חלוקת פנסיה תקציבית בין בני זוג לשעבר

מטרתו כמצוין בס' 1 שלו, היא: "לקבוע הסדרים בעיניין חלוקה של חסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר, כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני, באמצעות גוף משלם, לרבות גוף המשלם תשלומים לפי הסדר של פנסיה תקציבית בחוק או לפי הסכם המאמץ את חוק הגימלאות". במילים אחרות, חוק זה מעניק לבן הזוג לשעבר בהתקיים תנאים מסוימים, זכות עצמאית לקבל את חלקו בחיסכון הפנסיוני של בן הזוג השני, ישירות מן 'הגוף המשלם' (הגוף שבו נצברו הכספים- ולעניננו הנתבעת).

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בני זוג רשאים להסכים ביניהם על חלוקת חסכון פנסיוני שלא בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובילבד שחלוקה כאמור לא תיעשה באמצעות גוף משלם ולא יחולו לגביה ההוראות לפי חוק זה היינו, הוראות החוק הן הסדר קוגניטי שרק באמצעותו ניתן לגרום לגוף המשלם להעביר כספים ישירות לבן הזוג לשעבר, אחרת ממשיכים החובות והזכויות להתקיים רק במערכת היחסים שבין בני הזוג לשעבר לבין עצמם ולא נוצרת כל חובה שהיא של הגוף המשלם.

...

בנסיבות הענין ישלם התובע לנתבעת הוצאותיה בסך של 6000 ₪.

(יוער לענין זה כי לבקשת בית הדין סכמו הצדדים את שעור הסכום שבמחלוקת שעמד על כ7000 ₪ ואולם לטעמנו לא שעור הסכום שבמחלוקת צריך בנסיבות הענין להכתיב את שעור ההוצאות שיפסקו, אלא הטרחה הכרוכה בניהול ההליך- ומשכך נפסקות הוצאות (על הצד הנמוך) בקשר לכך).

לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות בענינה של הגב' לב. ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ט, (25 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בדברי ההסבר להצעת החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב – 2011 (הצעות חוק הממשלה מספר 635, מיום 5.12.11), הוסבר כי הפחתה כאמור נידרשת על מנת להקטין את החבות האקטוארית על הגופים המשלמים אשר נוצרת כתוצאה מהוספת בני הזוג לשעבר כשארים בקרנות: "כעולה מחוות הדעת האקטוארית שהוצגה לפני הועדה, משמעות יישומו של הפיתרון המוצעת...להוספת בני זוג לשעבר כשאירים בקרנות ותיקות ובהסדרי פנסיה תקציבית, היא הגדלת החבות האקטוארית של הגופים האמורים, וזאת בעיקר כאשר לא קיים בן זוג בעת הפירוד. כך שהוספת בן הזוג לשעבר לרשימת השאירים מוסיפה חבות שלא הייתה מלכתחילה. אשר על כן, מוצע כי במקרה של רישום פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני, תופחת קצבת הפרישה בשיעור שיממן הוספת בני זוג לשעבר כזכאים לקצבאות שאירים. המקדמים האמורים ייקבעו לפי מינו של החוסך, ויפורטו בתוספת לחוק...". על תכליתו של חוב ההפחתה, ניתן לעמוד גם מהדברים אשר נאמרו בדיון אשר נערך בכנסת בהצעת חוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני-זוג שנפרדו, התשע"ד–2014, עת הובאה הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית (דברי הכנסת, ישיבה מס' 164, מיום 28.7.14, בעמ' 24): " חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):"..

...

עם זאת, מצאנו כי איננו נדרשים לדון בסוגיית סמכות העניינית, מאחר והמרצת הפתיחה כללה גם סעד כנגד קרן הגמלאות, סעד אשר בסמכות בית הדין.

בנוסף, הסמכות העניינית של בית דין זה לדון בתביעה זו, הינה מכוחה של החלטת בית המשפט למשפחה מיום 6.12.17 אשר הורה על העברת התביעה לבית דין זה , ולאור הכלל הקבוע בסעיף 79ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 (כפי שאומץ בסעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969) ולפיו בית משפט אליו הועבר עניין שאינו בסמכותו של בית המשפט המעביר "לא יעבירנו עוד". סוף דבר - לאור האמור לעיל, בקשת המבקשת לפסיקתא חדשה, מתקבלת אך ביחס לפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני משנת 2006.

בקשות המבקשת לפריסת חוב ההפחתה ל – 120 תשלומים וכן להורות למשיבה לרשום את פסק הדין ברישומיה, נדחות.

טענת המומחה, כי יש משמעות לכך שמשכורתו של הנתבע עלתה באופן משמעותי במהלך השנים העודפות, ומשכך ההיגיון הכלכלי וההוגנות מחייבים היתחשבות בכך ביחס לחלק שיש להעביר לתובעת, סותרת את הוראות החוק ואת האמור בדו"ח הועדה לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (מרץ 2010), בעמ' 25 הערת שוליים 41.

(1) לגבי פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות, ולגבי פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים של חוסך שהוא גימלאי – (א) אם החסכון הפנסיוני הוא באמצעות קופת גמל לקיצבה או באמצעות צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית – נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד, וכן כי קצבת הפרישה תחולק בין החוסך ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה יהיה שיעור קבע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לחוסך אלולא ההעברה האמורה והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף;"

...

העובדה שלא נרשמה הערה בגוף המשלם, בוודאי שלא מביאה בהכרח למסקנה, כי יש להביא בחשבון את השנים העודפות.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, שישה דיונים בבית משפט, היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל, והוצאות עבור התובעת הוא בסך כולל של 20,000 ₪ (להלן- "ההוצאות").

סוף דבר לנוכח האמור לעיל, אני מקבלת את טענת התובעת כי במכנה יש להציב את תקופת הצבירה בלבד שהיא 35 השנים, ומכוח האמור שיעור חלקה של התובעת בזכויות הנתבע הוא 31.21%.

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת הצדדים שבפני הם בני-זוג לשעבר, אשר נישאו זה לזה כדמו"י ביום 00/00/1988 והתגרשו זה מזו בג"פ ביום 00/00/2019.

בעמ"ש (ב"ש) 46860-11-15 ד.כ. נ' צ.כ (פורסם במאגרים האלקטרוניים), נקבע ביחס ליציאה מוקדמת לפנסיה מחמת מצב בריאותי לקוי, כי החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני שינה את ההסדר שהיה קיים קודם לכן וקבע בסעיף 14(ב)(2), כי בכל הנוגע לפנסיה תקציבית – בן הזוג לא יהא זכאי לחלק מהפנסיה של החוסך במקרה בו יצא לפנסיה מוקדמת מטעמי מצב בריאותי.

אשר על כן, בהיעדר מחלוקת בין הצדדים בעיניין זה; משעה שמצאתי כי מקרה זה אינו נימנה עם המקרים החריגים בגינם מוצדק יהיה לסטות מכלל חלוקת הזכויות במועד גמילתן ובהנתן כי האשה עצמה אף ביקשה את חתימת הפסיקתות שצורפו לחוות הדעת, נקבע בזאת כי חלוקת הזכויות הסוציאליות שנצברו ע"ש הצדדים ממועד הנישואין, 07.09.88 ועד למועד הקרע, 01.01.18, תבוצע בהתאם לשיטת חישוב ב', קרי לפי מועדי מימוש זכויות ובהתאם לחוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014, כמפורט בחוות דעת האקטואר.

...

עתירת האישה לזכויות בפנסיה הרפואית של האיש – נדחית.

עתירת האישה להשבת חובות להוריה – נדחית.

עתירת האיש לפירוק שיתוף במיטלטלין – נדחית.

בין אם פנסיית הגישור היתה נכללת בגדריו של החוק לחלוקת חסכון פנסיוני ובין אם לאו, אין בכך כדי לגרוע מזכותה המהותית של האישה שנקבעה בהתאם לדין הקיים בהוראות חוק יחסי ממון לאיזון זכות זו. אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון בבע"מ 4860/16 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו ביום 5.9.17), שאומנם נאמרו בהקשר של זכאותו של בן זוג לאיזון כספי פנסיה מוקדמת ששולמה בשל מצב בריאותי לקוי של בן הזוג הפורש, אולם הראציונאל זהה למקרה שלפני: "אכן ביסוד סעיף 14(ב)(2) לחוק מונחת התפיסה, כי קצבת הפנסיה המשתלמת בפרישה מוקדמת בשל מצב בריאותי לקוי, כמוה כתחליף שכר עבודה לחוסך עד לגיל פרישה, אשר הוא, כשלעצמו, אינו נכס בר חלוקה (ראו הצעת החוק, בעמ' 191-190; דו"ח ועדת שוחט, בעמ' 40; עוד ראו פרוטוקול מס' 192 של ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת התשע-עשרה מיום 17.2.14, בעמ' 2). ואולם, אין בתפיסה זו כדי לשנות מן הדין המהותי, שכפי שיפורט מכיר עקרונית, בשים לב לנסיבות, בקיצבת הפנסיה המוקדמת כנכס בר איזון. לדידי, כל שבקש המחוקק לקבוע בסעיף 14(ב)(2), הוא שככל שנירשם פסק הדין אצל הגוף המשלם, אין האחרון רשאי להעביר לבן הזוג לשעבר של החוסך בהסדר הפנסיה התקציבית, את חלקו בכספי הפנסיה במקרה של פרישה מוקדמת בשל מצב בריאותי לקוי, אף אם נקבעה זכאותו לכך בפסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני." (הדגשה שלי – ו.ר.ר.).

הזיקה שיצר החוק לחלוקת חסכון פנסיוני, הקימה מערכת חיובים חדשה בין בן הזוג לבין הגורם המשלם, אולם היא לא שינתה ממקור הזכות של בן הזוג הנעוצה במערכת היחסים הרכושית שבין בני הזוג לשעבר (ר' תמ"ש (מישפחה אשדוד) 51907-10-17 פלונית נ' פלוני, מיום 15.1.20 – פורסם בנבו).

...

וכך נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בע"מ (ת"א) 1128-02 צה"ל מחלקת תשלומים נ' ס' ת' מיום 11.11.03 פורסם בנבו, מפי כבוד השופטת יהודית שטופמן: "אין בידי לקבל את קביעתו של בית המשפט קמא, כי יש לחייב את המערער

על יסוד האמור קבע בית המשפט שם כי: "35. מכל האמור לעיל עולה כי עת חתמו הצדדים על ההסכם גמלת האיש מוסתה כמשכורת ראשונה, אלו היו הנתונים שעמדו בפניהם עת נחתם ההסכם. האיש ערך שינוי במיסוי רק לאחר שהוגשה חוות דעת האקטואר. מיסוי הגמלה כמשכורת שנייה תוביל לפגיעה מהותית בזכויות האשה". משכך נקבע שהאשה שם תהא זכאית לחלקה בהתאם למיסוי גמלתו של האיש כמשכורת "ראשונה" ובמידה והוא יבחר להותיר המיסוי על הגמלה כמשכורת "שניה", יהיה עליו להשלים את ההפרש לאשה.

     נוכח כל האמור, בחירת בן זוג לסווג הכנסתו מגמלה, שהיא ההכנסה ביחס אליה חל השיתוף של בן הזוג האחר, כהכנסה "שניה" אשר תספוג את שיעור המס הגבוה יותר ותביא לפגיעה בחלקו "נטו" של בן הזוג האחר, הינה פעולה חסרת תום ונעדרת מרכיב ההוגנות המתחייב בקיום ומימוש איזון המשאבים.

בעיתוי זה בוחר האיש למסות את הכנסתו מגמלה כהכנסה "שניה", ביודעו שהאשה טוענת לשיתוף בגמלה, טענות שמצאו ביטוין כבר בהליך י"ס. מכתב ראש מדור פנסיה קצבאות ושארים בצה"ל, מיום 22.12.20, המופנה לאיש רק מחזק מסקנה זו, שעה שנרשם בו באופן מפורש כי זה נערך עקב פניית האיש, לקראת פירוד צפוי בזו הלשון "בהמשך לבקשתך לקבלת דוח פירוט זכויות לצורך תהליך גירושין, להלן התייחסותנו...". (ר' נספח 5 לתצהירו).

לאור אופייה וטיבה של פנסיית הגישור, מקובלת עלי עמדת האיש כי במידה ובעתיד גמלתו תופחת על ידי הצבא באופן רטרואקטיבי, יהיה מקום לעריכת התחשבנות מול האשה, שכן האשה זכאית לקבל גמלה מתוך התשלום המתקבל בפועל בידי האיש.

לסיכום בהתחשב בכל האמור, אני מקבלת עמדת האשה וקובעת שהיא זכאית לקבל את חלקה בגמלה "נטו" המשולמת לאיש בשיעור ההעברה שנקבע בחוו"ד המומחה, כאשר חלקה מחושב על פי מיסוי הגמלה כהכנסה "ראשונה", וזאת כבר למן התשלום הראשון לו היא היתה זכאית על פי חוו"ד. באין תחולה לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני, התשלום יבוצע ישירות לידי האשה מהאיש - וככל שהאיש לא ישנה סיווג הכנסתו מגמלה, תחול עליו החובה להעביר התשלום לאשה לפי תחשיב רעיוני שיבוצע.