כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חלוקת מקרקעין בעין על פי סעיף 39 לחוק המקרקעין

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 18.11.2015, ולאחר שייצוג המערער הוחלף, הגיש המערער בקשה לבית משפט קמא לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעד של חלוקה בעין של המקרקעין על פי סעיף 39 לחוק המקרקעין לבקשה צורפה גם חוות דעת הכוללת הצעת חלוקה (בקשה מס' 13 בבית משפט קמא).
...
מדובר בהחלטה תמציתית שבה מציין בית המשפט כי "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אינני רואה לנכון לאפשר את תיקון התביעה". בית המשפט הוסיף כי המערער יוכל להגיש תביעה כספית אולם לא נימק מדוע אין לאפשר לו לעתור לסעד של חלוקה בעין.
בית המשפט הגיע למסקנה כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה יש לכפות על המערער למכור את זכויותיו למשיבים בהתאם לשווי השוק של הזכות.
בית המשפט מצא כי בני משפחתו של כריס מחזיקים בנכס בהסכמת שאר השותפים במשך שנים רבות וכי אינם משלמים כל תמורה עבור החזקתם.
סוף דבר אשר על כן אציע לחברי לקבל את הערעור, לבטל את החלטת בית משפט קמא בדבר מכירה כפויה של זכויות המערער, לבטל את הקביעה כי בני משפחת כרים מחזיקים בנכס כדיירים מוגנים, ולהורות על החזרת הדיון לבית משפט השלום על מנת לאפשר לצדדים להביא ראיות בדבר האפשרויות לחלוקת הנכס או לחלופין להורות על מכירתו במכירה פומבית או בהתמחרות בין השותפים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כך אומר סעיף 47 לחוק המקרקעין: "בפרוק השתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין יקבע בית המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף המקים בצורה שתכלול את המחוברים". יוער, כי על פי הוראות סעיף 39(ב) לחוק המקרקעין, במקום שבו חלוקה בעין תהיה אפשרית רק עם תשלומי איזון, רשאי בית המשפט להתנות את צו החלוקה בתשלום כאמור.
...
עיון בנסח טאבו עדכני מיום 22.10.18 מלמד כי זכויות הבעלות בחלקה נרשמו על שם מר נעים ח'אלד בשטח של 450 מ"ר. על אף הסכמת הצדדים ולשם הזהירות בלבד, הנני מורה על צירופו של מר נעים ח'אלד, ת"ז 204412001 כנתבע 17 לתביעה נשוא תיק זה. אין באמור כדי לשנות את תוצאות פסק הדין ו/או את ניהול ההליך שכן בא כוחו של הנתבע 7 ייצג בהליך זה באופן שוטף הן את הנתבע 7 והן את מר נעים ח'אלד.
סוף דבר ניתן בזאת צו המורה על פירוק השיתוף במקרקעין, הידועים כגוש 18403 חלקה 17 מאדמות תרשיחא, על דרך חלוקתם בעין, בהתאם לתשריט החלוקה שהוגש לתיק, ביום 30.3.17, ע"י מומחה ביהמ"ש והנושא את הכותרת "חלופה 2", והכל בכפוף להוראות כל דין.
נוכח פירוק השיתוף בחלקה, הנני מורה על ביטול צו המניעה שניתן ביום 13.4.14 כנגד הנתבע 1.
אשר לטענות נתבעים 1-4 כי יש לחייב את התובעים וכן את הנתבע 16 בהוצאות ובנזקים שנגרמו להם מחמת ניהול הליך זה, הרי שגם טענה זו אינני מקבלת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

חלוקה בעין על פי סעיף 39 לחוק המקרקעין, אפשרית כאמור רק "במקרקעין הניתנים לחלוקה", כלומר מקרקעין שקיים לגביהם תשריט חלוקה שאושר ע"י מוסדות התיכנון, כאמור בסעיף 143 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה 1965 (ר' ע"א 319/74 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' פיין, פ"ד ל(1), 454, 458; רע"א 387/16 עצמון נ' יואל [פורסם בנבו] (31.05.16); עמ"ש (מח' י-ם) 49602-02-14 ר' א' א' נ' עיזבון המנוחה ח' ס' א' א' [פורסם בנבו].
...
עוד אני קובעת, כי ההחלטה למימוש מלוא הזכויות בנכס עומדת גם במבחני מידתיות וסבירות, בנסיבותיו הספצפיות של המקרה; הוראת כב' הרשמת יוצרת הלימה בין התכלית הראויה של פירעון החוב המובטח וזכותה הקניינית של הזוכה, לבין אמצעי המימוש, והכל תוך איזון נכון וראוי עם זכויות המבקשים.
במקרה דנן, שוכנעתי כי לא ניתן להשיג תכלית זו תוך נקיטת אמצעי שפגיעתו פחותה יותר במבקשים, שכן המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה, ועל כן הפגיעה המינימאלית בזכויותיהם תהא על דרך חלוקת תמורת המכירה בין השותפים.
אשר על כן, הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 18.11.2015, ולאחר שייצוג המשיב הוחלף, הגיש המשיב בקשה לבית משפט קמא לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעד של חלוקה בעין של המקרקעין על פי סעיף 39 לחוק המקרקעין.
...
מדובר בהחלטה תמציתית שבה מציין בית המשפט כי "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אינני רואה לנכון לאפשר את תיקון התביעה". בית המשפט הוסיף כי המשיב יוכל להגיש תביעה כספית אולם לא נימק מדוע אין לאפשר לו לעתור לסעד של חלוקה בעין.
המומחה רמזי קעואר, ביקר אף הוא בנכס, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, בחן את חוות הדעת השונות ואת המלצותיו של המהנדס אינג' מנסא והגיע למסקנה כי ניתן לחלק את המקרקעין בעין וכי יש להעדיף את הדרך השנייה שהוצעה על ידי אינג' מנסא, דהיינו לחלק את המבנה בהתאם לחלוקת החללים.
אין צורך לחזור על כל שנאמר בפסק הדין בערעור ודי אם נחזור ונבהיר כי אפילו הייתה המסקנה כי חלוקה בעין אינה אפשרית, או שיש בה הפסד ניכר לשותפים, הרי שהדרך הראויה לפירוק הייתה דרך המכירה כאמור בסעיף 40 לחוק המקרקעין.
סוף דבר לאור כל האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 18/11/2015, ולאחר שייצוג המשיב הוחלף, הגיש המשיב בקשה לבית משפט קמא לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעד של חלוקה בעין של המקרקעין על פי סעיף 39 לחוק המקרקעין.
...
מדובר בהחלטה תמציתית שבה מציין בית המשפט כי "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אינני רואה לנכון לאפשר את תיקון התביעה". בית המשפט הוסיף כי המשיב יוכל להגיש תביעה כספית אולם לא נימק מדוע אין לאפשר לו לעתור לסעד של חלוקה בעין.
בחינת בקשת המערערים לאור השיקולים שפורטו לעיל מעלה כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי ולהורות על עיכוב הפינוי בלבד בכפוף למילוי התנאים כמפורט להלן.
לנוכח כל האמור לעיל דומה שמאזן הנוחות מצדיק מתן צו לעיכוב הליכי הפינוי של המערערים מחלקו של המשיב במקרקעין.
סוף דבר אשר על כן אני מורה על קבלת הבקשה באופן חלקי ועל עיכוב ביצוע פינוים של המבקשים מחלקו של המשיב בנכס כאמור בפסק הדין ועיכוב ביצוע פעולות בנייה הדרושות לשם חלוקת הנכס.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו