מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חלוקת עלויות הקמת ותחזוקת גדר משותפת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת כי פנתה לקבלת תחשיב עלויות הקמת הקיר.
סעיף 49 לחוק המקרקעין קובע כדלקמן: "(א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים וכיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן: "מחוברים שבמיצר"), יראו כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח הפוכו של דבר.
ראה לעניין זה דברי כב' השופט סוקול בע"א 521/08 (מחוזי חיפה) צרפתי נ. אלבו : " ... אין בסעיף 49 (א) כשלעצמו כדי להטיל חובת תשלום על בעל מקרקעין שכנים לשאת בעלות הקמת הגדר ועניינו רק בזכויות הקניין בגדר. אם ברצון המערערים היה לבסס עילת הישתתפות בהוצאות ההקמה על עילה אחרת (כמו עשיית עושר ולא במשפט או הוראות סעיף 21 לחוק המקרקעין) היה עליהם לטעון זאת מפורשות ולאפשר למשיב להיתגונן מפני טענות שכאלו. כמו כן, אציין כי סעיף 49(ב) לחוק המקרקעין דן בחלוקת הוצאות התחזוקה ואלו יתחלקו על פי מידת השמוש במחוברים. מכאן, אין להסיק כי קיימת חובת בניית גדר במיצר או חובת הישתתפות בהקמתה...". איני סבורה כי יש לחייב הנתבע אף מכח עילת עשיית עושר ולא במשפט.
...
נוכח כל האמור לעיל, יש לדחות התביעה לגופה.
בהקשר זה סבורני כי יש ממש בטענת הנתבע להעדר יריבות בינו לבין התובעת.
נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הנתבעת וכהן טענו, כי טענות התובעים בכתבי הטענות ובדיון רצופות שקרים, אולם לא כפרו בכך שקיר שמשמש את שני המגרשים צריך להיות בנשיאה משותפת של העלויות; אלא שלטענתם, יש לחלק את העלויות של כל הקיר השלם, כולל הגדר שמעל הקיר התומך, בהפחתת הסכומים ששילם קונה מגרשם של הנתבעים.
" אמנם, סעיף זה מתייחס להישתתפות בעלויות תחזוקתו של הקיר התומך ולא בעלויות הקמתו, אך ניתן להקיש ממנו גם לעניין עלויות ההקמה.
משמכרו הנתבעים את מגרשם לקונה, וזה הגיע להסכמה עם התובעים על הקמת הגדר המשותפת שמעל הקיר התומך ועל נשיאה בעלויות, ומשהקונה לא המחה לנתבעים זכות כלשהיא בקשר להוצאות הקמת הגדר, אין הנתבעים יכולים להיבנות מכך ולעתור להפחתת סכום זה מחלקם בהקמת הקיר התומך, גם לו הייתי מוצאת כי יש מקום להפחתה כזו.
...
בסופו של דבר, לאחר שהמתינו שנתיים וחצי, לא נותר לתובעים אלא להגיש תביעה זו, בה דרשו מהנתבעים מחצית מעלות בניית הקיר התומך, קרי, 13,441 ₪.
התביעה שכנגד משמכרו הנתבעים את מגרשם ולא הוציאו הוצאות כלשהן בכל הקשור להקמת הגדר מעל לקיר התומך הקיים ולאיטומו, הוצאות אותן תבעו בתביעה-שכנגד, דין תביעה זו להידחות.
כן אני דוחה את דרישתם להורות לתובעים לסלק את הגגון, משהתובעים טענו כי הגגון הותקן זמנית עד לפתרון בעיית ניקוז שהיתה בחצר האנגלית, וזה סולק עם פתרון הבעיה, וכן משום שבית המשפט לתביעות קטנות ממילא אינו מוסמך ליתן צווים.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 14,221 ₪, וזאת באופן הבא: הפקדון בסך 3,000 ₪ שהופקד על ידי הנתבעים בקופת בית המשפט יועבר לידי התובעים על ידי המזכירות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

עוד הנו טוען כי הנתבעים זכו להפרשי קרקע בעת בניית הגדר הישנה, וכי התובעים הסכימו לבניית הגדר החדשה, אשר נוגסת מכל צד ומיישרת את הקו המזוגזג של החלקות על פי החלוקה הרשומה.
הוא מסתמך על סעיף 49 לחוק המקרקעין הקובע: (א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן - מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח הפוכו של דבר.
ככל שעסקינן בגדר העוברת בתוך מקרקעי אחד הצדדים ואינה על הגבול עצמו, לא חל הסעיף, וברור שעלות הקמתה הנה על הצד שעל מקרקעין שלו הוקמה (ראה: יהושע ויסמן דיני קנין – בעלות ושתוף (התשנ"ז), בעמ' 174), אך גם לגבי גדר שהוקמה על קו הגבול עצמו, מרבית הפסיקה סבורה, וזו גם דעתי, כעולה מלשון סעיף 49(ב) כי הסעיף מחייב הישתתפות בהוצאות הדרושות לתחזוקת גדר קיימת, אך אינו מחייב בהקמת גדר חדשה (ראה למשל: ע"א (נצ') 24159-09-15 אורגובי נ' לוי [ניתן ביום 25.1.2016]; ע"א (חי') 521/08 צרפתי נ' אלבו [ניתן ביום 2.3.2009]).
...
אשר לתביעה שכנגד, גם דינה של זו להידחות.
אינני מקבל טענה זו. הטעם הראשון לכך הינו כי לא הוכח כלל כי התובעים "התעשרו" מבניית הגדר.
למעשה מחוות דעת המומחה עולה כי שווי תוספת הקרקע שקיבל הנתבע אף עולה במקצת על שווי תוספת הקרקע שקיבלו התובעים, וממילא ברור שאין מקום לתביעה שכנגד בנקודה זו. נוכח כל האמור, אני דוחה את התביעה והתביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

נפסק כי סעיף 49(ב) עניינו בהישתתפות בעלויות תיחזוקה של מחוברים שבמיצר, להבדיל מעלויות הקמה.
ראו לעניין זה ע"א 521/08 (מחוזי – חיפה) צרפתי יוסף נ' יעקב אלבו (פורסם במאגרים) (2009), כדלקמן: "כמו כן אציין כי סעיף 49(ב) לחוק המקרקעין דן בחלוקת הוצאות התחזוקה ואלו יתחלקו על פי מידת השמוש במחוברים. מכאן, אין להסיק כי קיימת חובת בניית גדר במיצר או חובת הישתתפות בהקמתה מכל מקום, גם סעיף 49(ב) מעניק בכורה להסכמת הצדדים וברי כי אם הושגה הסכמה לגבי נשיאה בעלות ההקמה, גוברת הסכמה זו על חוברת ההישתתפות אם קיימת על פי דין". (ההדגשה הוספה).
ראו לעניין זה דבריו של פרופ' ויסמן בספרו דיני קנין – חלק כללי (תשנ"ג), בעמ' 182, כדלקמן: "מסתבר כי במקרים שבהם יוכח כי המחוברים שבמיצר הוקמו שלא כדין, יחול ההסדר שבסעיף 21 לחוק המקרקעין, שעל פרטיו עמדנו לעיל. סעיף 21 דוחה את סעיף 49 מכיוון שההקמה שלא כדין של המחובר תיסתור, בדרך-כלל, את ההנחה שביסוד סעיף 49 בדבר הבעלות המשותפת במחובר". (ההדגשה הוספה).
...
דין הבקשה להתקבל.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.
אני מורה על סילוק ידם של הנתבעים משטחם של התובעים לפי שהוגדר לעיל בהתאם לחוות דעת המומחה, ועל הריסת הקיר וחלק ממשטח הבטון המצויים בתוך תחום חלקת התובעים, על-ידי הנתבעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כמו כן, בהתאם לסעיף 49 לחוק נקבע: א) "קירות, גדרות, עצים, ומחוברים וכיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן – "מחוברים שבמיצר"), יראו כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח הפוכו של דבר.
ראה גם ע"א 521/08 (מחוזי חיפה) צרפתי ואח' נ. אלבו ואח' [פורסם בנבו]: "עם זאת, אוסיף כי בכל מקרה אין בסעיף 49(א) כשלעצמו כדי להטיל חובת תשלום על בעל מקרקעין שכנים לשאת בעלות הקמת הגדר ועניינו רק בזכויות הקניין בגדר. אם ברצון המערערים היה לבסס עילת הישתתפות בהוצאות ההקמה על עילה אחרת (כמו עשיית עושר ולא במשפט או הוראות סעיף 21 לחוק המקרקעין) היה עליהם לטעון זאת מפורשות ולאפשר למשיב להיתגונן מפני טענות שכאלו. כמו כן אציין כי סעיף 49(ב) לחוק המקרקעין דן בחלוקת הוצאות התחזוקה ואלו יתחלקו על פי מידת השמוש במחוברים. מכאן, אין להסיק כי קיימת חובת בניית גדר במיצר או חובת הישתתפות בהקמתה". וכן ראה גם ת"ק 36974-11-09 דוד ואח' נ. נחום ואח' [פורסם בנבו]: "גם אם המסקנה היא שעסקינן במחוברים שבמיצר, הרי שע"פ הוראות סעיף 49 הנ"ל רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש במחובר – בחומה – למטרה שלשמה הוקמה, אך "חייב הוא להישתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין...". חייב להישתתף בהוצאות הכרוכות בשמירה ובאחזקת המחוברים שבמיצר – נאמר, אך לא נאמר או נקבע חובת הישתתפות בעלות הקמת המחובר.
החזר מחצית עלות הקמת הקיר מכוח עשיית עושר ולא במשפט לצרוך הקמת זכות של התובעת לידרוש את מחצית עלות הקמת הקיר מושא התביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט ועל פי סעיף 1 לחוק זה, עליה להוכיח את קיומם של שלושה תנאים: א) קבלת נכס, שירות או טובת הנאה.
...
ראה גם ע"א 521/08 (מחוזי חיפה) צרפתי ואח' נ. אלבו ואח' [פורסם בנבו]: "עם זאת, אוסיף כי בכל מקרה אין בסעיף 49(א) כשלעצמו כדי להטיל חובת תשלום על בעל מקרקעין שכנים לשאת בעלות הקמת הגדר ועניינו רק בזכויות הקניין בגדר. אם ברצון המערערים היה לבסס עילת השתתפות בהוצאות ההקמה על עילה אחרת (כמו עשיית עושר ולא במשפט או הוראות סעיף 21 לחוק המקרקעין) היה עליהם לטעון זאת מפורשות ולאפשר למשיב להתגונן מפני טענות שכאלו. כמו כן אציין כי סעיף 49(ב) לחוק המקרקעין דן בחלוקת הוצאות התחזוקה ואלו יתחלקו על פי מידת השימוש במחוברים. מכאן, אין להסיק כי קיימת חובת בניית גדר במיצר או חובת השתתפות בהקמתה". וכן ראה גם ת"ק 36974-11-09 דוד ואח' נ. נחום ואח' [פורסם בנבו]: "גם אם המסקנה היא שעסקינן במחוברים שבמיצר, הרי שע"פ הוראות סעיף 49 הנ"ל רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש במחובר – בחומה – למטרה שלשמה הוקמה, אך "חייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין...". חייב להשתתף בהוצאות הכרוכות בשמירה ובאחזקת המחוברים שבמיצר – נאמר, אך לא נאמר או נקבע חובת השתתפות בעלות הקמת המחובר.
שוכנעתי, כי הנתבעים כלל לא עושים שימוש בקיר התמך שנבנה ע"י התובעת ולמעשה ניזוקו משמעותית כתוצאה מבניית קיר זה, שכן נאלצו להוציא מכיסם, סכום נוסף לבניית הקיר הנוסף ושטח מגרשם קטן ב10 מ"ר, כפי שקבע מומחה בית המשפט.
חסד עשו הנתבעים עם התובעת, אשר לא הגישו כנגדה תביעה לסילוק הגדר שהוקמה על ידה באופן לא תיקני ובאופן שפגע בנתבעים, או תביעה כספית אחרת בגין הנזק שנגרם להם בשל הקטנת מגרשם ב-10 מ"ר. נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות ואני מחייבת את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת הנתבעים בסך כולל של 9,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא הסכום יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו