לפני תביעה לניזקי גוף שעניינה תאונה שארעה לתובעת בעת פעילות החלקה על הקרח במרכז קנדה שבמטולה.
מה שהוצג הוא דו"ח אחר מאותו יום של נפגעת אחרת שגם בו רשום כי הנפילה עקב איבוד שיווי משקל, אך הדבר אינו מעיד על כלל הדוחו"ת. מה עוד, סביר שיהיו הרבה נפילות בשל איבוד שיווי משקל בשל אופי הפעילות של החלקה על הקרח, כאשר נפילה היא חלק מהסיכון האינהרנטי לפעילות זו. לא נעלם מעיני כי בדו"ח הנוסף סומן מיקום הנפילה בצורה כימעט זהה לדו"ח של התובעת.
למרות שכל עדי התביעה ראו גושים, אף אחד מהם לא מצא לנכון לעזוב את משטח ההחלקה או להתריע לפני עובדי פארק קנדה על קיומו של מפגע ולכן אני מסיק אחת מהשתיים: או שלא היה מפגע כפי שטענו או שמדובר בגושים זניחים שלא גורמים לנפילה, כפי שציינה העדה סטולין והמומחה מטעם הנתבעת.
מאידך מרבית פסקי הדין, בנושא החלקה על הקרח, לא הטילו חובה קונקרטית על בעל משטח החלקה, מקום בו הנפילה הייתה בעקבות איבוד שיווי משקל, בגין אי שליטה ברזי ההחלקה על הקרח, וראו בכך חלק מהסיכון הטבעי והאינהרנטי לפעילות של החלקה על הקרח (ראו: ע"א (ת"א) 2027/00 מרכז הספורט קנדה נ' גם חנה [פורסם בנבו] (9.12.2002); ת"א (ת"א) 20174-12-16 פלונית נ' פארק הקרח אילת בע"מ [פורסם בנבו] (21.9.2020); ת"א (קריות) 62504-07-17 מ. א. נ' מרכז קנדה – מרכז לאומי לספורט חורף בע"מ [פורסם בנבו] (19.9.2019)).
...
לסיכום האמור לעיל, איני נותן אמון בגרסת התובעת לפיה היא נפלה כתוצאה מהיווצרות גושים.
אך יחד עם זאת, ממשיך קדמי ואומר:
"ברם, אין זה מן הדברים הקלים להימנע לחלוטין משאלה הלוקה ב'הדרכה' , והאמת ניתנת להיאמר שהלכה למעשה אין מנוס מגילוי גמישות בעניין זה, הכל על פי העניין ועל פי אישיותו של העד. עם זאת - יש להקפיד שלא להיכשל בשאלות מדריכות מובהקות, באשר יש בעצם הצגתן – ואפילו הן נפסלות לפני שהעד משיב עליהן – כדי לפגום במשקל הראייתי שיוענק, בסופו של דבר, לדברי העד.
התוצאה
בשים לב לאמור לעיל אני מוצא כי דין התביעה להידחות בהיעדר אחריות.
