכאית לכל פיצוי בנדון.
סוף דבר בשל כל האמור לעיל, אני פוסק כי התביעה הנדונה נדחית בזאת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השופטת שלומית יעקובוביץ עסקינן בעירעור ובערעור משיב ('ערעור שכנגד' כפי מתכונתו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018) על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת מי-טל אל-עד קרביס) מיום 31.8.2021, בגדריו התקבלה באופן חלקי תביעת נזיקין שהגיש מר א.ח. (להלן – המערער) כנגד מדינת ישראל (משטרת ישראל והמשרד לבטחון פנים) (להלן- המשיבה) בטענה לתקיפה - שימוש שלא כדין בכוח ובטייזר (אקדח הלם) - כליאת שוא ורשלנות, ולנזק גוף שניגרם לו בעטיים.
בחקירתו עומת עם קביעתו של ד"ר רובינסון לפיה המערער סובל מפיברומיאלגיה כתוצאה מהחבלות שנחבל באירועים מושא התביעה והסביר כי קביעה זו אינה בתחום מומחיותו של אורתופד אלא ראומטולוג; כי הכאבים עליהם מלין המערער אינם ממקור אורגאני בהיעדר ממצאים הדמייתיים וקליניים שיכולים להסביר אותם; כי לא נגרמה למערער כל פגיעה אנטומית אורגאנית שיכולה להסביר את תלונתו לירידה בתחושה לאורך הגפה הימנית התחתונה בלבד; כי שינויים נווניים יכולים להגרם כתוצאה מטראומה – שברים אלא שלא נימצאו ממצאים הדמייתיים הולמים וכי הפגיעות השכיחות משימוש בטייזר הן כאבי שרירים החולפים כעבור מספר ימים.
חבות - האם הפעלת הטייזר לראשונה היתה פעולה סבירה ומידתית? בהנתן המסד העובדתי שקבע, בחן בית משפט קמא את היתנהלות השוטר – עיכוב, מעצר ושימוש בטייזר – בראי הוראות הדין הרלוואנטי (סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים, תשנ"ו – 1996, סעיף 19 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969) והגיע לכלל מסקנה כי "היתה הצדקה לעיכובו של התובע [המערער] ולאחר מכן למעצרו", וכך גם ביחס "להפעלת כוח באמצעות מכשיר הטייזר פעמיים [הפעלה חוזרת של אותו זוג חיצים, קרי; מחסנית אחת], מאחר שגם לאחר הירי הראשון התובע המשיך לצעוק, ויתכן כי נחזה כמי שהמכשיר טרם ניטרל את יכולת התנועה וההתנגדות שלו". חבות - האם הופעל כוח מיותר על התובע [המערער]? לאור הקביעה לפיה נמצאה הצדקה להפעלת הטייזר ולירי זוג חיצים אחד (בו הועבר זרם חשמלי פעמיים), נידרש בית משפט קמא לשאלה האם נעשה שימוש במחסנית אחת נוספת (זוג חיצים נוסף) או אף ביותר, כטענת המערער.
(ע"א 6510/20 דוד מזרחי נ' אהרון כהן (12.12.2021)) 20.1 המומחה הרפואי בתחום הנפשי (פרופ' ויזר) כלל לא נקרא לחקירה נגדית והמומחה הרפואי בתחום האורתופדי (פרופ' סלעי) נחקר ועומת עם קביעותיו של המומחה מטעם המערער (ד"ר רובינסון).
...
חבות - האם הפעלת הטייזר לראשונה היתה פעולה סבירה ומידתית? בהינתן המסד העובדתי שקבע, בחן בית משפט קמא את התנהלות השוטר – עיכוב, מעצר ושימוש בטייזר – בראי הוראות הדין הרלוונטי (סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים, תשנ"ו – 1996, סעיף 19 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969) והגיע לכלל מסקנה כי "היתה הצדקה לעיכובו של התובע [המערער] ולאחר מכן למעצרו", וכך גם ביחס "להפעלת כוח באמצעות מכשיר הטייזר פעמיים [הפעלה חוזרת של אותו זוג חיצים, קרי; מחסנית אחת], מאחר שגם לאחר הירי הראשון התובע המשיך לצעוק, ויתכן כי נחזה כמי שהמכשיר טרם נטרל את יכולת התנועה וההתנגדות שלו". חבות - האם הופעל כוח מיותר על התובע [המערער]? לאור הקביעה לפיה נמצאה הצדקה להפעלת הטייזר ולירי זוג חיצים אחד (בו הועבר זרם חשמלי פעמיים), נדרש בית משפט קמא לשאלה האם נעשה שימוש במחסנית אחת נוספת (זוג חיצים נוסף) או אף ביותר, כטענת המערער.
משנגד עיניי הכלל לפיו "ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות הערכאה המבררת לגבי שומת הנזק, וההתערבות נעשית במשורה, תוך בחינת הסכום הכולל שנפסק ובחינה ממעוף הציפור אם קיימת חריגה בולטת מהמקובל באחד מראשי הנזק" (ע"א 3222/10 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (28.6.2012)), סבורני כי בהינתן הקביעה כי "אין לתובע [המערער] נכות רפואית בשל האירוע, ובהתאמה גם אין לאירוע השפעה על תפקודו", יש מקום להתערב רק בגובה הפיצוי שנפסק למערער בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל), משזה אינו נותן, לדידי, ביטוי הולם לנסיבות כולן.
יעל אילני, שופטת התוצאה הערעור מתקבל חלקית, כך שחלף הפיצוי שנקבע על ידי בימ"ש קמא יבוא 85,000 ₪.
המשיבים ישלמו למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בדיון שנקבע להוכחות בפניי העידו התובעת בעצמה; המומחה מטעם בית המשפט, והעדין מטעם הנתבעת: מר גולן רייס, קצין הבטחון בתחנת מדריד; מר אלון אור, אחראי על הטיפול בתביעות של עובדי עמ"י תעופה מול המוסד לביטוח לאומי; מר אופיר כהן, קצין הבטחון בתחנת מינכן במועד הרלוואנטי; ורימון לוי, קצין הבטחון בתחנת מדריד.
עוד ובנוסף, כאשר בחקירתה החוזרת התבקשה התובעת ליתן הסבר ולפרט לגבי "המקום האחר" שלטענתה הרופא ציין שמדובר בארוע שאירע במהלך העבודה עקב מאמץ יתר, אזי היא לפתע שינתה את גירסתה וציינה כי יתכן ואולי זה נכתב על ידי רופא אחר וכי היא אינה זוכרת "או באותו מיסמך שלו או באחד הסיכומים האחרים או בסיכום של רופא אחר כי ראו אותי הרבה רופאים כאן ובמדריד" (עמ' 13, ש' 29- 30).
שאלת האחריות ככלל על מנת להטיל אחריות בנזיקין יש לבחון את התקיימותם של ארבעה רכיבים: האחד, קיומה של חובת זהירות; השני; הפרה של חובת הזהירות, קרי התרשלות; השלישי, קיומו של נזק; והרביעי, זהוי קשר סיבתו עובדתי ומשפטי – בין ההיתנהגות העוולתית לבין הנזק (ראו: ע"א 6970/15 פלוני נ' בי"ח בני ציון (פורסם בנבו, 29.11.17)).
התובעת לא חלקה על מסקנות המומחה הרפואי ואף ציינה בסיכומיה כי אינה טוענת לנכות כלשהיא בגין ארוע זה. לכך יש להוסיף כי המוסד לביטוח לאומי לא ראה לנכון לשלם לתובעת דבר בגין הפגיעה באגודל כאמור, והדבר אומר דרשני.
...
אין חולק כי מר אלון אור לא היה עד לאירוע, ואין למעשה כל מחלוקת שטופס זה נחתם לבקשת התובעת ועל יסוד טענותיה, מבלי שהנתבעת או מי מטעמה ידעו לאשר שהבעיה הרפואית ממנה סובלת התובעת היא תוצאה של תאונה שאירעה לה כפי שהיא תיארה.
בנסיבות אלה, לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את כלל הראיות שהובאו בפניי, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את נסיבות האירוע השני הנטען על ידה, וזאת במידה הדרושה במשפט אזרחי ולכן אני מורה על דחיית התביעה גם ביחס לאירוע השני.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובעת, ילידת 1951, נפגעה בתאונת דרכים ביום 24.03.17 כנוסעת באוטובוס הנהוג בידי נתבע 1.
כמו כן מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגי, ומחוות הדעת עולה כי התובעת נותרה עם נכות צמיתה בשיעור של 30% בגין פיברומיאלגיה כתוצאה מהתאונה; בנוסף מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, ומחוות הדעת עולה כי התובעת נותרה עם נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הפרעה קלה בתיפקוד הנפשי או החברתי והגבלה קלה בכושר העבודה.
תשובותיו של המומחה שכנעוני והתרשמתי מרמת מקצועיותו ולפיכך אני מקבל את מסקנות חוות דעתו.
במהלך החקירה החוזרת ניסה ב"כ התובעת להציג למומחה שאלות ומקרים הפותטיים כאלה ואחרים אך המומחה עמד על דעתו כי לא נותרה לתובעת כל נכות מהתאונה.
חיוב כל נפגע בתאונת דרכים להחזיר את עלויות שכ"ט מומחה כל עת שלא נקבעת נכות צמיתה על ידו יכולה לגרום ל"הרתעת יתר" של תובעים המעוניינים למצות את זכויותיהם כחוק, דבר שנוגד מדיניות שיפוטית ראויה.
...
אני מקבל את טענת ב"כ הנתבעת על כי עולה מחקירת המומחה שיש להפחית 1/4 מהנכות בשל מצב קודם וקיימת נכות החופפת לנכות הראומטולוגית.
בע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 82-81 (2004) נקבע ש: "בית המשפט רשאי להעריך את סכום הגימלאות שלהן היה זכאי הנפגע אילו היה ממצה את זכויותיו אילו פנה למל״ל ולנכות את סכום זה מהפיצויים שנפסקו או שבכוונתו לפסוק. אותו הדין חל גם בנוגע לנפגע שחלה החמרה במצבו: ״על הניזוק לשוב ולפנות את המל״ל בבקשה להגדיל את הגימלאות שלהן הוא זכאי. עם זאת חובתו של הנפגע למצות את זכויותיו מול המל״ל צריכה להיעשות בסבירות ובתום-לב. אם פעל כך אין דורשים ממנו שימשיך ויתדיין עם המוסד כתנאי לכך שהתנהגותו תיחשב סבירה." לפיכך לדידי, טענות אלו דינן להידחות, שכן על הנתבעת להוכיח את הניכויים שהיא טוענת להם (ראו ע"א 121-85 דן ליאור נ' טובה פרי (08.04.98) ומשלא נסמכו טענות הנתבעת בחוות דעת אקטואריות אין מקום לקזז סכום ניכוי רעיוני.
גם טענת הנתבעת שיש לנכות את עלות שכ"ט המומחה בתחום הנפשי דינה להידחות.
סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים דלעיל ובניכויי תגמולי המל"ל שקיבלה התובעת, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו