חישוב פיצויי פיטורים לעובדים בשכר משתנה

] "לאחרונה נפסקה הלכה חדשה ולפיה חישוב השכר לתשלום פצויי פיטורים לעובד שעתי ייעשה לפי חלקיות המשרה המשתנה לאורך כל תקופת עבודתו, ולאו דוקא בשנת עבודתו האחרונה [ע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ - Adhenom Berh Teami (4.6.2017)]. נפסק, כי הדרך הנכונה לחשב את השכר של עובד המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר הקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש היא לפי או בהקש מתקנה 7 לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיטורים שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן – התקנות), שזו לשונה:

...

התביעה להחזר שכר עבודה בגין "אי השלמת תקן" – נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסכום של 65,123 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21.3.2019 ועד לתשלום בפועל.

התובע ישלם לנתבעת, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, סכום של 17,584 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.4.2019 ועד לתשלום בפועל.

השאלה הנשאלת היא – כיצד יש לחשב את שיעור פצויי הפיטורין (ואף זכויות אחרות): האם נכונה טענת הנתבעת כי התובעת עבדה בסה"כ 55% משרה ועל כן , ככל שבית הדין יקבע כי זכאית למלוא פצויי הפיטורין, כי זכאית לכל היותר להשלמה של 7,296 ₪ בהתאם להיעדרויותיה מהעבודה והשכר שקבלה בפועל, או שנכונה טענת התובעת כי יש לערוך את החשבון לפי משרה מלאה ובהתאם לשכר של 15,000 ₪ - שזה גובה שכרה החודשי - כפי שסוכם עמה.

עוד עולה מתוך רכוז התלושים כי התובעת התחילה לעבוד בשכר של 6,000 ₪ וסיימה עם שכר של 15,000 ₪ , אם כי השכר שקבלה מידי חודש (מעבר לנושא העלאת השכר) השתנה בהתאם להקף עבודתה בפועל ולאור ההיעדרויות שהיו לה. ע"פ הפסיקה (ע"ע 44824-03-16  י.ב. שיא משאבים בע"מ -  ADHENOM BERH TEAM  מיום 4.6.2017 - להלן: הלכת שיא משאבים) , במקרה של עובד שעתי אשר מספר שעות עבודתו משתנה מדי חודש, הדרך לחישוב המשכורת הקובעת היא לפי תקנה 7, ותהיה מכפלת השכר השעתי בממוצע משרתו ביחס לכל תקופת העסקתו.

...

פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר: למרות כל האמור לעיל, לא מצאנו כי יש לפצות את התובעת מעבר לסכומים שפסקנו, גם בגין עוגמת נפש.

כמו כן לא מצאנו ממש בטענות לעניין הפגמים בתלושים, וגם אם נפלה טעות מינורית בתלוש זה או אחר – אין בכך כדי להצדיק פיצוי כספי בגין עריכת תלושים שלא כדין.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 25,872 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורין.

האם היה על הנתבעת 1 לקחת בחשבון את רכיב העמלות במסגרת חישוב פצויי הפיטורים של התובע טענות הצדדים בתמצית לעניין זה לטענת הנתבעת 1, בסוף שנת 2013 השתנו תנאי העסקתו של התובע והחלט כי יקבל תוספת לשכרו בגובה 25% מהרווחים של הנתבעת 1, מלקוחות בהם טיפל התובע.

...

לדעתי, האופן שבו הגיעו הצדדים לסיכום על בונוס, כתוצאה מתקרת זכוכית וכד' אינה רלוונטית למהות ההבחנה בין גמול המהווה תוספת לשכר לחישוב פיצויי פיטורין לבין תוספת אחרת.

סוף דבר על הנתבעות לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 30,833 ₪, בגין השלמת פיצויי פיטורים, עבור העמלות, בתוספות פיצויי הלנה בסך של 6,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית במלואה, לאור קביעתנו כי על הנתבעת 1 לשאת בתשלום השלמת פיצויי הפיטורים, לבדה, ומאחר שהסכום בסך 6,500 ₪, בגין עמלות חודש ינואר 2017 נובע מתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת 2.

על כן ראוי כי בית הדין ישקול את הפגיעה בגובה הקצבה שתישאר לעובד לאחר השלילה, מצבו הכלכלי ומצב התלויים בו בהווה ובעתיד, ויכולתו ליצבור זכויות פנסיונית בעתיד (ראו: עידית צימרמן, יובל טוכמן ועומר רוזנוקס "שלילת פצויי פיטורים במשפט הישראלי – קריאה לשינוי הדין" מעשי משפט, כרך י"ד 2023, 311).

בהמשך פסק הדין ולצורך חישוב הפרישי הפקדות לגמל ציין בית הדין האיזורי את הנתונים הבאים: "שכרו של התובע לשנת 2012 עמד על סך של 61,100 ש"ח; בשנת 2013 על סך של 80,576 ש"ח ; בשנת 2014 סך של 87,764 ש"ח ; בשנת 2015 עמד על סך של 97,632 ש"ח ; בשנת 2016 על סך של 122,235 ש"ח ; בשנת 2017 עמד על סך של 151,560 ש"ח ; בשנת 2018 עמד על הסך של 141,688 ש"ח.". הכלל הוא שבסיס השכר לחישוב פצויי הפיטורים של העובד הנו שכרו האחרון, ועל הטוען אחרת – הנטל להוכיח.

...

על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.

נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.

על כן ראוי כי בית הדין ישקול את הפגיעה בגובה הקצבה שתישאר לעובד לאחר השלילה, מצבו הכלכלי ומצב התלויים בו בהווה ובעתיד, ויכולתו ליצבור זכויות פנסיונית בעתיד (ראו: עידית צימרמן, יובל טוכמן ועומר רוזנוקס "שלילת פצויי פיטורים במשפט הישראלי – קריאה לשינוי הדין" מעשי משפט, כרך י"ד 2023, 311).

בהמשך פסק הדין ולצורך חישוב הפרישי הפקדות לגמל ציין בית הדין האיזורי את הנתונים הבאים: "שכרו של התובע לשנת 2012 עמד על סך של 61,100 ש"ח; בשנת 2013 על סך של 80,576 ש"ח ; בשנת 2014 סך של 87,764 ש"ח ; בשנת 2015 עמד על סך של 97,632 ש"ח ; בשנת 2016 על סך של 122,235 ש"ח ; בשנת 2017 עמד על סך של 151,560 ש"ח ; בשנת 2018 עמד על הסך של 141,688 ש"ח.". הכלל הוא שבסיס השכר לחישוב פצויי הפיטורים של העובד הנו שכרו האחרון, ועל הטוען אחרת – הנטל להוכיח.

...

על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.

נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.