ביום 8.12.2014 חתמו הצדדים על הסכם הורות, אשר סעיפיו הרלוואנטיים לענייננו יפורטו להלן:
שני ההורים הם האפוטרופסיים החוקיים של הילד/ה ושניהם אחראים במשותף לגידולו, חינוכו והבטחת טובתו (סעיף 25 להסכם ההורות);
עד הגיעו של הקטין לגיל שנה הלינה תהא בבית האם בלבד.
עוד צוין בבע"מ 2083/19 לענין היתרה מקיצבת ילד נכה (לאחר מימון הצרכים המיוחדים) כי:
".... עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לעינייני מישפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגימלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות. ישנם פיתרונות שונים למצב כזה, וחזקה כי בית המשפט לעינייני מישפחה יכריע בעיניין, תוך רגישות לשיקולים השונים. "
האם העמידה את הוצאות הקטינה בכתב התביעה כדלקמן:
הוצאות טיפולים רפואיים, פארארפואיים, טיטולים ומוניות (בסך של 1,032 ₪ ) – 6,582 ₪ לחודש
הוצאות מטפלת "סביב השעון" – 9,515 ₪ לחודש (כולל חופשות, זכויות ועלויות מעסיק).
יוער כי לא מצאתי לקבל טענת האב, לפיה הוצאות אחזקת המדור של האם נותרו כשהיו עת הייתה הקטינה במשמורת משותפת, ולפיכך, אין מקום להשתתפותו בהוצאות אלו.
...
שוכנעתי כי האב, מנקודת מבטו, רואה בכך משום טובת הקטינה, ולא כהזדמנות להתנער מחובותיו וזכויות כאב.
עוד צוין בבע"מ 2083/19 לענין היתרה מקצבת ילד נכה (לאחר מימון הצרכים המיוחדים) כי:
".... עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות. ישנם פתרונות שונים למצב כזה, וחזקה כי בית המשפט לענייני משפחה יכריע בעניין, תוך רגישות לשיקולים השונים. "
האם העמידה את הוצאות הקטינה בכתב התביעה כדלקמן:
הוצאות טיפולים רפואיים, פארארפואיים, טיטולים ומוניות (בסך של 1,032 ₪ ) – 6,582 ₪ לחודש
הוצאות מטפלת "סביב השעון" – 9,515 ₪ לחודש (כולל חופשות, זכויות ועלויות מעסיק).
לא מצאתי להיעתר לסעד זה במסגרת ההליך דנן, שכן מדובר בסעד ערטילאי ביותר בעת הזו .שעה שלא ברור אם ואילו התאמות יידרשו עבור הקטינה ומה עלותן וכן באם ישנה השתתפות מהמוסד לביטוח לאומי בגין הוצאות אלו.
סוף דבר
לאור האמור, אני מורה כמפורט להלן:
האב ישלם לידי האם סך של 800 ₪ מזונות הקטינה (השוטפים) בתוספת סך של
200 ₪ בגין הוצאות אחזקת המדור .
תוקף החלטתי זו מיום 8.12.2021 (מועד פתיחת הליך י"ס ) ועד להגיעה של הקטינה לגיל 18.
