חישוב מענק פדיון ימי מחלה בשירות המדינה האזרחי

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב פ"ה 61740-06-17 07 ספטמבר 2020 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר נציג ציבור (מעסיקים) מר מנחם אקרמן התובע: דוד ואיש ע"י ב"כ: עו"ד טל קרת ועו"ד עומר לביא ועו"ד קובי חתן ואח' הנתבעים: 1. מדינת ישראל נציבות שירות המדינה 2. מדינת ישראל- משרד האוצר באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ע"י ב"כ: עו"ד תמר שריאל פסק דין

מר ואיש זכאי ל-"מענק יובל", וממועד הפרישה ואילך חישוב התשלום ל"מענק יובל" ייעשה בהתאם לשיטת החישוב הקיצבה כמפורט בסעיף 3 לעיל.

ביום 21.7.13 שלח סגן נציב שירות המדינה, מר אהרונוב, מכתב המאשר את בקשתו של התובע לקבלת קצבה ופרישה משירות המדינה, כמצוטט: "מר דוד ואיש יפרוש משירות המדינה ביום 31.07.2013, להלן שיעור הקיצבה המגיעה לו וחישוב משכורתו הקובעת.

את יום פרישתו של התובע משירות המדינה, שכן עד למועד כתיבת שורות אלו לא פרש התובע רשמית והוא ככל הנראה נמצא במעין חופשה ללא תשלום, שכן אף הנתבעת ועדיה לא נתנו תשובה חד משמעית בנושא; את שיעור הקצבה לה הוא זכאי; המשכורות הקובעת; הותק של התובע וזכויותיו של התובע לפדיון חופשה ופצוי בדין ימי מחלה בלתי מנוצלים (ר' נספח 6 לתצהיר התובע).

...

כמו כן, לא שוכנענו כי הרימה הנתבעת את הנטל להוכיח כי קיים צידוק חוקי לשנות את ההבטחה או לבטלה.

סוף דבר לאור כל האמור, מצאנו כי יש לקבל את התביעה.

לפיכך קובעים אנו כי יש ליתן תוקף להחלטת הנציבות מיום 21.7.13 לפיה פרש התובע לגמלאות מיום 31.7.13, בהתאם למפורט במכתב זה לרבות הקביעה בדבר המשכורת הקובעת ו-ותקו של התובע, כמפורט שם. על הנתבעת לשלם לתובע את קצבתו ממועד הפרישה ואילך, לרבות ביצוע החזרים רטרואקטיביים, הנושאים ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 32986-06-19 28 ינואר 2021 לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל נציג ציבור (עובדים): מר איאד אחמד התובעת: דליה רבקה ימין ע"י ב"כ: עו"ד שי אופיר הנתבעת: מדינת ישראל- משרד החינוך/האגף לכוח אדם בהוראה ע"י פרקליטות מחוז דרום- אזרחי ע"י עוה"ד מירן ספר והמתמחה אריאל שמילה פסק דין

אשר לאופן החישוב טענה המדינה כי סעיף 1.25.3.1 לתקנון שירות עובדי ההוראה קובע כי כל עובד הוראה זכאי בכל שנה למספר שעות ימי מחלה הזהה למכפלת בסיס משרתו של עובד הוראה בארבעה.

נוסחת חישוב פדיון ימי המחלה היא: 100* ניצול ימי המחלה / זכאות ימי מחלה (סעיף 14 בתצהיר העדה מטעם הנתבעת, הגב' עמיר).

הסכם זה ניכנס לתוקפו ביום 1.9.19, דהיינו לאחר שהתובעת פרשה ועל כן טענה הנתבעת כי הוראותיו עשויות להיות רלבאנטיות לתובעת רק בהקשר של סעיף 9 בלבד, הקובע תשלום שני מענקים חד פעמיים לעובדי הוראה, שחל עליהם הסדר של פנסיה תקציבית ופרשו לגימלאות קודם לכן (העתק ההסכם צורף כנספח ט לתצהיר הגב' עמיר).

...

טענות המדינה – משרד החינוך המדינה דחתה טענות התובעת וטענה כי התובעת ניצלה מעל 65% מימי המחלה שלה ולכן היא לא זכאית לפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו על ידה, בהתאם לקבוע בתקנון שירות עובדי ההוראה ודין תביעתה להידחות.

בעניין זה מקובלת עלינו גם טענת המדינה לפיה גרסתה של התובעת בעניין זה אינה עולה בקנה אחד עם אישורי המחלה שהציגה המלמדים כי חלקם הוצאו בדיעבד (סעיף 44 בסיכומי הנתבעת).

לאחר שבחנו טענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין טענה זו להידחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל- התביעה נדחית.

הכרעת הדין ההיבט הנורמאטיבי פסק דין ע"ע (ארצי) 207/08 עז-רום מפעלי מתכת בע"מ (בפרוק) נ' עיצאם מוחמד אשכנתא ו-87 אחרים קובע בעיניין איזור התעשייה ארז כי בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ גבעת זאב, הדין שיש להחיל על יחסי העבודה שבין הצדדים הוא הדין בעל מירב הזיקות לחוזי ההעסקה, וכי בנסיבות המקרה - הדין החל אינו הדין הישראלי שכן  השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא הוחלו על ידה בחבל עזה (כמו גם בשטחי יהודה ושומרון), ולכן הדין החל על התושבים הפלסטינאים שם הוא הדין המצרי.

" פסק דין תע"א (י-ם) 1729/10‏ איבראהים מסאעד נ' קבוץ גלגל מפי כב' השופטת רחל בר"ג הירשברג קובע :" 9.  כידוע, על התושבים הפלסטינים בשטחים חלים שני רבדי חקיקה מרכזיים: רובד אחד, הוא המשפט שהיה קיים בשטחים המוחזקים עד שנת 1967, קרי, הדין הירדני. רובד שני, הוא הצוים שהוציא מפקד האיזור, המשמשים כדבר חקיקה ראשי ודבר חקיקת משנה בשטחים. מצב נורמאטיבי זה תואם את עמדת המשפט הבנלאומי המנהגי הפומבי ובתי המשפט בישראל, ובכללם אף בתי הדין, מחויבים לנהוג על פיו (ראה: בג"ץ גבעת זאב, סעיפים 11 ו – 12 לפסק הדין; עע 30050/98 המועצה המקומית גבעת זאב ואח' – מחמוד ואח',  פד"ע ל"ח 577; ע"ע 244/99 פלוריד עזאת זורבה – המינהל האזרחי לאיזור יהודה ושומרון ואח' (ניתן ביום 24.6.2003)).

אולם מאחר ושאלת תחולת הדין ויישום הילכת בג"ץ גבע ת זאב נוגעת לחלק מרכיב תביעה נוסף, הוא פדיון ימי החופשה, לא נסתפק בפטור בלא כלום ונאמר כי למסקנתנו האמורה נגיע בדרך נוספת.

לא הוגשה תעודת עובד ציבור לעניין זה, או כל מיסמך אחר מטעם הנתבעת שיש בהם לאשש טענה זו. מעבר לכך, בתלוש המשכורת יש תיק ביטוח לאומי, תיק מס הכנסה, והנתבעת לא טענה ביחס למספרים האלה המופיעים על תלוש השכר.

על פי חישוב זה שכרו הקובע של התובע עמד על 4,907 ₪ והוא יהווה הבסיס לחישוב הזכויות.

ב"כ התובע הודיע בסיכומיו: "באשר לרכיב ימי המחלה והפגיעה בעבודה, מאחר ולא הצגנו את מיסמכי ביה"ח אני חוזר בי מרכיב תביעה זו ומסכים כי רכיב זה יידחה (עמ' 17 שו' 9-10).

...

הנוכח כל האמור, התביעה בגין דמי חגים נדחית.

סוף דבר התביעה ברכיבי הודעה מוקדמת , פיצויי פיטורים, דמי נסיעות, ימי מחלה, דמי חגים ושעות נוספות נדחית.

הנתבעת תשלם את הרכיבים המפורטים מטה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 62912-09-17 02 מאי 2021 לפני: כב' השופט נוהאד חסן נציגת ציבור (עובדים): גב' אהובה מטסרו נציג ציבור (מעסיקים): מר חיים אזלן התובע עתאמנה ח'ירי ע"י ב"כ: עו"ד ג'בר מסאלחה הנתבעת מדינת ישראל/משרד החינוך ע"י פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) שד' פלי"ם 15א', חיפה טל' 04-8633926, פקס' 04-8634011 פסק דין

תחת הכותרת "סיכום תקופות עבודה" נרשם: שהתובע עבד 480 חודשים בסה"כ ושהוא זכאי ל-70% מחלקיות מלאה "עודף בשירות-60" וגם נכתבה הערה: "החישוב הסופי של שיעור הקצבה המצוין יקבע ע"י הממונה על תשלום הגימלאות". בדו"ח הנ"ל נרשמה גם יתרת ימי המחלה שנותרו לתובע .

החשיבות של החתימה על נספח זה, הכרחית ומובנת, היות ונרשם בסעיף 3 לנספח כי העובד מצהיר ומתחייב שנתנה לו: "האפשרות לעיין בהוראות חוזר הפרישה של נציבות שירות המדינה לשנת תשע"ה בדבר תנאי הפרישה והנני מודיע/ה כי האמור בחוזר מקובל עלי" לא נטען ואף לא הוכח כי הוצג בפני התובע החוזר מנכ"ל שמכוחו הוענקו לו זכויות פרישה מוקדמת.

בעניינינו, אילו הוצג בפני התובע החוזר מנכ"ל, הוא יכול היה לקרוא ולהיווכח כי תנאי הפרישה למורים אשר הוגדרו כ"שחוקים" והם מעל לגיל 60 (כמו התובע) "יינתן אך ורק מענק של 40,000 ₪ בכפוף לחלקיות משרה". לכן, גם לא ברור על מה התבסס המפקח כשאמר לתובע שהוא יעשה מאמץ שישולם לתובע חמישה חודשי היסתגלות (עמ' 24 שורה 34 לפרוטוקול).

...

נוכח כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי יש מקום לפצות את התובע על הפרת חובת תום הלב וחובת הגילוי המוגברת הכרוכה בה של הנתבעת כלפיו בכך שלא הביאה לידיעתו את כל הנתונים, המסמכים והמידע החיוני בנוגע לתנאי פרישתו המוקדמת, על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו בטרם יחליט סופית האם הוא מעוניין לצאת לפנסיה מוקדמת.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל , אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 15,000 ₪ פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב, תוך 30 יום מהיום.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

האם זכאית התובעת, אזרחית עובדת צה"ל אשר פרשה בפרישה מוקדמת, לצוו הצהרתי שיורה לנתבעת לתקן את סכום הקצבה החודשית המשולמת לה והאם היא זכאית להפרשי קצבה רטרואקטיביים, להפרש בגין מענק היסתגלות, להפרשים בגין פדיון דמי מחלה ודמי חופשה ולמענק יובל.

אך נזכיר בסוגיה זו את סעיף 14(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל 1970 הקובע כי "הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגימלה על יסוד המשרה המלאה בלבד". איננו קובעות מסמרות בכל הנוגע לתחולת הסעיף על ענייננו ולפרשנותו, שכן מדובר בנושא מורכב שטיעונים בהקשרו כלל לא הועלו, ברם האמור בסעיף זה, שעל פניו ניתן להקיש ממנו, מתיישב עם ההלכה הפסוקה לפיה זכאות נפרדת לזכויות בגין עבודה אצל אותו מעסיק עשויה לקום, במקרים חריגים, עת הוכח שעובד עבד אצל אותו מעסיק במשרות שונות ונפרדות, מכוח חוזי העסקה שונים, או כאשר הצדדים הסכימו מפורשות על תשלום זכויות ביתר, מעבר לדין (ר' עוד, בשינויים המחוייבים נוכח הנסיבות השונות, את סעיף 46 לפסק הדין בע"ע (ארצי) 15969-07-19 נחום סטפנסקי – תלמוד תורה מורשה (8.8.21)).

לטענת המדינה מנגד חישוב פדיון ימי מחלה וחופשה נעשה כדין.

...

לטענת התובעת הסכמתה לפרישה מוקדמת ניתנה, בסופו של דבר ולאחר שמספר תחשיבים אפשריים נדחו על ידה, אך ורק על יסוד תחשיב שהוצג בפניה ביום 6.7.18 ולפיו סכום קצבתה החודשית יעמוד על 14,009.78 ₪ והיא תקבל 8 חודשי הסתגלות [נספח יא' לתצהירה, להלן - התחשיב].

הרבה למעלה מן הדרוש נציין כי בתחשיב, אותו קיבלה התובעת לעיונה ובדיקתה ערב פרישתה ובו תולה התובעת יהבה בנוגע לגובה הקצבה וגובה מענק ההסתגלות, מצויין ברחל בתך הקטנה כי "במהלך הפרישה המוקדמת אין זכאות לסכומים חד פעמיים מכל סוג שהם, כגון מענק יובל, למעט שי לחג פעמיים בשנה". מהטעמים המפרטים התביעה ברכיב זה נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, הנקובים בערכי ברוטו: הפרשים בגין פדיון חופשה בסך 16,679 ₪.