כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חלוקת דירת מגורים של שותף המוגן בדמי שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון זכויות הבעלות בדירה 4 סעיף 27 לחוק המקרקעין קובע כי: "מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם". סעיף 38 לחוק המקרקעין קובע כי: "(א) פירוק השתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים: נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות חוק התיכנון והבניה, תשכ"ה–1965, וכל חיקוק אחר בנידון.
משכך ועל מנת לדחות את התביעה לסילוק ידם של הנתבעים מדירה 4, עליהם להוכיח כי יש להם זכויות אחרות, נוספות, המקנות להם את הזכות להשתמש בה באופן בלעדי חרף זכות הבעלות המשותפת של התובע, הנתבעת ויתר הבעלים.
על מנת לסבר את האוזן לא למותר להוסיף בהקשר זה כי אף לו הייתה הנתבעת דיירת מוגנת בדירה 4 הרי שלא הוכח כי במהלך השנים היא שילמה לציפורה ולתובע דמי שכירות באופן סדיר, כך שממילא הייתה קמה כנגדה עילה לפינוי מכוח סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר, וזאת עוד מבלי להדרש לעובדה כי במשך השנים היא אף השכירה את הדירה לצדדי ג' בתמורה לתשלום דמי שכירות חופשיים, ומכל מקום כי מעולם לא התגוררה בה (כל אלה עילות פינוי נוספות).
...
כך או אחרת תוצאת כלל האמור לא אוכל להגיע למסקנה כי הנתבעת רכשה זכויות של דיירת מוגנת דווקא בדירה 4.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 25.6.15 הוחלף ייצוגו של התובע הנוכחי אולם רק בתאריך 12.7.15 הוגשה הבקשה לשיחרור מייצוג וביום למחרת הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע לחודש יולי בשל אותו ייצוג חדש לתובע ,הדיון נדחה ליום 19.11.15 אולם ביום 18.11.16, יום אחד לפני הדיון הנדחה ואחרי קרוב לשנתיים מיום הגשת התביעה, הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה אשר כלל בקשה לפירוק בדרך של חלוקה בעין ולא בדרך של מכירה בנוסף לבקשה לתשלום דמי שכירות ודמי שימוש וחזקה.
לאור נסיבותיו של המקרה לא ראיתי שמן הצדק שהמקרקעין יימכרו במכירה פומבית וזאת לאור העובדה שיש שותף במקרקעין שמתגורר בנכס (ומעמדו למעשה כשל דייר מוגן) ואין זה מן הצדק שהבית יימכר לצד שלישי אלא צודק יותר שהוא יימכר לנתבעים עם פיצוי ותשלומי איזון לתובע ואסביר: התובע הנוכחי מתגורר בארה"ב ואין לו כל זיקה לבית לא מהבחינה הרגשית ולא מבחינה ההיסטורית או הפיזית.
המחוקק אימץ את הצמצום של החלת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וקבע שהסעיף אינו חל בפרוק שתוף ע"י מכירה בדירה המשמשת למגוריהם של בני זוג אולם הסעיף עדיין קיים לגבי פירוק שתוף בין בני זוג כאשר הנכס אינו דירת מגורים או לגבי שותפים שאינם בני זוג כמו במקרה נשוא התביעה.
...
מקובלת עלי העמדה לפיה "בהסתמך על המטרה המונחת ביסודותיו של סעיף 33 (א) לחוק הגנת הדייר יש להעניק לסעיף זה פירוש מצומצם, ההופכו למגן ולא לחרב", ושאין להרחיב את היקף תחולתו על שותף מחזיק, היוזם את פירוק השיתוף.
אשר לסכום התמורה, כאן אקדים ואומר כי מעבר להערכה "השמאית" יש לתת ביטוי כספי לזכות התובע שבמקרה כאן נדחית מפני זכות הנתבעים.
לא מן הנמנע שהצדדים ביניהם ינסו להגיע להסכמות במישור זה או יסכימו כי השמאי שימונה ככל שימונה, יתייחס גם לעניין זה. אשר על כן הנני מורה על ביצוע פירוק שיתוף בדרך של מכירה כאשר הנתבעים יקנו את חלקו של התובע במקרקעין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על-פי ההלכה, לא ימהר בית המשפט לתת סעד זמני כזה; (5) המבקשים עתרו לקבלת צו עשה זמני, אשר - בנגוד לצוו מניעה זמני - מביא לשינוי המצב הקיים עובר להגשת התביעה; (6) סעד מאוזן השומר על זכויות כל הצדדים יהא במניעת חלוקת דמי שכירות בגין הדירה בין המשיבים; (7) המשיבים עשויים להפוך לדיירים מוגנים בעת חלוקת הדירה; (8) המשיבים עושים שימוש סביר בדירה, ואינם מונעים שימוש כזה מהמבקשים.
כן צוין כי המבקשים אינם דוחים את נוכחותו של הגוב בדירה (כנראה הכוונה לבנה של נוורד, המתגורר כיום בדירה - א"ג), ובילבד שבכפוף לסעיף 33 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הוא יחתום עימם על הסכם שכירות, בו ייקבעו דמי השכירות ואופן חלוקתם.
עוד אמר: "אני ידעתי שיש עוד שותפים רק בזמן שעשו חוזה בעמידר. שאלתי אותם: איפה הם, והם אמרו: אין, הם לא בארץ. האמנתי לעמידר" (עמ' 24).
...
למרות כל האמור לעיל, מאחר והמבקשים לא צרפו את בנה של נוורד לרשימת המשיבים, אין מקום ליתן, במסגרת החלטה זו, הוראות אופרטיביות בדבר חיובו בתשלום דמי שכירות למבקשים.
כמו כן, משהתברר כי הוא לא שילם למשיבים דמי שכירות (אלא ייחד כספים אלו בתוך קופה שנשארה ברשותו), אין מקום לחייב אותם בתשלום למבקשים של חלק מדמי שכירות אלו התוצאה אשר על כן, הנני נעתר לבקשה בכל הנוגע לדירה בלבד, ומורה כדלקמן: (א) ניהול הדירה (בלבד, ולא הנכס כולו) יעבור לידי המבקשים.
. הנני מחייב את המשיבים מס' 5-2 לשלם למבקשים את הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

גם כאשר החליט המחוקק להצמיד את דמי השכירות המוגנת למדד, הוא קבע שעליית המדד תחושב מאותו יום ואילך, דבר שלא היה בו כדי לתקן את השחיקה האינפלציונית בדמי השכירות שכבר נשחקו עד דק. תוצאת הדברים היא ששעור שכר הדירה שמשלם דייר מוגן עומד כיום על כ- 10 אחוזים משכר הדירה החופשי, כפי שהודגם בעניינינו.
מקורה של הוראת ס' 33(א) יימצא בחוק לתיקון פקודת הגבלת שכר דירה (דירות), תשי"א-1951, שהוסיף לפקודה משנת 1940, את ס' 2(2) שזו לשונו: "אדם שהיה שותף בבעלות של דירה שהוא מתגורר בה ובעלותו פקעה בגלל אחת מאלה –
(א) חלוקת המקרקעים, שהדירה ההיא חלק מהם, על ידי בית המשפט או על ידי פקיד מסדר קרקעות; (ב) מכירת אותם מקרקעים, אם במשפט חלוקה ואם על פי צו של בית משפט או של פקיד ההוצאה לפועל הראשי לשם הוצאה לפועל של פסק דין או לסילוק משכנתה- רואים אותו כאילו שכר את הדירה, ביום שפקעה בעלותו כאמור, ממי שהיה באותו זמן זכאי להשכירה, תמורת שכר דירה השווה לשכר הדירה היסודי ובתנאי שכירות השווים לתנאים שבהם התגורר בדירה ערב פקיעת בעלותו".
...
דיירות מוגנת, המוקנית לפי הוראת ס' 33(א), תבטיח למערער כי לא יתאפשר לבעל הבית להעלות את דמי השכירות מעבר לשיעור דמי השכירות החופשיים, וככל שהמערער ישלם את דמי השכירות ויקיים אחר התחייבויותיו האחרות כשוכר, יהיה מוגן בפני פינוי.
לסיכום: לא הייתה מחלוקת ששכר הדירה החופשי בגין דירת המערערים הוא 6,000 ₪ לחודש.
הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפירוק שתוף בחלקת מקרקעין שעליה בנוי ביניין מגורים בדרך של מכירתה לכל המרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין השותפים (במקור נתבע סעד המורה לנתבעים למכור את חלקם לתובעים, אך הוא נזנח בסיכומים).
נטען כי בנגוד לאמור בכתב התביעה, הבניין מתוחזק היטב יחסית לגילו, ואף מניב לשותפיו דמי שכירות שאינם נופלים מהמקובל בתל אביב, בהשכרה למגורים, אפילו ביחס למחיר ששלמו התובעים עבור רכישת 4/15 מהבעלות בנכס.
בית המשפט המחוזי קבע כי סעיף זה פוגע בזכותו של השותף שאינו גר בנכס משום שמכירתו כתפוס על ידי דייר מוגן תביא לתמורה נמוכה מזו שתתקבל עבור הנכס כשהוא פנוי.
ענבל העידה גם שהוסכם שיוסי ישלם דמי שכירות מופחתים בגין מגוריו בדירה בסך של 3,000 ש"ח. הסיבה לכך הייתה להבהיר שיוסי אינו דייר מוגן.
...
הטעם לכך הוא שלא עלה בידי הנתבעים להצביע על חריג לעקרון הכללי שלפיו יש להיעתר לבקשה של בעלים משותפים לפרק את השיתוף בכל עת. אין חולק שהתובעים בעלים של 4/15 מהזכויות בבניין.
מסקנה זו נלמדת היטב מחומר הראיות ועולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, דין התובענה להתקבל במלואה.
ניתנים סעדים כדלקמן: אני מורה בזאת על פירוק השיתוף בחלקה בדרך של מכירתה לכל המרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין השותפים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו