חסיון מידע עסקי מול חסיון עניין לציבור

ראו: " יש לבחון את חשיבות המידע עבור מבקש העיון ואת הרלוואנטיות שלו להליך האחר שהוא מנהל (במקרים בהם המידע נועד לשימוש בהליך אחר). מנגד, על בית המשפט להביא בחשבון את האנטרס של הצדדים להליך בו מבוקש העיון לפרטיות, ואת האנטרס הצבורי בשמירת סודיות המידע, כאשר מדובר כמו במקרה דנן במידע המצוי בתיקי מס. האיזון בין שיקולים אלה הוא שיכריע בבקשת העיון. כך, ככל שבחינת הרלוואנטיות של המידע תעלה כי מדובר במידע רלוואנטי יותר, יגבר משקלו של המידע הזה והצורך בגילויו מול האינטרסים של הפרטיות וסודיות המידע ולהיפך". (עניין פלוני, פסקה 17) השאלה היא איפוא אם קיימת הצדקה להסרת החיסיון ולגילוי המידע וזאת לאור קיומם של אינטרסים ראויים אחרים.

התכליות העומדות בבסיס החיסיון הקבוע בסעיף 142 לחוק מע"מ אינן מתקיימות במקרה זה באופן המצדיק הגנה רחבה על המידע ומנגד, מדובר בחומר בעל רלוואנטיות ממשית להליך האחר בו המשיבה 2 היא התובעת (ומשיבים 3-4 הם צדדים עיסקיים קרובים מאוד).

...

שילובן של שתי קביעות אלו, מביא למסקנה לפיה יש להורות על הסרת החיסיון לטובת מימושם של אינטרסים ראויים אחרים.

התוצאה היא שאני מתיר למבקשת לעיין במסמכי התיק, למעט בהסכם הפשרה ובפסק הדין (מסמכים מיום 23.9.20-29.9.20) וכן בפרוטוקול הדיון מיום 9.7.20.

החלטתי תיכנס לתוקף בעוד 30 יום.

במסגרת הליך בירור הבקשה קיבלה המשיבה את תגובת המשיב, שלפיה היתנגד הלה למסירת המידע, מן הטעם שהמידע חוסה תחת חיסיון עורך-דין לקוח, ומשום שגילויו יפגע בזכות לפרטיות שלו ושל לקוחותיו, כמו-גם באינטרסים כלכליים ומקצועיים שלו כעורך-דין בעל משרד עצמאי אל מול מתחרה עסקי העובד מול אותו קהל לקוחות, באופן העולה כדי פגיעה בחופש העיסוק שלו ובזכות הקניין של העסק שבניהולו.

במכתב זה ציין המשיב, בין-השאר, כי גילוי המידע המבוקש מהוה פגיעה בפרטיות שלו ושל לקוחותיו; כי המידע נוגע גם ללקוחות אישיים שלו אשר עליו חלים כללי חסיון עו"ד-לקוח; כי בין התיקים ישנם עניינים של קטינים, חיסויים ועזבונות; כי מדובר במידע עסקי של המשיב ובפרסומו אין כל עניין צבורי; כי חשיפת רשימת התיקים והלקוחות תפגע בחופש הבחירה של הלקוחות ורצונם לסודיות בכל הקשור לענייניהם ובחירתם היכן ועל-ידי מי ינוהלו תביעותיהם.

כן נפסק, כי השיקול המרכזי שאמור ל הנחות את הרשות בהחלטה אם למסור מידע שהיא אינה חייבת למוסרו לפי סעיף 9(ב) לחוק, הוא העניין הצבורי שבגילוי המידע; וכי בכלל זה עליה ליתן משקל לאנטרס הצבורי שבחשיפת המידע, קרי – האם המבקש הצביע על אינטרס צבורי קונקריטי בגילוי המידע או שהוא מסתמך על האנטרס הכללי שבגילוי המידע; לעניינו האישי של מבקש המידע, כאשר ככל שהאינטרס האישי חזק יותר תטה הכף לטובת הגילוי; לזכות הציבור לדעת, כנגזרת של חופש הביטוי, וכאנטרס צבורי-כללי; לקיומו של פקוח צבורי, כאשר קיומו של גוף מפקח דרך קבע כלפי בעל הסוד המסחרי עשויה להטיות את הכף נגד גילוי המידע; לשאלה אם המידע כבר גולה לצדדים שלישיים, המצביעה עד כמה בעל הסוד או המידע עושה מאמצים להגן על המידע המדובר; ומידת הפגיעה הצפויה כתוצאה מחשיפת המידע, כאשר רק "פגיעה ממשית" שתגרם לערכו של המידע או הסוד המסחרי תצדיק את חיסיון המידע.

...

כאן המקום לציין, שבתגובתה לעתירה טענה המשיבה, כי דין העתירה להידחות הן מן הטעם שעמד ביסוד החלטת הממונה, והן מן הטעם שלפיו המידע המבוקש הוא אף מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות – בהתאם לסעיף 9(א)(3) לחוק.

סבורני, כי מדובר בהחלטה סבירה שאין עילה להתערב בה, שכן גילוי המידע המבוקש, במתכונת המפורטת של רשימת כל ההליכים המשפטיים עם שמותיהם של כל הלקוחות במשך שנים רבות, עלול לגרום לפגיעה ממשית באינטרסים המקצועיים והמסחריים של המשיב כעורך-דין; זאת כאשר לא הוצג עניין ציבורי חיוני שיצדיק את גילוי המידע המבוקש.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.

העותר ישלם לכל אחד מהמשיבים – המדינה ומשיב 3 – הוצאות בסכום כולל של 12,000 ₪ לכל צד. מזכירות בית-המשפט תודיע לצדדים על מתן פסק-הדין ותמציא להם עותקים ממנו.

בהמשך לכך, ולאחר שעיין בחומר הראיות החסוי וקיים דיון במעמד צד אחד, מצא בית המשפט המחוזי כי בן זוגה של המבקשת נוטל חלק פעיל לכאורה בעסק, וכי עולה מן החומר המודיעיני שהוא מעורב לכאורה בפעילות עבריינית בתחום הלבנת ההון ברף חומרה גבוה.

באשר למאזן הנוחות, נטען כי המשך עיסוקה של המבקשת עלול לפגוע באנטרס הצבורי, בשים לב לטיב המידע החסוי שעומד בבסיס החלטתו של המשיב ולתכליותיו של חוק הפיקוח.

לבסוף, המשיב מדגיש כי יש לדחות אף את הבקשה למתן צו איסור פירסום על פרטי המבקשת, נוכח העניין הצבורי בנושא העירעור, הן מבחינתו של ציבור מבקשי הרישיונות והן מבחינת הציבור הרחב.

על כך יש להוסיף כי אל מול הפגיעה שתגרם למבקשת עומד גם האנטרס הצבורי החשוב במניעת פעילותם של גורמים עבריינים בתחום המטבע והאשראי (ראו: עע"ם 1957/20 שיא שי עד בע"מ נ' המפקח על השירותים הפינאנסיים, פסקה 11 (7.4.2020)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, ולאחר שהתרשמתי כאמור מן החומר החסוי שהובא לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות (השוו: עניין סלים, בפסקה 12).

סוף דבר: הבקשה נדחית הן לעניין הסעד הזמני עד להכרעה בערעור והן לעניין איסור הפרסום.

על מנת לסבר את האוזן, הפרסומים כללו אמירות ביניהן - "מסע הונאה וזיוף בהקף חסר תקדים", "כשרות מזייפת", "שערורייה חובקת עולם", "פעולת הונאה מתוחכמת ביותר", "הכשלת הציבור במזיד באיסור נורא", "הונאה מסחרית חמורה". הפרסומים מתייחסים לשני מותגים שלטענת הנתבעים משווקים על ידי התובע, והם: "רצועות מלכות" ו "רצועות מהדרין". עולה כי הנתבעים אינם מכחישים את הפרסומים על ידם, אך טוענים להגנת "אמת דברתי", ולעניין לציבור.

התובע סירב להשיב לדרישות אלו, מהטעם שמדובר במידע חסוי וסודי, העולה לגדר מידע עסקי המוגדר כסוד מסחרי.

כך למשל לעניין חברות המשלוח, יש הודאה מפורשת בדבר הסכמים של התובע מול חברות המשלוח, ויש החלטה מפורשת שההסכמים צריכים להימסר.

...

לא זו אף זו, בזיקה להחלטות קודמות, לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת ב"כ נתבע 2, לקבלת מסמכים ביחס להסכמי סודיות.

יחד עם זאת אני מורה לתובע, להביא לעיני בית המשפט את מכלול הראיות, לאו דווקא הסכמים, אלא מסמכים, שלשיטתו עסקינן בסוד מסחרי, במעטפה סגורה, תוך 14 ימים.

אשר על כן, הבקשה נדחית והריני לפסוק הוצאות לטובת התובע בסך של 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

בנוסף הודיע המפקח כי הוא שוקל לדחות את הבקשות לרשיונות גם עקב המלצת המישטרה ועקב הפרפרזה המשטרתית ביחס לבעל השליטה במבקשת המכהן כנושא משרה בה מר תאמר אבו נאג'י לפיהן: "ברשות מ"י מידע חסוי הקושר את המבקשים לצ'יינג' אבו נאג'י שבצומת כפר החורש נצרת וכן למעורבות בבצוע עבירות פליליות של אלימות ואמל"ח...מר תאמר אבו נאג'י ת.ז ...המשמש כבעל שליטה ומכהן כנושא משרה במבקשת הרישיון [...] ומר שהד מעורבים בבצוע עבירות פליליות של אלימות ואמל"ח. כמו כן העבירה משטרת ישראל לידי הרשות מידע מסווג נוסף, המפרט אודות העבירות ומעיד על מידת חומרתן, אשר אין בידי הרשות לחשוף. [...] מידע זה תוקף ואומת על ידי הרשות אל מול משטרת ישראל, על מנת לוודא כי לא נפלה בו שגגה בשים לב למשמעות השמוש שנעשה בו. כאמור, בהתאם לחוזר הוראות יושר ויושרה, רשאי המפקח לעשות שימוש במידע מרשות בטחון בעת בחינת יושרו ויושרתו של הגורם המפוקח". נימסר לעותרת כי בטרם יתקבלו החלטות בבקשות לרישיונות, זכאית העותרת להעלות את טיעוניה בכתב למערכת הרשוי המקוונת של המשיבה.

בנוסף, נשקלה על-ידי המפקח הפגיעה בחופש העיסוק של העותרת והעובדה כי העסק פועל בתחום משנת 2016, לאור חוות הדעת המשטרתית והמידע המודיעיני לפיהם בעל השליטה בעותרת מעורב לכאורה בבצוע עבירות פליליות מסוג אלימות ואמל"ח, נמצא כי שלום הציבור וביטחונו גוברים על האנטרס הפרטי של העותרת להמשיך ולעסוק בתחום השירותים הפינאנסיים, בנסיבות המקרה.

אמנם, הפרפרזה המשטרתית שהועברה לעיון העותרת היא כללית בלבד, אך המנעות מחשיפת המידע החסוי גופו נחוצה למילוי תפקידי המישטרה לטובת הציבור.

כפי שבואר על-ידי השופט פוגלמן: "התפיסה שלפיה רשות מינהלית רשאית לבחון מיגוון רחב של ראיות, ובהן מידע מודיעיני, חומרי חקירה בתיקים פתוחים וסגורים וכל מידע רלוואנטי נוסף, לרבות מידע חסוי, היא יסוד מוסד בפסיקתנו (וראו למשל: עע"ם 7710/18 השר לבטחון פנים נ' ג'אבר (19.11.2019)). גם כאשר מדובר בפגיעה בזכויות הפרט אין מנוס, לעיתים, מקבלת החלטה מינהלית על בסיס ראיות מינהליות חסויות, ולא מצאנו טעם טוב שיצדיק שינויה של הלכה זו". ראו: עע"מ 8709/19 פולק נ' שר הבריאות, פסקה 6 (11.6.2020); ההסתמכות על מידע מודיעני משטרתי חסוי ככלי עזר בהפעלת סמכות הרשות המקצועית בקבלת החלטה בדבר מתן רישיונות לפי חוק הפיקוח ובנושאים נוספים היא ענין רווח שזכה לאישור בית המשפט.

...

אציין כי למסקנה בדבר הסיכון שבהמשך ניהול עסקה של העותרת לשלום הציבור ולביטחונו הגיע גם בית משפט השלום בנצרת בהחלטתו למתן צו שיפוטי לסגירת מקום עסקה של העותרת שניתן החל מיום 7.7.2020 למשך 180 ימים.

כפי שבואר על-ידי השופט פוגלמן: "התפיסה שלפיה רשות מינהלית רשאית לבחון מגוון רחב של ראיות, ובהן מידע מודיעיני, חומרי חקירה בתיקים פתוחים וסגורים וכל מידע רלוונטי נוסף, לרבות מידע חסוי, היא יסוד מוסד בפסיקתנו (וראו למשל: עע"ם 7710/18 השר לביטחון פנים נ' ג'אבר (19.11.2019)). גם כאשר מדובר בפגיעה בזכויות הפרט אין מנוס, לעיתים, מקבלת החלטה מינהלית על בסיס ראיות מינהליות חסויות, ולא מצאנו טעם טוב שיצדיק שינויה של הלכה זו". ראו: עע"מ 8709/19 פולק נ' שר הבריאות, פסקה 6 (11.6.2020); ההסתמכות על מידע מודיעני משטרתי חסוי ככלי עזר בהפעלת סמכות הרשות המקצועית בקבלת החלטה בדבר מתן רישיונות לפי חוק הפיקוח ובנושאים נוספים היא ענין רווח שזכה לאישור בית המשפט.

התוצאה העתירה נדחית.