מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חלוקת נכסי פרישה ופנסיה בין בני זוג גרושים

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני אשדוד נפסק כדקלמן:

נוגעים לענייננו ההסכמות בנושאים הבאים: זכאות האשה בפנסיה של האיש תהיה בשיעור של 36.4%; לסילוק מלא וסופי של כל ההתחשבנויות ביניהם לגבי כלל הנושאים שהובאו לפני האקטואר ישלם האיש לאשה סכום מסוים שהוסכם; המכתב שהכין האקטואר לשלטונות הצבא, לפיו בהתאם לחוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד-2014 (להלן: החוק לחלוקת חסכון פנסיוני), החל מחודש אוגוסט 2017 יש להעביר לאשה את השעור הנ"ל מהפנסיה של האיש, ישלח לשלטונות הצבא בהוראת ביה"ד; משרד החינוך ישלם לאיש את חלקו בפנסיה של האשה מעת פרישתה ובהתאם לשעור שיקבע על ידי האקטואר בחוות דעתו; סוגית מסוי הפנסיה של האיש כהכנסה שניה וההשלכות הכלכליות שיש לכך על האשה לא הוכרעה, והאשה רשאית לפנות לביה"ד בעיניין.
ייתכן, נקבע בפסק הדין, כי "דין דומה יחול על נכסים מרכזיים אחרים של בני הזוג, שיש להם השלכות משמעותיות, כלכליות ורגשיות, על הנישואין ועל כל בן זוג". לגבי כלל הזכויות והחובות (למעט הנכסים המשפחתיים), נקבע שהשיתוף הוא שתוף קינייני דחוי, המתגבש רק כאשר מתרחש ארוע קריטי המביא למשבר ביחסי בני הזוג או לסיום חיי השתוף, כמו מות אחד מבני הזוג, גירושין או ארוע אחר המעמיד את היחסים בין בני הזוג בסכנה משמעותית.
הצעות חוק שונות עלו וירדו, ולבסוף החליטה הממשלה בשנת 2008 למנות ועדה בראשות כב' השופט שוחט (אז שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב) שתכין טיוטה של הצעת חוק שיסדיר את היחסים בין כל בעלי העניין בחלוקת החסכון הפנסיוני בין בני זוג לעת גירושין, ובכללם, מלבד האיש והאשה, רשויות המדינה, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח ועוד.
...
כב' השופטת י' שטופמן דחתה את הערעור מאותם נימוקים שבעטים נדחה הערעור על פסק דינו של כב' השופט שוחט.
חברי הועדה קבעו כמה עקרונות שהנחו אותם בכתיבת המלצותיהם: השותפות (המיידית לפי הלכת השיתוף והנדחית לפי חוק יחסי ממון) בין בני הזוג תתפרס על הזכויות שנצברו בכל תקופת החיים המשותפים, הן בהון וברווחיו, והן ביכולת השליטה על ההון בכל צומת החלטה.
בפרט כאשר היה ברור וידוע לאיש שיש מרכיב 'בלתי צפוי' בהסכם שיוכרע על ידי ביה"ד. הכרעה שקלנו במאזני הצדק את טענותיהם וטיעוניהם של הצדדים, ומסקנתנו היא שיש לדחות את תביעת האישה, והאיש רשאי לדווח על הפנסיה המשולמת לו מהצבא כחפצו.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ככל שהעניין נוגע לחלוקת נכסי בני זוג שנפרדו, ככלל לא יהיה זה נכון להבדיל בהחלת הדין בין פנסיה שמקבל אדם בהגיעו לגיל פרישה לבין פנסיה שמקבל אדם בעת פרישה מוקדמת ועד גיל הפרישה מכוח החוק.
נבהיר את הקושי הקיים בנושא: במקרים של פרישה לפנסיה מוקדמת בשל נסיבות רפואיות או נכות, יש היסתברות גבוהה להווצרות משבר כלכלי קשה עם הגירושין ובצוע איזון המשאבים.
...
ראו בעניין זה דברים שנכתבו שם בתמ"ש 48482/07 (כב' השופט יהורם שקד) בנקודה זו, ואנו סבורים שיש לאמץ ולקבל אותם, בפרט בנסיבות של התיק שלפנינו (כפי שיובא לקמן), ואלה דבריו הנכוחים שם (כפי שתומצתו ב'מיני רציו'): האם יש להורות על חלוקה מידית של הפנסיה המוקדמת של התובע? לכאורה, נוכח המסקנה לעיל כי כספי פנסיה מוקדמת מסווגים תחת פנסיה ולא תחת שכר חודשי, הרי שמן הדין שבני הזוג יחלקו כספים אלו ביניהם עתה בהתאם לחלקו של כל אחד מהם, שכן ברירת המחדל היא חלוקת משאבי הצדדים חלוקה שווה במועד קבלת הזכויות.
לצורך הדוגמא: אם חלקו של התובע בפנסיה הרעיונית של הנתבעת עומד על A, אזי התובע ישלם לנתבעת את ההפרש שבין חלקה של הנתבעת בפנסיה שלו (כ־1,600 ש"ח) לבין A. בדרך זו, אני מסלק מהמשוואה את שכרה של הנתבעת והופך אותו לבלתי רלוונטי לצורך התחשיב, להבדיל מהרלוונטיות שלו לעצם התחשיב.
יחד עם זאת, אם וככל שחלקו של התובע בפנסיה הרעיונית של הנתבעת גדול מחלקה של הנתבעת בפנסיה הממשית של התובע, אזי לא תשלם הנתבעת לתובע הפרשים כלשהם, והפרשים אלו ישולמו לתובע במועד קבלת כספי הפנסיה בפועל לידיה של הנתבעת.
גם אם נאמר שיש להחריג את מזונות הקטינים ולהוציאו מפערי היחס (אף על פי שלא מדובר ב'קטני קטנים' ויש לשקול את השתתפות הנתבעת במזונותיהם) – עדיין מדובר במצוקה כלכלית קשה שהתובע עלול להיקלע אליה אם גביית מחצית הפנסיה המוקדמת תתבצע כעת "לפי הספר". הפתרון הנ"ל שהציע כבוד בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נראה לנו סביר והגיוני בנסיבות אלה: על האקטואר לערוך חישוב של גובה הפנסיה הרעיונית של הנתבעת אילו הייתה יוצאת לפנסיה מוקדמת בחודש אוקטובר 2013, לחשב את החלק שהיה מגיע לתובע ולקזז אותו מסך 1,900 ש"ח – מחצית הפנסיה שלה זכאית הנתבעת מהתובע.
אנו ממנים את רואה החשבון והאקטואר מר אבי יחזקאל (רחוב בן גוריון 1 בני ברק, מגדלי בסר 2) שיחשב את שווי הזכויות ההדדיות במתכונת שצוינה לעיל.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בתמ"ש 69984-11-16 שניתן לאחרונה ביום 11.2.18 וגם מאמרו של כב' הש' יהושוע גייפמן: "זכויות פנסיה ונכסי פרישה אחרים – הם נכסים בני
כן לא מצאתי כי עתירת התובעת מלמדת על רצון להמשיך ולהיות נוכחת בחייו של הנתבע, כאשר החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו תשע"ד 2014- מאיין היתנהלות כאמור: בהתאם לחוות הדעת תופנה פסיקתא לקרנות הפנסיה אשר יבצעו את התשלומים באופן ישיר לתובעת, ללא צורך בהתקשרות כלכלית מתמשכת בין בני הזוג.
והביעו הסכמתם לקביעת מועד הקרע כיום הגשת תביעת הגירושין שהגיש הנתבע – 15.11.17 באותו דיון לא טען הנתבע כי יש לנכות מתקופת השתוף 4 שנים עקב הליכי גירושין בהם היו לכאורה מצויים הצדדים.
...
עוד טען הנתבע בסיכומיו כי יש לדחות את עתירת התובעת בתביעתה ולפיה היא תזכה ב- 75% מהרכוש והוא ב 25%- הנותרים.
באותה נשימה אני דוחה את עתירת הנתבע לתקן את חוות דעת המומחה.
אף אם יתעלם ביהמ"ש מהתמהמהות זו של הנתבע כמו גם מהעובדה שהוא מושתק לטעון את הטענה נוכח הגדרת הפלוגתאות, הרי שגם לגופה של טענה היא ראויה להידחות.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותקבע את התיק למעקב ליום 14.6.20 ניתנה היום, י"ח אייר תש"פ, 12 מאי 2020 , בהעדר הצדדים.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לצד זאת בית המשפט העליון, כב' השופט א. רובינשטיין, ראה לעמוד תחילה על התמורות והתהפוכות שחלו בסוגית סיווג זכויות פנסיה ופרישה כנכסים בני חלוקה בהליכי גירושין בין בני-זוג, וציין בין היתר, כי: "על דרך הכלל לא ראתה הפסיקה להבחין, לעניין איזון משאבי בני הזוג, בין קצבת פנסיה המשתלמת לחוסך במקרה של פרישה מוקמת (ראו גייפמן, בעמ' 134-133). ביחס לתשלומי הפנסיה נקבע לא אחת כי יש לראותם כהטבה סוציאלית המוענקת לבן הזוג החוסך כחלק מתנאי עבודתוולא כהיוון שכר העבודה עד לגיל הפרישה הסטאטוטורי..." (פסקה נב, עמ' 24).
...
עוד נקבע כי תשובה לשאלה זו התקבלה מח' נ', אשר הבהירה כי הפנסיה המשולמת למערער אינה פנסיה רפואית, ועל כן משהתקבלה תשובת ח' נ', אין לאפשר למערער, להציב להכרעה שאלות אחרות, לאחר שהתשובה שהתקבלה ממקום עבודתו תומכת בעמדת האשה.
כך גם לא נפלה כל שגגה בקביעתו לפיה סוגיה זו התבררה בעבר בגדרי תלה"מ 20640-12-19 בו ניתן פסק דינו מיום 22.10.2020, וכי משניתנה תשובת ח' נ', אין לאפשר למערער להציב להכרעה שאלות אחרות החורגות מגדר המחלוקת.
אשר לטענה השניה שהעלה המערער לפני בית משפט קמא, מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא כי לשונו של הסכם הגירושין פשוטה, והוא קובע כי המשיבה תתחיל לקבל חלק מהפנסיה של המערער מהמועד בו יפרוש לגמלאות, לרבות פרישה מוקדמת.
האבחנה שהמערער מנסה לקרוא אל תוך ההסכם בין "פרישה מעבודה" המזכה בסכום חד פעמי בהתאם לסע 1 (ב) לבין "פרישת הבעל לגמלאות" המזכה את האשה בחלק מהגמלה בהתאם לסע' 1 (ג) הינה מלאכותית, ואין בידי לקבל פרשנותו בהקשר זה. לשון ההסכם פשוטה וברורה – פרישה מהעבודה, תהא הסיבה לכך אשר תהא, תזכה את האשה בתשלום חד פעמי, ופרישה לגמלאות, בין אם מוקדמת ובין אם בגיל 67, תזכה אותה גם בחלק מהגמלה-הפנסיה.
בענייננו, הגיע בית משפט קמא למסקנה לפיה אין לעשות שימוש בהוראת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
יתר על כן, פניה לדרך זו מתעלמת מהוראות הסכם הגירושין ומהווה סטיה מהוראותיו, שעה שסבורני כי פניה להוראת סע' 8 (2) הינה מוקשית, אם לא בלתי אפשרית, מקום שהיא נוגדת הוראות הסכם מחייב.
למעשה, ניתן לסכם הדברים ביחס לדחיית טענות המערער כדלקמן: אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית שנקבעה בו; אין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

המומחה לאקטואריה אשר מונה תחילה, רואה החשבון מר נתן שטרנפלד, חיווה דעתו בעיקר ביחס לאופן חלוקת הנכסים הפינאנסיים אשר נצברו בנישואין בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 וכן לפי חוק חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד - 2014, וכן בסוגיית הזהות האמיתית של בעלי החברה.
בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע במזונות אשה, כולל מדור, ממועד הגשת התביעה ועד למועד הגירושין ולהעמידם על סך של 7,000 ₪ לחודש.
סעיף 7 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה – 1995 קובע כי במסגרת סמכותו הרחבה של בית המשפט לעינייני מישפחה מוסמך בית המשפט להורות על ביצוע ההליכים בדרך הנראית לו כיעילה וצודקת ביותר בנסיבות העניין: "הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני מישפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לישכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין". ובכן, לאור הפערים בהשתכרות הצדדים והיות ומרבית זכויות הנתבע 1 עתידות להיתקבל רק בעת פרישתו מעבודה, יש לאמץ את החלופה הראשונה, איזון זכויות על פי ערכן הנוכחי.
...
לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ברלינר ושקלתי את השיקולים הנדרשים לעניין, אין מקום לסטות מחוות דעת המומחה על ידי הפחתת רכיבי הפיתוח.
לא קיימת כל חובה בדין לפיה על הנתבע 1 לשלם לתובעת את מחצית שווי התכולה, חלף עריכת שתי רשימות, ועל כן בקשתה של התובעת נדחית.
משלא נערכה בחינה ממשית בנושא בסמוך לפירוד, קיים קושי לדון בחלוקת המיטלטלין בחלוף זמן כה רב, בייחוד כאשר התובעת לא עתרה למינוי מומחה בנושא זה. על כן, החלטתי לפסוק לתובעת, על דרך האומדנא, פיצוי גלובאלי בסך של 50,000 ₪ בגין חלקה בתכולת בית המגורים.
אם כן, טענת התובעת ביחס לפסיקת מחצית משווי התכשיטים נדחית.
סיכום: סופו של דבר, על הנתבעים לפעול כאמור: להעביר לתובעת מחצית מהון מניות החברה ו' מ' נ' בע"מ. ב.על הנתבע 1 לשלם לתובעת 291,946 ₪ לאיזון כולל של עודף זכויותיו.
הוצאות: בשל ההתנהלות ארוכת השנים בתיק זה וגרירתו של הנתבע 1 וכן הנתבע 2 את התובעת להליך משפטי ארוך וממושך, למעלה מעשור, הנני מחייבת את הנתבעים 1-3, יחד ולחוד, בהוצאות לטובת התובעת בסך של 200,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו