בין אם פנסיית הגישור היתה נכללת בגדריו של החוק לחלוקת חסכון פנסיוני ובין אם לאו, אין בכך כדי לגרוע מזכותה המהותית של האישה שנקבעה בהתאם לדין הקיים בהוראות חוק יחסי ממון לאיזון זכות זו. אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון בבע"מ 4860/16 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו ביום 5.9.17), שאומנם נאמרו בהקשר של זכאותו של בן זוג לאיזון כספי פנסיה מוקדמת ששולמה בשל מצב בריאותי לקוי של בן הזוג הפורש, אולם הראציונאל זהה למקרה שלפני:
"אכן ביסוד סעיף 14(ב)(2) לחוק מונחת התפיסה, כי קצבת הפנסיה המשתלמת בפרישה מוקדמת בשל מצב בריאותי לקוי, כמוה כתחליף שכר עבודה לחוסך עד לגיל פרישה, אשר הוא, כשלעצמו, אינו נכס בר חלוקה (ראו הצעת החוק, בעמ' 191-190; דו"ח ועדת שוחט, בעמ' 40; עוד ראו פרוטוקול מס' 192 של ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת התשע-עשרה מיום 17.2.14, בעמ' 2). ואולם, אין בתפיסה זו כדי לשנות מן הדין המהותי, שכפי שיפורט מכיר עקרונית, בשים לב לנסיבות, בקיצבת הפנסיה המוקדמת כנכס בר איזון. לדידי, כל שבקש המחוקק לקבוע בסעיף 14(ב)(2), הוא שככל שנירשם פסק הדין אצל הגוף המשלם, אין האחרון רשאי להעביר לבן הזוג לשעבר של החוסך בהסדר הפנסיה התקציבית, את חלקו בכספי הפנסיה במקרה של פרישה מוקדמת בשל מצב בריאותי לקוי, אף אם נקבעה זכאותו לכך בפסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני." (הדגשה שלי – ו.ר.ר.).
הזיקה שיצר החוק לחלוקת חסכון פנסיוני, הקימה מערכת חיובים חדשה בין בן הזוג לבין הגורם המשלם, אולם היא לא שינתה ממקור הזכות של בן הזוג הנעוצה במערכת היחסים הרכושית שבין בני הזוג לשעבר (ר' תמ"ש (מישפחה אשדוד) 51907-10-17 פלונית נ' פלוני, מיום 15.1.20 – פורסם בנבו).
...
וכך נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בע"מ (ת"א) 1128-02 צה"ל מחלקת תשלומים נ' ס' ת' מיום 11.11.03 פורסם בנבו, מפי כבוד השופטת יהודית שטופמן:
"אין בידי לקבל את קביעתו של בית המשפט קמא, כי יש לחייב את המערער
על יסוד האמור קבע בית המשפט שם כי:
"35. מכל האמור לעיל עולה כי עת חתמו הצדדים על ההסכם גמלת האיש מוסתה כמשכורת ראשונה, אלו היו הנתונים שעמדו בפניהם עת נחתם ההסכם. האיש ערך שינוי במיסוי רק לאחר שהוגשה חוות דעת האקטואר. מיסוי הגמלה כמשכורת שנייה תוביל לפגיעה מהותית בזכויות האשה".
משכך נקבע שהאשה שם תהא זכאית לחלקה בהתאם למיסוי גמלתו של האיש כמשכורת "ראשונה" ובמידה והוא יבחר להותיר המיסוי על הגמלה כמשכורת "שניה", יהיה עליו להשלים את ההפרש לאשה.
נוכח כל האמור, בחירת בן זוג לסווג הכנסתו מגמלה, שהיא ההכנסה ביחס אליה חל השיתוף של בן הזוג האחר, כהכנסה "שניה" אשר תספוג את שיעור המס הגבוה יותר ותביא לפגיעה בחלקו "נטו" של בן הזוג האחר, הינה פעולה חסרת תום ונעדרת מרכיב ההוגנות המתחייב בקיום ומימוש איזון המשאבים.
בעיתוי זה בוחר האיש למסות את הכנסתו מגמלה כהכנסה "שניה", ביודעו שהאשה טוענת לשיתוף בגמלה, טענות שמצאו ביטוין כבר בהליך י"ס. מכתב ראש מדור פנסיה קצבאות ושארים בצה"ל, מיום 22.12.20, המופנה לאיש רק מחזק מסקנה זו, שעה שנרשם בו באופן מפורש כי זה נערך עקב פניית האיש, לקראת פירוד צפוי בזו הלשון "בהמשך לבקשתך לקבלת דוח פירוט זכויות לצורך תהליך גירושין, להלן התייחסותנו...". (ר' נספח 5 לתצהירו).
לאור אופייה וטיבה של פנסיית הגישור, מקובלת עלי עמדת האיש כי במידה ובעתיד גמלתו תופחת על ידי הצבא באופן רטרואקטיבי, יהיה מקום לעריכת התחשבנות מול האשה, שכן האשה זכאית לקבל גמלה מתוך התשלום המתקבל בפועל בידי האיש.
לסיכום
בהתחשב בכל האמור, אני מקבלת עמדת האשה וקובעת שהיא זכאית לקבל את חלקה בגמלה "נטו" המשולמת לאיש בשיעור ההעברה שנקבע בחוו"ד המומחה, כאשר חלקה מחושב על פי מיסוי הגמלה כהכנסה "ראשונה", וזאת כבר למן התשלום הראשון לו היא היתה זכאית על פי חוו"ד.
באין תחולה לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני, התשלום יבוצע ישירות לידי האשה מהאיש - וככל שהאיש לא ישנה סיווג הכנסתו מגמלה, תחול עליו החובה להעביר התשלום לאשה לפי תחשיב רעיוני שיבוצע.