[36: על בסיס החישוב הבא: (שכר לחודש - (ערך יום עבודה – 186 ₪ X 3 מספר ימי המשמרת בשבוע X 4.5 שבועות, מספר שבועות ממוצע בחודש = 2,511 ₪ X 27 מספר החודשים ) / 12]
על תקופה של 42 חודשים (מדצמבר 2011 ועד ליוני 2015) בהם הועסק התובע בשתי משמרות בשבוע ועל בסיס שכר המינימום נכון למועד סיום הקשר (יוני 2015), זכאי התובע לפצויי פיטורים בסך של 5,859 ₪[footnoteRef:37].
לפיכך, זכאי התובע לפצוי בגובה הפקדות המעסיק לקרן הפנסיה כדלקמן:
בהתאם לצוו ההרחבה שעניינו הנהגת פנסיה מקיפה לטובת כלל העובדים במשק, היה על הנתבע להפריש לטובת התובע דמי גמולים כדלקמן:
לתקופה שמפברואר 2009 ועד לחודש דצמבר 2009 כולל – 1.66% מהשכר.
...
לטעמנו, המציאות שהתגלתה בפנינו בתביעה זו, היא של העסקה פוגענית המאופיינת באי מתן זכויות לתובע המגיעות לו כחוק – שכר מינימום; זכויות נלוות כגון הזכות לחופשה, הבראה ודמי מחלה.
סוף דבר:
לאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים 10,562 ₪;
הפרשי שכר מינימום 67,396 ₪;
דמי פדיון חופשה 2,916 ₪;
דמי מחלה 2,645 ₪;
קצובת הבראה 1,693 ₪;
פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה 5,084 ₪;
פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד 10,000 ₪;
פיצוי בשל אי מסירת תלושי שכר 25,000 ₪.
משהתקבלה התביעה ישלם הנתבע שכר טרחת התובע בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.
