חישוב משכורת גמלאי רשות הדואר

על פי ההסכם הקבוצי של רשות הדואר, יש בידי הנתבעת לזכות עובד בתקופת היסתגלות של עד 8 חודשים.

התובע לא מסביר מהי המשכורת הקובעת על בסיסה ביצע את חישוביו, ואם אכן מדובר במשכורת קובעת הכוללת פרמיות ושעות נוספות (כפי שנטען על ידי הנתבעת) מדוע הוא זכאי למשכורת זו. נציין, כי לא נטען על ידי התובע שהנתבעת לא שילמה לו את מלוא ימי המחלה או החופשה על פי דין.

איבוד זכויות כגמלאי הרשות באשר לרכיב זה – לא רק שהתובע לא הבהיר תביעתו ברכיב זה ואילו זכויות הוא איבד וכיצד כימת את הרכיב, נראה כי התובע אף זנח עילת תביעה זו בסיכומיו.

...

התובע מפנה בסיכומיו להסכם 1992 ואולם לא מצאנו בהסכם זה כל אינדיקציה לכך שעובדי הדואר זכאים לתקופת הסתגלות כלשהי, קל וחומר בת 8 חודשים.

לאור המפורט לעיל דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.

סוף דבר מכל המפורט לעיל – על הנתבעת לשלם לתובע חלף הודעה מוקדמת על פי דין בגובה של משכורת אחת וכן לשלם לתובע פיצוי בסך 50,000 ₪ בשל הפרת הסכם העבודה.

בהחלטה מיום 10.10.13[footnoteRef:20] הורה הממונה שהחל ממשכורת חודש 10/13 "לא ילקחו בחשבון השעות הנוספות הגלובאליות כרכיב קובע לשכר פנסיוני על כל המשתמע מכך (כולל הכללתן כבסיס לחישוב רכיבי שכר המשולמים על בסיס השכר הפנסיוני)", וזאת לכל מי שאינו מדורג בדרגה א', כלומר מי שמונה לתפקידי הנהלה לאחר חסימת דרגת א' למינויים חדשים במסגרת השינוי האירגוני מחודש 11/1996.

] מנגנון יישום ההסכם על גמלאים - על-פי האמור בפרק ז' להסכם, חברת החשמל תשלח לגמלאים בתוך 30 ימים ממועד חתימת ההסכם הודעה שתישלח בדואר רשום באשר להוראות ההסכם; כל מקבל גמלה יוכל להודיע לחברת החשמל תוך 60 ימים ממועד משלוח ההודעה כי אינו מעוניין להיכלל בהסדר שבפרק ו' להסכם; לא יודיע הגימלאי כאמור – יחול עליו ההסדר.

[footnoteRef:100] בהמשך תאר[footnoteRef:101] שבמהלך התקופה בה נוהל המו"מ שהוביל לחתימה על ההסכם הקבוצי פנתה נציגות גימלאי מחוז צפון בחברה לרשות השיפוט בהסתדרות בדרישה לשתפה במו"מ, אלא שהדרישה "לא צלחה" שכן יו"ר הסתדרות הגמלאים היה מודע לעמדת נציגות העובדים במו"מ. קיומו של הליך ברשות השיפוט מלמד, אם כן, שנציגות הגמלאים היתה מודעת לקיומו של מו"מ בנוגע לרכיבי שכר שהם רלוואנטיים לגבי הגמלאים, וכן שיו"ר הסתדרות הגמלאים אכן עודכן על מהלך המו"מ. גירסתו של כהנא לא תיאמה בהקשר זה את עדותו של התובע מובשוביץ שתאר בעדותו כי היה מודע להחלטת הממונה מחודש 10/13, על קיומו של מאבק אירגוני ועל ההליך המשפטי בתיק חריגות השכר ועל כך שועד העובדים מטפל בכל אלה.

...

הטענות כנגד נציגות העובדים לא מצאנו לקבל את טענות התובעים בדבר ייצוגם שלא כהלכה במסגרת תיק חריגות השכר או במסגרת המו"מ שקדם לחתימת ההסכם הקיבוצי נושא ההליך.

סוף דבר מהאמור עד כה עולה שהתובעים לא הראו שניתן אישור כדין להגדלת מכסת השנ"ג, לא הראו שמוצדק לשנות ממסקנות פסק-הדין בתיק החריגות בעניין זה, לא עמדו בנטל להראות שתנאי ההסכם מרעים את מצבם לעומת האפשרות שהחלטות הממונה על השכר כפי שאושרו בפסה"ד היו מיושמות במלואן, לא הוכיחו שהוראות ההסכם נושא התביעה מפלות אותם ביחס למנהלים או עובדים פעילים, ולא עמדו בנטל להראות שלא ניתן בנסיבות העניין לפגוע בגמלתם.

מכל אחד מהטעמים הנ"ל, כמו גם מצירופם, מתבקשת המסקנה כי התובעים לא הראו עילה מספקת להתערבות בית הדין בהוראות ההסכם, ולפיכך – התביעה נדחית.

בקצירת האומר, עסקינן בתביעה כספית ע"ס כ- 1.6 מיליון ₪ לתשלום תגמולים מכוח פוליסות ביטוח חיים ובריאות, עבור נכויות שהתובע טוען כי נגרמו לו בעקבת ארוע שריפה מיום 9.6.13 שבמהלכו רכב של רשות הדואר שהיה ברשות התובע, התלקח וכתוצאה מכך נגרמו לתובע ניזקי גוף.

אמנם, משכורתו של התובע, שהנו כאמור גימלאי, הנה בגדר הכנסה נמוכה, לכל הדיעות, המסתכמת בסך של 3,800 ₪ לחודש, כאשר מנגד משלם התובע סך של כ- 2,900 ₪ שכר דירה וסך של 1,805 ₪ לכסוי חובותיו של בנו במסגרת הליכי גבייה בהוצל"פ. כמו כן, התובע הצהיר כי הוא פנה לצדדי ג' על מנת לקבל הלוואה לטובת התשלומים המתחייבים במסגרת התביעה הנוכחית, ברם ניסיונותיו לא נשאו פרי.

כן עולה, כי התובע קיבל אישור לתשלום דמי אבטלה לתקופה שבין 1.9.15-31.8.16, ברם המסמך שצורף אין בו כדי ללמד על הסכומים שמשולמים לתובע ע"י המוסד לביטוח לאומי, אם כי בחישוב אריתמטי פשוט מעלה כי מדובר בסכומים בלתי מבוטלים לצורך העניין.

...

ברם, נמצא כי התובע לא צירף דפי חשבון בנק (עו"ש), אישור לפיו הגמלה המשולמת לאשתו הינה זמנית ואם כן לאיזה תקופה, דבר הפועל לחובתו ובאופן זה אין בידי להיעתר לבקשת הפטור.

עם זאת, לא מצאתי שיש די במסמכים שצורפו כדי להוכיח את מצבו הכלכלי של התובע, כנדרש עפ"י החוק והפסיקה, על מנת להוביל למסקנה כי התובע מצוי בחיסרון כיס ובמצב כלכלי ירוד אשר נופל בגדר המקרים החריגים שהוכרו בפסיקה המצדיקים מתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית.

בהינתן כל האמור, אני דוחה את בקשתו של התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת מומחה רפואי מטעמו, ואת בקשתו למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. התובע יגיש חוות דעת רפואית מטעמו ערוכה לפי פקודת הראיות בתוך 60 יום מהיום.

העירעור שהוגש על-ידי מר גלאור מכוון כנגד שלושה אלו: השכר הקובע לצורך חישוב הפנסיה: לטענתו, בדרוג הגבוה ביותר אליו הגיע - סדר מכונה בדרגה מעולה+ - משתכרים, נכון למועד הגשת העירעור, כ - 7,500 ₪, בעוד הפנסיה המשולמת לו נגזרת משכר של 1984 ₪; חישוב התקופה הכוללת: לטענתו של מר גלאור, מעבר לתקופה בין המועד בו מלאו לו 65 ועד הגיעו לגיל 70, אשר הוכרה על-ידי בית הדין קמא כתקופה שיש להכלילה במניין השנים לותק פנסיוני, יש לכלול בותק זה גם את התקופה שבין חודש יוני 1965 ועד חודש אוקטובר 1967.

היחס לגימלאי הינו אבן בוחן לתשתית הערכית והמוסרית עליה נסובה המדינה (ראו: עב"ל 386/99 אילנה דונייבסקי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז 696, ע"ע 600031/97 אלי לוי ואח' - רשות הדואר ואח' (ניתן ביום 25.2.2004)).

...

מטעמים אלו החלטתי שאיני יכול להצטרף לדעתה של חברתי וכאמור, לדידי, יש לדחות את תביעתו של מר גלאור לגבי התקופה השניה.

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין מקובלת עלי התוצאה אליה הגיע חברי השופט רמי כהן, ברם אין בידי לקבל את קביעתו באשר לתקופה 10.1967-6.1965.

סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט רמי כהן.

ביום 20.10.17 פנתה המבקשת בהודעת דואר אלקטרוני למנהלת הגימלאות במשרד האוצר (להלן: "מנהלת הגימלאות") וביקשה הבהרות, בין היתר, בנושא גמלת הפנסיה התקציבית המשולמת לה. ביום 29.10.17 השיבה מנהלת הגימלאות, כדלקמן: "במענה לפנייתך הריני להודיעך כי למי שעבד חלק עולם ישן וחלק באופק קיצבתו משולמת עפ"י עולם ישן, וכי תשלום אופק נמצא בבדיקה מול הממונה על השכר לעניין תשלום הזכאות בקיצבה. עם קבלת הנחיות נפעל בהתאם..."[footnoteRef:3].

] לאחר פניות אלה, הובהר למבקשת בשיחת טלפון ולאחריה גם במכתב מיום 25.10.2018 כי הפער בגימלה נובע מכך שהשכר ששולם למבקשת במסגרת רפורמת 'עוז לתמורה' לא נכלל במשכורת הקובעת לצורך חישוב גמלת הפנסיה התקציבית מכיוון ש: "הסכם עוז לתמורה טרם נחתם ולכן אינו מיושם[footnoteRef:7]". עוד צוין באותו מכתב כי "עם קבלת ההסכם והנחיות לבצוע, לא נאחר לשלם". [7: נספח 13 לבקשה לאישור.

] הנימוק כי נחתם הסכם קבוצי המסדיר את הסוגיה שהועלתה בתובענה הייצוגית (אופן חישוב גמלת הפנסיה של גימלאי משרד החינוך שיעבדו במסגרת רפורמת 'עוז לתמורה'), מתיישב עם המטרה שביסוד הסמכתו של בית הדין לאשר הסתלקות, שהיא פקוח על השמוש בכלי התובענה הייצוגית, מניעת שימוש לרעה בו והבטחת אי פגיעה בזכויותיהן של קבוצות מעוניינות[footnoteRef:11].

נציין, כי ערים אנו לפסיקת בית המשפט העליון בעיניין מי הגליל[footnoteRef:33] במסגרתה נקבע, ברוב דיעות, כי אין מקום להטיל חובת פנייה מוקדמת על המבקש ובא כוחו טרם נקיטת הליך ייצוגי נגד "רשות" לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; כך שהיעדר פנייה ל"רשות" במקרה של הגשת תובענה לפי פרט 11 לחוק, לא יוביל, ככלל, לדחיית בקשת האישור על הסף, אלא אך עשוי לקבל ביטוי בשיקולים השונים במסגרת הדיון בבקשה לגופה ובפסיקת הגמול ושכר הטירחה.

...

לאור האמור, בהתאם לסעיפים 22 ו- 23 לחוק, אנו קובעים שההסתלקות מהתובענה אינה עונה על המקרים החריגים שמצדיקים קבלת תגמול למבקשת ואף לא פסיקת שכ"ט לבא כוחה.

עם זאת, בנסיבות העניין, לא מצאנו לפסוק הוצאות לחובת המבקשת, נוכח נושא התביעה המוצדק של תשלום גמלה בחסר; המענה הלא מפורט שקיבלה המבקשת ממנהלת הגמלאות; והזמן שחלף עד להסדרת סוגיית גמלת הפנסיה מושא המחלוקת, זמן שבמהלכו המבקשת לא קיבלה את גמלת הפנסיה שלה באופן מלא.

הבקשות לפסיקת תגמול למבקשת ושכ"ט לבא כוחה – נדחות.