במקרים מסויימים, עמלות יוכרו כחלק משכרו הרגיל של עובד לצורך חישוב פצויי פיטורים (ע"ע (ארצי) 170/03 עזרא - יה"ב פרויקטים, 15.11.04; ע"ע (ארצי) 300351/97 קורן – מנן מדיקל בע"מ, 5.9.01) או תוספת המהוה חלק מהפדיון, בהתאם להוראות תקנה 9 לתקנות (""היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים").
...
אשר על כן, התביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, נדחית.
הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה ברכיב זה, כיוון שהתובעת הייתה מודעת לתנאי העסקתה והיעדרו של חוזה כתוב לא פגע בזכויותיה.
סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
הפרשי פיצויי פיטורים בסך 139,969 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2018 ועד התשלום בפועל;
הפרשים בגין תמורת הודעה מוקדמת בסך 30,740 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2018 ועד התשלום בפועל;
הפרשי פדיון חופשה בסך 13,119 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2018 ועד התשלום בפועל;
הפרשי שכר בסך 13,821 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.9.2015) ועד התשלום בפועל;
פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.