ניתן לומר גם, כי מתוך שקבע המחוקק כחריג את החיסיון על דו"ח בקרה ואיכות לפי חוק זכויות החולה (סעיף 22(ב) לחוק) – מתוך אותו לאו אתה שומע הן, כי ככלל דו"חות פנימיים אחרים אינם חיסויים, בהעדר הוראה ספציפית אחרת, בהקשר של תקנות סדר הדין.
לגבי שאלת חסיונם של "מסמכים פנימיים" ר' למשל: ענין Gerber (בהקשר גוף פרטי); בג"ץ 2534/97 ח"כ יונה יהב נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא(3) 39 (15.6.1997); רע"א 4999/95 Alberici International שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39 (5.6.1996); ת"א (מחוזי מרכז) 25158-08-13 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התיקשורת (21.6.2015); ת"א (מחוזי מרכז) 12312-06-11 אבי יצחק נ' עריית נתניה (19.2.2013, החלטה בבקשות 80, 81); יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247 (2007), בעמ' 264.
בתשובתה כותבת דלק כי מדובר בדו"ח של חברת יעוץ חיצונית (שלדור) אשר נשכרה ע"י משרד האוצר ב- 2009, ומטרת עבודתה היתה (לפי דו"ח הוועדה הבין-משרדית שהועבר לעיונה) "לבחון את מצב התחרות במשק לאחר ההפרטה והפיצול של בתי הזיקוק והפרטת חברת פי גלילות, לאתר כשלים תחרותיים בכל מקטע ולהמליץ על פיתרונות". דלק טוענת כי בעמ' 9 לדו"ח הוועדה הבין-משרדית (שהועבר לעיונה) הובהר כי דו"ח הוועדה מבוסס על הדו"ח של חברת שלדור.
...
גישה זו מקובלת עלי.
בעת עריכת המסמכים לצורך העברתם, תעבור המדינה על החומר פעם נוספת, על רקע כל האמור לעיל ובפסיקה, ותעשה את המירב כדי לצמצם ולמקד את טענת החסיון למספר מינימלי של מסמכים אשר לגביהם יראה, לגופו של ענין ולאחר בחינה ממשית, כי האינטרס בכך גובר על עקרון השקיפות.
סוף דבר
על הצדדים לפעול להעברת השלמות ביניהם ובכלל בהתאם למפורט בהחלטה זו, עד ליום 30.11.2016.