משכך, נשאלת השאלה, האם הנכות, כולה, נובעת מהתרשלותו של הנתבע, או שמא יש להפחית מהנכות הצמיתה שנקבעה על ידי, את הנכות הרפואית בגין מצבו הקודם של התובע, מצב שהוערך על ידי פרופ' שקד כנכות בשיעור שבין 10%-20%, ועל ידי דר' רחמימוב, בשיעור של 30%.
רו"ח ציוני נידרש לסתירה שבין האמור בתצהירו לבין הדיווח שנעשה על ידו לשלטונות המס, וטען "זה חילקנו את ההכנסה השנתית לחלק שני שליש מהשנה, שהוא חייב במס ושליש מהשנה בהתאם לחלוקה של הנכות שהוא פטור ממס, זה החלק שחייב במס" (עמ' 29 שורה 31, עמ' 30 שורה 1), אלא מאי? רו"ח ציוני הודה, כי השומה איננה כוללת הכנסות פטורות ממס, למרות שלדבריו "זה היה צריך להופיע בשומה", ובאופן מפתיע טען, כי "זה רשלנות של מס הכנסה שלא העבירו את הנתונים לשומה..." (עמ' 30 שורות 9-6).
ב"כ התובע, ערך בסיכומיו, חישוב כפול של ההפסדים להם הוא טוען.
ויובהר: אילו התובע לא היה מתרשל, היה משתפר מאד מצבו הרפואי של התובע, וממילא היה נימנע ניזקו, כולו, או חלקו, ועל כן, אין כל ספק שהוא זכאי לפצוי, אשר יביא לידי ביטוי את עוצמת ההתרשלות ואת הנזק הקשה שניגרם לתובע בגינה, וזאת מבלי להיתעלם ממצבו הרפואי של התובע עובר לבצוע הניתוחים, ואשר על כן, הנני קובעת, כי התובע יפוצה בראש נזק זה בסכום של 600,000 ₪, כאשר סכום זה כולל בחובו הן פיצוי בגין כאב וסבל, והן פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
עוד הנני סבורה, כי בעוד שנים ספורות, יזדקק התובע לעזרה מוגברת, אשר ספק אם רעייתו תהיה מסוגלת להושיטה, אם כי אינני מקבלת את דברי גב' ענת שטולברג, לפיהם יזדקק להעסקת מטפל קבוע, ואשר על כן הנני מעריכה את הפצוי בגין עזרה לעתיד באופן כדלקמן:
למשך השנתיים הבאות, ממועד מתן פסק הדין, יחושב הפצוי לפי סך של 1,400 ₪ לחודש באופן כדלקמן: 1,400 ₪ X 23.2660 (מקדם הוון) = 32,572 ₪.
...
עוד עותר התובע למימון הרחבת פתחים בביתו וכן הכנת חדר למטפל, אלא, משלא הובאה חוות דעת להערכת עלות הרחבת הפתחים והכנת חדר למטפל, דינה של עתירה זו להידחות.
כפי שציינתי, התובע לא המציא חוות דעת רפואית לאימות הנטען, ואשר על כן לא ניתן לפצותו בגין נזקים הנגרמים לו לכאורה, בשל כך, ואשר על כן נדחית עתירה זו.
שימוש מוגבר במיזוג אויר - פרופ' עורי ציין בחוות דעתו, כי על דירתו ומכוניתו של התובע להיות ממוזגים, שכן התובע אינו מסוגל לווסת בצורה מלאה את חום גופו, ומשכך עותר התובע לפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין הוצאות מיזוג מוגברות.
הנני בדעה, כי סכום זה מוגזם, מה עוד שהתובע אינו שוהה בביתו במרבית שעות היום, אלא במקום עבודתו, ואין כל ספק, כי הוא נוהג במכונית שמותקן בה מזגן, אולם משלא הובעה התנגדות לתשלום סכום זה על ידי ב"כ הנתבע, הנני נעתרת למבוקש וקובעת, כי התובע זכאי לפיצוי בגין הוצאות מיזוג מוגברות בסך של 50,000 ש"ח.
סוף דבר, התובע זכאי לפיצוי בסך של 5,120,524 ₪, בהפחתת תשלומי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לחוות דעתו של האקטואר, מר שי ספיר (נספח ו' למוצגי התביעה), למעט התשלומים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין קצבת וגמלת ניידות.
