מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חלוקת מימון ביניים של שכ"ט מומחה רפואי בנזיקין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה.
2 אם בית המשפט ימצא לנכון למנות מומחה רפואי, בשל הנסיבות, מתבקש שמלוא שכר הטירחה יוטל על נתבעת 3, שכן, נתבעת 3 מסרבת להגיע להסדר, לא הגישה חוות דעת מטעמה ולא הישתתפה בשכר הטירחה המומחה ששלמו נתבעות 1 ו- 2.
בעיניין חלוקת העלות בין הצדדים –קובעת תקנה 131 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 : (א) בית המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור בתקנה 187(ב) – להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההישתתפות של כל אחד מהם.
בנסיבות שכאלו, נראה שצודק להטיל על הנתבעת 3 את המימון ביניים של הוצאות מומחה בית המשפט.
...
דיון והכרעה כפי שהודעתי לצדדים בתום הדיון, נראה שלאור התנגדות נתבעת 3 אין מנוס מלמנות מומחה מטעם בית המשפט, שכן לא ניתן לכפות את ההסדר הדיוני שבין התובע לנתבעים 1-2 על נתבעת מספר 3.
משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר רן הראל כמומחה בתחום הנוירוכירורגיה מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית: התובעת ילידת 1970, הגישה ביום 11.08.2016 תביעת נזיקין נגד המשיבים.
לכתב התביעה צירף התובע מיסמך רפואי שנערך על ידי ד"ר משה קמחין, מומחה בתחום האורתופדיה לפיו בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות בשיעור 20% בגין החבלה ביד שמאל וכן צירף את פרוטוקול הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: מל"ל) לפיו התאונה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעו לתובע 30% נכות רפואית לצמיתות.
שכר המומחה יעמוד על סך של 5,000 ₪ בצרוף מע"מ. בשים לב למצבו הכלכלי של התובע, בשכ"ט המומחה תשאנה הנתבעות בחלוקה שווה, כמימון ביניים.
...
עוד נטען כי העדר יכולת כלכלית אינו טעם מספיק לפטור את התובע מהגשת חוות דעת רפואית וכי לאור הנטען בכתב התביעה שהוגש מטעם הנתבעות 3 ו-4 אין בסיס לתביעה ועל כן יש לדחות את הבקשה.
לסיכום, בית משפט רשאי לקבל בקשה לפטור מצירוף חוות דעת רפואית ומינוי מומחה מטעם בית משפט כאשר עלה בידי תובע להראות, כי קיימות נסיבות של ממש המונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית והוא תמך טענות אלה בתצהיר.
יישום הוראות הדין והפסיקה על המקרה הנדון מעלה, כי יש לקבל את הבקשה.
לפיכך, אני מורה על מינויו של ד"ר מוריס אגסי כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום האורתופדי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לאחר שנתתי את הדעת לכתבי בי דין ולטיעוני ב"כ הצדדים- ניתנה ההחלטה הנ"ל. במסגרתה- מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, תוך שצוין כי המינוי- נעשה "מחמת הספק ולו כדי שלא לחסום את דרכו של התובע מפני בירור טענותיו שברפואה". שכ"ט המומחה בגין חוו"ד הוטל על כתפי התובע כמימון ביניים, מהטעמים שפורטו.
גילאי ילדיו לא צויינו, ועל פניו יש להאמין שלו היו קטינים וסמוכים על שולחנו- היה מציין זאת; לתצהירו ולתשובה לתגובת הנתבעת- מצורפים מיסמכי בנק הקשורים לא רק בו אלא גם בחברה שבבעלותו, ומסכת הנתונים, ההעברות, התשלומים והמכירות, סבוכה מכדי שניתן להבינה על סמך טענות או הסברי ב"כ. לא שוכנעתי בשלב זה כי נעשה די לנסות ולגייס את הכספים הנחוצים למימון הביניים של שכר המומחה, לרבות האפשרות לאיסוף לשיעורין ועד להשלמת סכום ההפקדה.
לא למותר לציין כי במסגרת כתב המינוי שם, שנעשה בשלב המקדמי של אותו הליך- שכר המומחה מטעם בית המשפט הוטל כמימון ביניים בחלוקה שווה על שני הצדדים; בת.א (שלום חדרה) 37554-08-10, לא דובר בת.ד אלא בת.ע. שבגינה הוגשה תביעה מכוח פקודת הנזיקין, בצרוף חוו"ד מטעם התובע- הן לעניין שאלת החבות, ובכלל זה עצם קרות התאונה והפגיעה הנטענת בה והן בשאלת הנזק.
...
לא שוכנעתי כי לא היה בידי התובע להקדיש, מתוך המקורות החשבונות והעברות הכספים שצויינו בבקשותיו והבהרותיו על נספחיהן, סכום נמוך מידי חודש- עד לצבירת הסכום הכולל הנדרש למימון שכר המומחה.
זאת, מבלי שיהא בכך חלילה משום גריעה מהאמון שבית המשפט רוחש למומחה שמונה בהחלטה מיום 15/1/18 נשוא בקשה זו. סוף דבר מכל הטעמים שפורטו- הבקשה נדחית.
המזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לב"כ הצדדים ולרשום לפניה ת.פ ליום 11/10/18 לבחינת עניין ההפקדה או כל הודעה אחרת מטעם הצדדים, ככל שלא תוגש קודם למועד זה, ולשם מתן הוראות נוספות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעת נזיקין, בעקבות פציעה מדוכן שהועמד בדשא בחמי געש.
משעיינתי בטענות הצדדים אני סבור שיש לחלק את עלות הביניים של מימון עלות שכ"ט המומחה בשלב זה באופן שווה.
המומחה יבדוק את התובע וייקבע ממצאים לגבי המצב הרפואי לרבות בסוגיות הבאות: האם התובעת סובל מנכות צמיתה? אם כן – מה שיעורה ומהן הסיבות לנכות? האם קיימות נכויות זמניות? אם כן, לאיזו תקופה? האם קיימות מיגבלות תפקודיות? אילו ומה השפעתן? האם צפוי שיפור או החמרה במצב בעתיד? מה הטיפולים הרפואיים והתרופתיים הצפויים בעתיד? לרבות סוגי הטיפולים ועלותם.
...
לאור הפערים דלעיל, אין מנוס מלמנות מומחה מטעם בית המשפט.
משעיינתי בטענות הצדדים אני סבור שיש לחלק את עלות הביניים של מימון עלות שכ"ט המומחה בשלב זה באופן שווה.
משכך ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר משה לוינקופף, כמומחה מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה").

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בפתח תקווה 08 יוני 2024 תאד"מ 49868-01-20 אבידן, עו"ד נ' טיבי ז"ל ואח' בפני כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע תובע ד"ר (לרפואה) דן אבידן, עו"ד נתבעים 1.עזבון המנוח יואל טיבי ז"ל 2.שרה טיבי פסק דין
אני מקבלת כמהימנות ומבוססות את הראיות שהציג התובע באסמכתאות שהגיש בעיניין הוצאותיו כמפורט בכתב התביעה (בהתאם לפירוט במסמך נספח 12 לתצהיר התובע, שנימסר לנתבעת ב-11.9.17 ובשנית ב-3.1.18), ואילו גרסת הנתבעת המתכחשת לחלק העקרי מההוצאות ומייחסת אותן לדברים אחרים שלא היו ולא נבראו כמו "עוזר משפטי" נראית לי כבלתי מבוססת על עובדות אלא על משאלת לב ועצימת עינים גרידא.
עם זאת, התובע לא הודיע לנתבעת מעולם, בטרם סיום הייצוג, כי הוא ידרוש ממנה בעתיד גם שכר טירחה של 20% ממה שתקבל בפסק דין או בפשרה בתביעת הנזיקין, בהתאם להסכם שכ"ט. הנתבעת הסתמכה על דבריו לגבי הוויתור, ועל אי דרישת שכ"ט כלשהוא בעת העברת התיק, והבינה כי כל המחלוקת ביניהם היא לגבי גובה הוצאות המשרד (ראו הודעתה לבית המשפט בתיק תביעת הנזיקין, מיום 18.7.18, כי המחלוקת היחידה שנותרה בינה לבין התובע לגבי הפסקת הייצוג היא סכום הוצאות המשרד - נספח 29 לתצהיר התובע).
בנסיבות אלה אני רואה לנכון לפסוק לתובע שכר טירחה ראוי, שישקף מחד גיסא את העבודה שהשקיע בהכנת כתב התביעה, תחשיב הנזק, לימוד החומר הרפואי וההתייעצות עם המומחה, וכן הייצוג בביהמ"ש ובגישור, ומנגד – יתן משקל לעובדה כי הנתבעת לא צפתה בעת העברת הייצוג לעו"ד אחר, שנכפתה עליה הר כגיגית ע"י התובע כשכל "חטאה" היה כי סרבה להצעת המגשרת, כי יידרש ממנה לשלם לתובע סכום כסף נוסף על הוצאות המשרד.
...
לפיכך אני קובעת כי התובע הוא שהודיע על התפטרותו מייצוג הנתבעים לאחר שהנתבעת סרבה להצעת המגשרת, ובמסגרת התפטרותו הודיע לנתבעת גם כי פרט להוצאות המשרד שהיו לו, אינו מבקש כספים נוספים מהנתבעים.
לפיכך אני קובעת כי בנסיבות שנוצרו, בהן לא הצליח התובע לשכנע את הנתבעת לקבל את הצעת המגשרת, חרף מאמציו לשכנעה, התובע הוא שהחליט על הפסקת הייצוג, וכ"תמריץ" לנתבעת לקבל את הצעתו, הודיע לה כי אינו רוצה ממנה שכ"ט כמוסכם, אלא רק כיסוי ההוצאות "out of pocket" שהיו למשרדו בטיפול בתביעת הנזיקין.
לסיכום, אני קובעת כי ויתור התובע על שכר טרחתו היה מותנה בכך שהנתבעת תשלם לו את הוצאות משרדו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו