חישוב קצבת נכות לצורך חיוב מזונות

בתאריך 7.7.2016 נשלח לתובע מכתב ובו דרישה להגיע לסניפנו עם כל האישורים מהוצל"פ לצורך בחינת גובה סכום חיוב המזונות של הגרושה, אשר אינו גר עימה, ושל סכום גובה חיוב המזונות של אישתו, אשר מתגורר עימה.

הוסבר לו כי ע"פ תקנה 17 (7), מאחר ומתגורר עם אישתו, גילה עינת, יש להביא בחישוב הכנסותיו את קצבת הנכות הכללית שמקבל אך להפחית את סכום המזונות אשר הוצאה לפועל מקזזת מקצבתו.

...

סוף דבר, למעט האמור בסעיף 16 לעיל, הנתבע פעל כדין בכך שהתחשב בדמי המזונות שמשלם התובע לגרושתו, שעימה הוא חי במשק בית משותף, כחלק מהכנסות בני הזוג.

עמ' 5 ש' 22-24 לדיון מיום 18 ) zzz כבר בראשית החיים המשותפים אובחנה האם כלוקה במחלת 07.04.21 ), ובזמן שהתנהלו הליכי המזונות דלעיל קיבלה האם קצבת נכות מאת המל"ל, אם כי נפקותה של קצבת הנכות לעניין חישוב הכנסת האם, הושארה בצריך עיון בעת מתן ההחלטה למזונות זמניים.

כפי שיובהר להלן, סבורתני כי בעת קביעת הכנסת האם יש להביא בחשבון את קצבת הנכות הכללית יחד עם תוספת התלויים המשולמת לידיה, וכי אין לנכותה משעור חיוב המזונות, מאידך, מצאתי כי אין להביא בחשבון את גמלת הניידות וגמלת השירותים המיוחדים שמקבלת האם, היות ותכליתן של אלו הוא לסייע לאם בניהול משק הבית, ובהוצאות הנובעות ממצבה הרפואי.

גמלת הנכות הכללית מהוה איפוא תחליף, או שמא אף השלמה להכנסת הנכה שמפאת מצבו נימנע ממנו למצות כושר הישתכרותו כדבעי, ועל כן במסגרת חישוב גובה הישתכרותה של האם תילקח אף היא בחשבון כחלק ממנה.

...

( נ 'מ.ג ( 09.10.2013 33 ₪ מן האמור לעיל, עולה אפוא המסקנה כי להכנסת האם מעבודתה , יש להוסיף סך 4,770 לחודש, שהם גמלת הנכות הכללית, בצירוף תוספת התלויים, ואין להפחית את קצבת התלויים מסכום המזונות.

בנסיבות דנן, סבורני שאין מקום לחלק בין הוצאות תלויות שהות ושאינם תלויות שהות, עת 28 מעדות האב עצמו עולה כי הוא אינו נושא בהוצאות שאינן תלויות שהות כלל ועיקר, ( עמ' .

נוכח המפורט לעיל אני קובעת כדלקמן: האב ישלם מזונות לילדיו לידי האם בסך כולל של 3,000 ₪ בהתאם לפירוט הבא: סך של סך של 1,200 ₪ למזונותיו של אלמוני , וסך נוסף של 600 ₪ למדורו.

לכל הקטינים מלאו שש שנים ולפיכך החיוב במזונותיהם הוא מדין צדקה, החל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה ]בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.7.19 ); להלן: "הילכת פלונים"[.

( כהכנסה קבועה שיש לקחת אותה בחשבון בחישוב המזונות" (סעיף בכתב התביעה הנוכחי ובתצהירו מיום 1.7.20 פירט התובע את קצבת הנכות כחלק מהכנסתו אך בסיכומים היתעלם ממנה הגם שלא טען שזכאותו לקבלת הגימלה פסקה.

סיכומו של דבר אני מורה כדלקמן: מאחר ויש בקיצבת הנכות המשולמת לנתבעת כדי לספק את כל צורכי הקטין א', כולל את חיוב חלקו היחסי של הקטין במדור, וכל עוד הקטין מקבל קצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי בגובה של 1,000 ₪ לפחות, יש בקיצבה זו כדי לפטור את התובע בתשלום מזונותיו.

...

בעד מזונות ומדור כל אחד מהילדים מ', ר', ב' ות' ישלם התובע לידי הנתבעת סך של 1,000 ₪ לחודש.

בעד מזונות ומדור כל אחד מהילדים ש', ח' ונ' השוהים במסגרת חוץ ביתית ישלם התובע לידי הנתבעת סך של 400 ₪ לחודש.

אשר למועדי החיוב אני מורה כדלקמן: 1) עד לחודש 06/18 (כולל) יחייב פסק הדין מיום 7.2.17 שפסק מזונות לכל תשעת 26 ) ילדי הצדדים.

בפסקי דין מאוחרים לפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בבע"מ 919/15 ציינו בתי המשפט את אופן החישוב לפי הכנסות ההורים וזמני השהות (ראו פסק הדין של כבוד השופטת ח' מטלין בתמ"ש (ראשל"צ) 30397-12-15 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים המקוונים)(10.5.2018) ובתמ"ש (ת"א) 11813-08-15 נ.ו נ' ר.ו. (פורסם במאגרים המקוונים)(11.1.2018) כבוד השופטת ס' אופק התבססה על מודל ששת השלבים של ע' ו-ש' ליפשיץ המבוסס על פרשנותם לבע"מ 919/15 לצורך חיוב במזונות (ראו הנוסחה ופירוט הרכיבים), תלה"מ 15562-06-17 ט' נ' ל' (פורסם במאגרים המקוונים)( 24.08.2018)).

בפסיקה גישות שונות לגבי הדרך בה יש לחשב את גמלת הנכות המשולמת עבור קטין בעל צרכים מיוחדים, כאשר יש כאלו הסוברים כי ככל שלא הוכח בפני בית המשפט כי צרכיו של הקטין עולים על גמלת הנכות, אזי אין לפסוק עבורו דמי מזונות (תמ"ש [טב'] 7112-01-10 ט.ח. ואח' נ' י.ח. [פורסם במאגרים המקוונים]).

הדרך הראויה הינה מחד גיסא,  לקבוע חיוב במזונות הקטין, ומאידך גיסא, להורות כי הוצאותיו החריגות, רפואיות וחינוכיות הן אלו המיוחדות הנובעות מהצרכים המיוחדים והן אלו שאינן נובעות מהצרכים המיוחדים,  תשולמנה מתוך גמלת הנכות, ולחייב את ההורים  לשם בהישתתפות,  רק מקום שבו ההוצאות בפועל עולות על הגימלה המשולמת.

...

אינני מתעלם מהטענה כי הנתבע אינו עובד כיום, ובשקלול הנתונים, הגעתי למסקנה כי פוטנציאל הכנסתו של הנתבע סך של 17,000 ₪ נטו לחודש.

לפיכך, אני מורה כי התובעת תשמש "הורה מרכז". לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים, לרבות מצבו הרפואי המיוחד של הקטין,  את יכולת השתכרות האב ביחס להשתכרות האם ואת חלוקת זמני השהות של הקטינים עם הוריהם, הנני מחייב את הנתבע לשאת במזונותיהם של שני הקטינים בסך של 1,500 ₪ לחודש עבור כל אחד מהם, כולל דמי מדור.

סבורני כי בנסיבות, לנוכח זמני השהות הקיימים והסכומים שנפסקו, אין לפסוק דמי טיפול.

לנתבע קצבת נכות עקב נכות של 100% בתחום הפסיכיאטרי והוא זכאי גם לקיצבת תלויים.

קצבת הנכות היא רק 3,400 ₪ והאב חב למל"ל בגין מזונות עבר המנוכים ממנו סך 393 ₪ בחודש.

מדד הבסיס לחישוב יהא מדד החודש בו נפסקים דמי מזונות אלה כפי שפורסם, ב-15 לחודש טרם יום הדיון, אחריו והתחשיב ייעשה לעומת המדד הידוע בעת עריכת תחשיב ההצמדה.

...

סבור אני כי, בנסיבות העניין אין להשית על האב אלא השתתפות במחצית הוצאות רפואיות חריגות ואין שום סיבה להשיתם במלואם ולא רק במחציתן על האב.

סוף דבר ניתנות בזה ההוראות הבאות אשר לדמי המזונות: דמי המזונות ישולמו על-ידי האב ישירות לאם, בכל 1 לחודש ומראש, עד הגיע כל קטינה לגיל 18 שנה ו/או עד שתסיים הלימודים בתיכון – לפי המאוחר מבין השניים.

דמי המזונות ישולמו החל מיום פסק דין זה ועד אז תעמוד בתוקפה החלטתי למסונות זמניים.