חפירת בריכה בסמוך לקיר תמך אחריות על נזקים הנגרמים לקיר תמך

ההודעה לצד שלישי הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי ובה טענה כי הצד השלישי הוא האחראי היחיד והבלעדי לכל נזק שניגרם בגין מיקום ותכנון תואי השוחות, ולכן עליה לפצות הנתבעת בכל סכום שייפסק נוכח טענות התובעים בעיניין.

מחקירתו הנגדית עלה כי הוא מתגורר בדירה כשלוש וחצי שנים, בחורף שעבר היו הצפות ברחוב ועובד הערייה אמר לו שייתכן ויצטרך להיכנס לחצר, אך לבסוף לא היה צורך בכך, לאחר שהבעיה נפתרה דרך פתח הנקוז השני שמצוי ברחוב; כשנשאל האם בדק את התב"ע טרם רכישת הדירה השיב שאינו יודע מה זה תב"ע; הוא לא בדק אם התב"ע מאפשר חפירת בריכת שחייה אך יש בשכונה בריכות שחייה; בדירות האחרות בפרויקט השוחות הוצבו בפינות ולא במרכז החצר ללא היתחשבות; לאחר שגילה את כל השוחות פניותיו נפלו על אוזניים ערלות, לאחר מכן נקבעה פגישה והציעו לבנות לו דק אך הם נעלמו לאחר מכן; הביוב לא עלה אצלם אך אצל השכן כן; הוא חשב שתהיה שוחה אחת של ביוב ואחת של נקוז בפינות החצר כפי שיש בכל דירה.

במקרה זה זזים מטר לפה חצי מטר לשם אך לא סוטים מהתוכנית עצמה; בהמשך אמר שחלפו 4 שנים וקשה לו לזכור אם במקרה הנוכחי היו אילוצים שגרמו להם לזוז ימינה או שמאלה; לשיטתו במקרה זה הכל בוצע במיקום התוכנית; הבוס שלו הציע את ההצעה המדוברת בעל פה. הם פנו לעירייה לבדוק אם ניתן להזיז קו הביוב אך קיבלו תשובה שלילית; הוא זוכר שהיו דיבורים עם דודו אבי נמני אך הוא לא יודע מה לבסוף קרה; מבחינתו אם יש שוחות וניתן לכסותם בדשא סנטטי זה לא ליקוי; הם לא הביאו הצעת מחיר או התקינו אינטרקום כי הם ניכנסו לתביעה; למיטב ידיעתו לא הומצא אישור בטיחות כפי שדרש מומחה בית המשפט לגבי מעקה הדירה והמרחב בין סוף המדריגות לקיר, ולמיטב ידיעתו לא פנו ליועץ הבטיחות, אך הוא מכיר את הבעיה בדירה; הוא היה אחראי על הזמנת המפקח לשטח לבדיקת כל פעולה שמצריכה אישור; אמור להיות יומן עבודה וניהול ההוראות שקבלו ממנו והוא לא יודע מדוע לא צורף; במהלך הבניה הוא דיבר עם הגב' בורדנוביץ' אם היו לו שאלות או בעיות והוא גם שוחח איתה כשהתחיל הבלגן, אך מעולם לא ביקש לקבל אישור להעתקת שוחות הביוב ואינו יודע אם ומי ביקש.

במקרה הנוכחי מי שביצעה את הפיקוח העליון והוצאת ההיתרים היא חברת אשל הנדסה, אך הוא לא בטוח כי לא עבד בחברה באותה עת; לעיתים ובייחוד כשיש מספר שוחות מקובל להזיזם אפילו עד מטר וזו סטייה מקובלת בהתאם לתנאים בשטח כגון רגל של קיר תומך, אך אינו יודע מה קרה במקרה הנוכחי כי לא נכח באותה עת. התוכנית של הגב' בוגדנוביץ אינה תוכנית ביצוע.

כאשר היה בשטח ראה שהשוחות מפוזרות וממוקמות לאורך קו הקיר ולא ליד שלא כפי שהתוכנית קובעת והא אף מדד את המרחקים אך זה לא מצוין כי הוא כותב את השורה התחתונה.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה העיקרית: הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הסך 188,742 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (9.6.14) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט כפי ששולמה ואת הסכומים הנקובים בסעיפים 39 ו-40 לסיכומי התובעים, הכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהודעה לצד ג': ההודעה לצד ג' נדחית.

הנתבעת תשלם לצד ג' כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

באשר לנזקים שעל פי הנטען גרמה התובעת לתשתיות קיימות בבית הנתבעים, נטען שבעת ביצוע העבודות קרע ברדה 6 צנורות "פעילים וחדשים של מערכת סינון המים של הבריכה" וכי גרם "נזק לצנורות חשמל סמוך לוויטרינה שבסלון, נזקים לקירות הבית, לספי החלון בבית, נזק לטייח בשער החנייה, נזקים לאיטום שרק ממש בוצע, ולהרס מוחלט של צנורות ביוב ושוחת ביוב חדשים שזה עתה הותקנו" (סעיף 13 לתצהיר נתבע 1).

עוד נטען, כי הנתבעים לא הציגו כל ראיה לקיומו של קיר צמנטבורד וכי לא הוכיחו שהתובעת שברה בורות ביוב, וממילא לא הוכיחו קשר סיבתי בין פעולות התובעת לנזק הנטען, שאף לא נתמך בחוות דעת ו/או בחשבונית ממנה נילמד כי אכן תוקן.

התובעת מוסיפה, כי ככל שניגרם נזק לבריכת הביוב, הרי שהנזק הוא באחריות נתבע 1, שהתעקש על חפירה לעומק חרף העובדה שנאמר לו על ידי ברדה כי עשוי להיגרם נזק לביוב, והאחרון אישר לברדה שככל שיגרם נזק כאמור, הוא יהיה באחריותו.

בסעיף 13 לתצהיר הנתבע 1 נטען באופן כללי לנזק לצנורות חשמל ,בסמוך לוויטרינה שבסלון" ול"הרס מוחלט של צנורות הביוב".

...

נוכח האמור, אני דוחה את הטענה, שמוטב היה לולא נטענה מלכתחילה.

סוף דבר, מהסכום בסך של 20,417 ₪, יש להפחית את הסך של 1,989 ₪ בגין התשלום הנדרש עבור שימוש בבטון ב40, את הסך של 100 ₪ בגין עלות הנזק בפינת הטיח וכן את הסך של 2,000 ₪ בגין תיקון 2 צינורות הבריכה שנקרעו.

כמו כן, ישלמו הנתבעים הוצאות התובעת בסך של 4,200 ₪.

הנתבעים מצידם, הכחישו את אחריותם למצבו של קיר התמך וטענו כי ערעור יסודותיו, ככל שיוכח, נגרם עקב חפירה ובנייה של התובעים להעמקה והנמכה של מפלס החצר בביתם ללא היתר כדין; מבלי לבצע חיזוקים לקיר התמך עובר לבצוע אותן עבודות ותוך יצירת סדקים בקיר.

קיר התמך, ניבנה בחלקים שוים במקרקעין של כל בעל הדין ולפיכך, אין לחייב אותם בפצוי בגין מיקומו של הקיר החדש שלא היה צורך בבנייתו, והוכחש שיעור הנזק בנידון.

חמור מכך, התובעים שבצעו את החפירה לצורך הבריכה ללא היתר בנייה כדין, עשו כן מחוץ לגבולות החלקה על פי התשריט המוצג בחוות דעת המומחה (עמ' 25) ובסמוך ביותר לקיר התמך מה שצפוי שיוסיף לפגיעה בו ולערעור יסודותיו.

...

לאור מסקנתי בעניין הקיר החדש שנבנה לצורכי התובעים ועל דעתם בלבד, נדחית גם התביעה לפיצוי בגין בנייתו במקרקעיהם.

לפיכך, דין התביעה שכנגד בגין רכיב זה להידחות.

לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות.

עוד אין חולק כי חלק מהעבודות הכלולות בהצעה הועברו לבצוע על-ידי קבלן אחר (כגון חפירת הבריכה) וחלק מהאביזרים נרכשו ישירות על-ידי יוהן מחברת "ספורט סנטר" (הסעיפים לידם מופיע השם אריאל).

העבודות שלא הושלמו לטענת יוהן: א. בניית קירות תומכים מסביב לג'אקוזי; ב. עגון רגלי הדק לקרקע בבטון; ג. צביעת תחתית הרגליים בזפת קר; ד. פילוס וייצוב הבריכה; העבודות שסאקויה התרשלה בביצוען לטענת יוהן: א. קירות תומכים שקרסו; מערכת החימום הסולרית הותקנה על הגג ללא קיבוע ועיגון כך שעם שוב הרוחות נותקה המערכת וניזוקה; ג. שימוש בבלוק בטון לעיגון רגלי הדק הביא לשקיעתו.

ואולם, בהעדר קירות תומכים זלגה אדמה וגרמה לפגיעה במנוע.

המומחה מצא כי בדופן הצפונית בבריכה אכן נמצאה עקמומיות עקב שקיעת התשתית מתחת לבריכה באיזור זה. ואולם, מאחר ובצוע החפירה והתשתית מתחת לבריכה הועבר לקבלן חצוני אחר, אשר גם ביצע פיזור של המצע והידוקו מתחת לבריכה, אין לראות בסאקויה אחראית לשקיעת הקרקע מתחת לבריכה.

...

15,000 סופו של דבר מורם מהאמור עד כה, אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה ברובה, מקבלת את התביעה ברובה ודוחה את התביעה שכנגד ברובה.

הנתבע ישלם לתובעת בגין ביצוע העבודות סכום של 63,949 ₪, בהתאם לפירוט הבא: ניכוי בגין אי התקנת מתקן כיסוי סולרי מתחת לדק עם גלגל סגירה וגיר מעביר תנועה ועזרה בפתיחת הבריכה – 1,500 ₪; ניכוי בגין אי חיבור משאבת שחרור לטובת פיצוי על הפרשי הגובה – 500 ₪; ניכוי בגין עיגון לקוי של המערכת הסולארית – 1,500 ₪; תוספת בגין פירוק נוסף של הדק – 15,000 ₪; ניכוי בגין 15 מ"ר אדניות – 5,655 ₪; ניכוי הסכום ששולם – 85,000 ₪ ; סך הכל: 63,949 ₪.

כן ישלם הנתבע לתובעת החזר הוצאות (החזר אגרה והחזר חלקו בתשלום שכר טרחת המומחה) בהתאם לקבלות שיוצגו ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.

בסיכומי התשובה מטעמם הם עתרו לקבלת סעד הצהרתי שישפה אותם בגין כל נזק עתידי שיגרם כתוצאה מהקיר התומך(סעיף 14 לסיכומי התשובה).

התובעים מטילים את האחריות המלאה לכל הנזקים שנגרמו להם על שכם הנתבעים.

לעניין הקשר הסיבתי בין עבודות הבניה שבוצעו על ידי הנתבעים לנזק שניגרם לתובעים קבע המומחה מטעם בית המשפט כדלקמן: "הנזק נוצר עקב תחילת בניה במיגרשים של הנתבעים, כאשר הנתבעים התחילו בחפירות על מנת ליישר את הקרקע לצורך בניה חדשה, הדבר המצטרך חפירה, מאחר וקיימים הפרישי גובה בין מגרשם של התובעים למגרשם של הנתבעים, המילוי בתפר בין שני המגרשים קרס בחלקו וזאת היא עיקר הנזק" (ס' 3 לחוות הדעת).

אני מפנה לתמונה מס' 14 13- בחוות דעת מזה למדתי שיש כלונסאות שצמודות ככל האפשר זה נקרא "קיר דיבון" על מנת לתמוך קיר עושים כלונס ליד כלונס.

הכל הרוס, אי אפשר להכנס, מי שמתקרב לקצה השטח נופל לתהום ואין כלום לא גדר ולא קיר ולפני זה היתה חומה שחמי בנה ובנוסף הוא שם גדר ברזל, זה נהרס במהלך העבודות הכל התרסק לא נשאר שום דבר, היתה לי בריכה ופינת ישיבה "

...

הנתבעים ישלמו לתובעים פיצוי בסך של 50,000 ₪.

בנוסף ישלמו הנתבעים החזר שכ"ט עבור חלק התובעים בחוות דעת מומחה מטעם בית משפט והוצאות העדות שלו וכן ישלמו לתובעים שכ"ט מומחה מטעמם –בהתאם לקבלות שיוצגו לנתבעים.

התביעה שכנגד נדחית במלואה כנגד כל הנתבעים שכנגד.