חישוב פיצויי פיטורים ללא מתן שימוע

בהתאם לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות פצויי פיטורין") וההלכה שנפסקה בע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ -ADHENOM BERH TEAMI (ניתן ביום 4.6.17) (להלן: "הילכת י.ב. שיא משאבים בע"מ").

לעניין הדרישה לפצוי בגין אי קיום שימוע ואי מתן מכתב פיטורין - בנסיבות העניין, התרשמנו כי רצונה של הנתבעת היה כן ואמיתי וכוונתה הייתה להמשיך ולהעסיק את התובעים במקום עבודה חלופי.

...

20,820 ₪ = 186*27*4.166*99.5% 20,547 ₪ = 20,820-273 לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

רכיבי התביעה בדין דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, אי מתן מכתב פיטורים ודמי נסיעות נדחים בזאת.

דרישת הנתבעת לקיזוז תמורת הודעה מוקדמת נדחית.

אם כן, התובע לא זומן רשמית לשימוע, לא נערך פרוטוקול של שיחת השימוע ולא ניתנה לתובע זכות הטיעון והזכות להתייעץ עם עורך דין ואף מכתב הפיטורים אינו מיפרט את הנימוקים לפיטורים.

בפסיקה נקבע כי על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מיתקיים התנאי או משתנה המצב – חדל התשלום (דב"ע מב44-3/ רות גולדברג - עריית בת ים, פד"ע י"ג 338 ,340 ואילך(.

...

משכך, נדחה רכיב תביעה זה. השבת תשלום יתר ששולם לנתבע שכנגד הנתבעת ערכה טבלה (נספח י"ד לתצהיר המנכ"ל) בונוסים מול הגעה ליעד והגיעה למסקנה כי שילמה לתובע ביתר 17,213 ₪.

לפיכך, נדחה רכיב תביעה זה. סוף דבר: התובע זכאי לפיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך 5,000 ₪.

נוכח כל האמור לעיל, ימונה רואה חשבון אשר יקבל לידיו את כל כרטסת הנהלת החשבונות של לקוחות הנתבעת והחשבוניות שהונפקו לשנים 2012 - 2017.

שכרו הקובע של התובע עמד על 4,743 ₪ לחודש (25.5 ₪ * 186) ולצורך חישוב פיצוי פיטורים, אין להיתחשב בשכרו האחרון שהושפע מהרעת התנאים מצד הנתבעת, אלא לחשב את זכאותו לפצויי פיטורין על בסיס חודשים מאי 2014- ינואר 2016.

מכאן, הוא זכאי לפצויי פיטורים בסך של 10,276 ₪; יש לחייב את הנתבעת בתשלום חלף הודעה מוקדמת בסך של 4,743 ₪, שכן עת הגיע לברר מדוע אינו משובץ למשמרות, פוטר על אתר, בבושת פנים ומבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת; יש לחייב את הנתבעת בגין פיטורין שלא כדין ובחוסר תום לב. היתנהלותה של הנתבעת אשר צימצמה את שיבוצו למשמרות במשך חודשים, ולאחר מכן פיטרה אותו מבלי שערכה שימוע ומבלי שנתנה לו הודעה מוקדמת ואף היתחמקה מתשלום פצויי פיטורין, מזכה אותו בפצוי בסך של 9,486 ₪.

...

הנתבעת אף התעלמה ממכתב ההתראה ששלח התובע בטרם הגשת התובענה שבכותרת; יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הוצאות משפטיות בסך של 1,640 ₪ בגין הכנת מכתב ההתראה ושליחתו; טענות הנתבעת לטענת הנתבעת יש לדחות את התביעה שכן עדותו של התובע הייתה לא עקבית ובלתי מהימנה.

טענת התובע לזכאותו להפרשים מתבססת על כך ששכר הבסיס עומד על 4,743 ₪, קרי היקף משרה מלא בתעריף שעתי של 25.5 ש"ח. מקום בו קבענו לעיל כי היקף משרת התובע עומד על 54%, דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.

 בענייננו, מקום בו לא הוכח כי התובע פוטר תוך שהופנתה אליו אלימות פיזית ומילולית הרי שאין המדובר באותו מקרה נדיר ודין רכיב זה להידחות.

אחרית דבר לאור כל המקובץ לעיל, הנתבעת תפצה את התובע בגין הרכיבים הבאים – אי מתן הודעה לעובד – 4,000 ₪.

ביום 10.3.20 התובעת השיבה למכתב הזימון לשימוע במכתב ארוך ומפורט (נספח ג' לכתב התביעה), שבו טענה כי למעשה פיטוריה כבר הושלמו, ודרשה כי יבוצע גמר חשבון, וכן קבלת פיצוי על עוגמת נפש שנגרמה לה עקב תהליך פיטורים לא מכובד.

על פי תקנה 1(ג) לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ג-1964, פצויי פיטורים יחושבו לפי "שכר העבודה הרגיל ללא תוספות". לעניין ההבחנה בין "תוספת" לבין "שכר העבודה הרגיל נקבע כי "סיווגו של תשלום לא ייעשה על פי הכינוי שנתנו לו הצדדים אלא על פי מהותו, כאשר תשלום הניתן לעובד בלא כל תנאי נוסף מעבר לעבודתו הרגילה, אין לראותו כתוספת אלא כחלק מהמשכורת עצמה (ע"ע 33793-12-16 אביטל נ' באג מולטיסיסטם (6.12.20); ע"ע 55550-09-14 בן אלי נ' קומבה (24.9.17, והאסמכתאות שם). בכל הנוגע לעמלות מכירה, הרי שעל פי הפסיקה ככל שאלה אינן מותנות בתנאי כלשהוא, ובכלל זה תנאי של עמידה ביעדים, הרי שאלה נחשבות לחלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב פצויי פיטורים, ומכאן שאף לצורך ביצוע ההפרשות לפנסיה (ע"ע 76/06 גימלשטיין נ' יזמקו (6.5.08, סעיף 12 לחוות-דעתה של כב' השופטת לאה גליקסמן).

...

בסופו של דבר, לנוכח פרוץ משבר הקורונה, הוסכם בין הצדדים על הוצאת התובעת לחופשה ללא תשלום, חלף פיטוריה, וביום 15.8.20 שבה התובעת לעבודה סדירה, אם כי בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלה האם חזרתה של התובעת לעבודה היתה באותם התנאים שבהם הועסקה קודם לכן (כפי טענת התובעת) או שהוסכם כי התובעת תועסק במזומן כנגד חשבונית (כפי טענת הנתבעת).

בנסיבות העניין, ובשים לב ליחסי הכוחות בין הצדדים (במיוחד בשנת ההעסקה האחרונה ובצל משבר הקורונה), אנו סבורים כי הסכום הנתבע הינו ראוי ומאוזן, ומשכך מתקבל רכיב התביעה במלואו.

אי מתן הודעה לעובד התובעת טענה בכתב תביעתה כי לא קיבלה הודעה לעובד, וביקשה פיצוי בגין כך, אך לאחר שהנתבעת צירפה לכתב ההגנה הודעה לעובדת כדין, חזרה בה מרכיב תביעה זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

נסיבות סיום ההעסקה לטענת התובע, בתחילת חודש 7/15 הנתבעת ביטלה את אשרת הכניסה שלו לישראל, ללא התראה על כן, משמעות הדבר היא פיטורים ללא מתן שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת כמתחייב על פי דין.

על כן, השכר החודשי לחישוב פצויי הפיטורים של התובע הוא 3,296.4 ₪ במכפלת 1.4 שנות עבודתו של התובע, הרי שהזכאות הכוללת של התובע עומדת על תשלום בסך של 4,614.96 ₪.

התובע עותר לתשלום פיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין רכיב זה. לטענת הנתבעת, התובע הוא שהתפטר מעבודתו, ללא מתן הודעה מוקדמת ועל כן אין הוא זכאי לפצוי בגין הפרת חובת השימוע.

...

לאור הדברים האמורים, ובהתחשב בכך שהודעה כאמור הייתה יכולה לייתר חלק מהמחלוקות המצויות בליבת התיק, מצאנו לפסוק לתובע פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין רכיב זה. תחולת צו ההרחבה לטענת התובע, על עבודתו חלים צווי ההרחבה הרלוונטיים בענף הבניין.

לאור הדברים האמורים, תביעתו של התובע בגין רכיב זה, דינה להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 2,000 ₪.