חישוב שעות נוספות גלובליות לעובד שעתי

כמו כן, שכר התובע לצורך חישוב זכויותיו יחושב לפי השכר השעתי הבסיסי ששולם לתובע, ללא התוספת השעתית הגלובאלית ששולמה עבור עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה.

...

לפיכך, טענת הקיזוז בגין אי מסירת הודעה מוקדמת נדחית.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: חלף הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך 1,161 ₪.

טענות הקיזוז של הנתבעת – נדחות.

הנתבעת רשמה בתלושי השכר שהעבירה לו תעריף שכר שעתי שגוי שכן לא חישבה כחלק משכר היסוד את השעות הנוספות הגלובאליות ששולמו מידי חודש כתוספת שכר קבועה שאינה מותנית בתנאי ולכן היה עליה לשקלל את תוספת זו לשכר השעתי הרגיל של התובע ומשלא עשתה כן היא הפרה הוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן- חוק הגנת השכר).

...

ואלה השאלות בהן עלינו להכריע: מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים והאם זכאי התובע לפיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים? מהו שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והזכויות השונות? האם זכאי התובע להשבת ניכויים שלא כדין? האם זכאי התובע לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות? האם זכאי התובע לתשלום בגין עבודה בימי שישי? האם זכאי התובע לתשלום פדיון יתרת ימי חופשה? האם זכאי התובע לתשלום הפרשי דמי הבראה? האם זכאי התובע לתשלום פיצויי בגין תלושי שכר לא תקינים? האם יש לקבל את התביעה שכנגד? להלן נדון בשאלות כסדרן; מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים והאם זכאי התובע לפיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים? התובע טען, כי בתאריך 23.11.2017 ערכה הנתבעת רישום פנימי כוזב לפיו כביכול הוא מבקש לסיים מיוזמתו את עבודתו אצלה.

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד ובהתאם הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שלהלן: סכום של 6,183 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים.

יתר רכיבי התביעה נדחים במלואם כך גם התביעה שכנגד נדחית במלואה.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד - בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בעובדה שמתוך תביעה של כמעט מיליון ₪ חוייבה הנתבעת בסכום של פחות מ 37,000 ₪ (כלומר פחות מ- 4% מסכום התביעה) החלטנו שיש מקום לחייב את התובע לשלם לנתבעת את הסכומים הבאים: סכום של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

אשר להקף שעות העבודה טענה הנתבעת כי התובע עבד כ- 9.5 שעות ביום[footnoteRef:6] במהלך חמישה ימים בשבוע (לפי חישוב של כשעתיים נסיעות לעבודה וממנה) וכן 5 שעות ביום שישי, כך שבסך הכול עבד התובע כ- 50 שעות נוספות בחודש.

התמונה המצטיירת מעיון בתלושי השכר היא שעל אף שמטבע הדברים, שכרו של התובע נותר בסדר גודל זהה, השכר השתנה מעת לעת ולא שוכנעתי כי רכיב השעות הנוספות הגלובאלי, הפרמיה וההבראה שמשו לצורך השלמה לשכר נטו מוסכם, בבחינת "כלים שלובים". מתלושי השכר עולה שלתובע שולמה תמורה קבועה (הגם שחלו בה שינויים במהלך השנים) בגין גמול גלובלי עבור עבודה בשעות נוספות ועבור הבראה וכן כי במרבית החודשים שולמה "פרמיה" בשיעור משתנה, ובהתאם השתנה גם שכרו החודשי.

...

הנתבעת לא הציג כל עיגון ראייתי לטענה כי התובע גרם לנתבעת לנזקים והנזקים האמורים כלל לא כומתו ומשכך דינם להידחות.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 175,131 ₪ עבור גמול בגין עבודה בשעות נוספות, שישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

לטענתו, חישוב הגמול הגלובאלי בהתאם לשכר היסוד ששולם לו מעלה כי שולם לתובע גמול גבוה בהרבה מזה שהתובע היה זכאי לו. כך לדוג' – בין החודשים 12/2017 ל- 3/2018 – התובע היה זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 1,093 ₪ ושולם לו 2,490 ₪.

לפיכך טען כי מסגרת עבודתו כללה 10 שעות נוספות שבועיות בערך 125% ושעתיים בערך של 150%.

...

בנסיבות הללו, אף לא מצאנו מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש, אשר בהתאם להלכה הפסוקה נפסק במשורה ובמקרים חריגים בלבד (ע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית (9.12.14)).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד – סך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט והשתתפות בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.

אנו גם בספק אם אכן התלונה בהודעה זו הנה על הצגת רכיב השעות הנוספות בתלוש שכר, ונראה לנו סביר יותר כי התובעת הלינה על אי תשלום שכרה עבור 15 דקות משהחלה לעבוד מהשעה 07:30 במקום מהשעה 07:45; שלישית רכיב שעות נוספות גלובאליות הופיע רק לאחר שהתובעת סיימה את לימודיה, והביעה רצונה לעבוד יום נוסף בשבוע, וזאת בחודש ספטמבר 2017, דבר שיש בו כשלעצמו כדי להצביע על הסכמות חדשות אליהן הגיעו הצדדים ליחסי העבודה; רביעית ישנה הפרדה בין הרכיבים בתלוש השכר, כך ששכר יסוד מופרד מהשכר ששולם עבור שעות נוספות גלובאליות; חמישית הגמול שקבלה התובעת נראה לנו הוגן בנסיבות העניין וכזה התואם הקביעה בחוק שכר מינימום, זאת בהסתמך על חישוב שבצענו (ראו בהמשך).

שכר התובעת השעתי באוקטובר 2019 עמד על 35.7 ₪ לשעה (בקירוב למען הנוחות).

...

משכך, ובהתאם להוראות סעיף 20 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 (וראו: ע"ע 50359-02-16 צור נ' טרשנסקי שירותי נדל"ן (6.11.17, פיסקה 40 לחוות-דעתה של כב' השופטת חני אופק גנדלר)) אנו קובעים כי הנתבעים חבים ביחד ולחוד בכל שנפסוק לטובת התובעת במסגרת פסק דין זה. רכיב שעות נוספות גלובלי התובעת טוענת כי רכיב "גמול שעות נוספות גלובלי" בתלושי השכר, הינו רכיב פיקטיבי, ויש לראותו כחלק משכר הבסיס שלה.

נוכח כל האמור, אין מקום לפסוק לתובעת הוצאות משפטיות בנפרד, מעבר לפסיקת ההוצאות כמקובל בשולי פסק הדין.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן, ואילו התביעה שכנגד נדחית.

בנסיבות העניין, ובשים לב מצד אחד לכך שהתביעה התקבלה רק בחלקה האחד, אך מצד שני לכך שהתובעת קיבלה סכומי כסף ניכרים כפיצוי על אי ביצוע הפרשות פנסיוניות לאחר תחילת הטיפול המשפטי ועוד בטרם הוגשה תביעתה, וכן שהוגשה כנגד תביעה שכנגד שנדחתה, ישלמו הנתבעים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.