מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב מזונות קטין בהתאם לרמת החיים אליה הורגל

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני נתניה נפסק כדקלמן:

לאחר שסיכמנו והשוונו את המחקרים הנ"ל, הגענו להבנה מהם דמי המזונות המשקפים את העלות הריאלית של כל ילד לפי מיקומו המספרי במשפחתו, גילו של הקטין ומעמדה הסוציואקונומי של המשפחה הספציפית המשקף את רמת החיים לה הורגלו.
סוף דבר, המספרים הנמוכים שהגענו אליהם ביחס לחישוב דמי המזונות בהסתמך על שפע מחקרים מקצועיים נימצאו משקפים נכוחה את העלות הריאלית.
חיוב מזון הבנות מתנאי כתובה הנו קודם בזמן וחמור ברמת החיוב לחיוב מזון הקטינים בחייו, והוא חיוב שונה במהותו מחיוב מזונות קטינים בחייו.
אמנם לכו"ע, כשהוא עצמו מישתכר כבינוני או עני לא נחייב אותו לזון מעבר לרמת החיים שלו בעצמו, ואפילו בעשיר, כל שהוא מנהיג את עצמו בצימצום, לכו"ע אין לחייבו ליתן לילדיו מעבר לרמת חייו שלו, ואפילו לא מדין צדקה במשפטי שמואל מהדו"ת סי' י אות ד' וז"ל אבל לגבי מזונות הבנים הם נזונים כרמת חייו שהוא הנהיג בביתו ואם היה עשיר ופרנס ביתו בצמצום כעני אין הבנים יכולים לתובעו שיזונם ברמה יותר גבוהה לפי עשרו כאשר הוא עצמו אינו חי ברמה בהתאם לעשרו.
חיוב מזונות הנו לפי צרכיו ההכרחיים והבסיסיים של הילד ולא לפי רמת החיים אליה הורגל או שאליה הורגלו חבריו.
...
 אנו סבורים כי מדיניות הפסיקה אותה אנו מציעים, מדיניות המחייבת את העלויות הריאליות של הוצאות הילדים, בהתאם למקובל בחברה הישראלית ובהתאם לרמת החיים הנמדדת ומשוקפת במימצאי גופי הכלכלה שהבאנו, נאמנה למסורת הפסיקה המקובלת מדורי דורות, ואילו מדיניות הפסיקה שמציע ביה"ד הגדול, היא זו הנוטה מהפסיקה המקובלת ומתאימה לנוהג שהתקבל בבתי המשפט האזרחיים.
אנו סבורים להלכה שאין לחייב אב במזונות ילדיו מעבר למזונות המינימום הכרחיים לקיום הילד וכפי עני שבישראל, ואפילו הינו עשיר, ובפרט שהמע"ה. נעיר כי גם לסוברים שיש לחייב כבינוני, היינו כפי החציון[footnoteRef:7] ולא כפי הממוצע! [7: חציון = גובה השכר שמחצית מהשכירים בישראל משתכרים פחות ממנו ומחצית מהשכירים משתכרים יותר ממנו, לעומת השכר הממוצע שאיננו משקף את השכיר הבינוני.
ראשית נציין כי אכן כיום מחייבים עד גיל 18, אך, סבורני, שדיין הפוסק שהחיוב הינו רק עד גיל 15, הרי שסברא זו יסודה מוצק וכך נהגו רבים מהדיינים עד לאחרונה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עם זאת, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן, לסכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין קיים משקל ראייתי רב בדבר יכולותיהם הכלכליות של ההורים לספק את צרכי הקטינות, כפי שהם עצמם חישבו והעריכו אותם, עפ"י רמת החיים בה חיו הקטינות עד אז. שוכנעתי כי ההורים שקלו את השיקולים הרלוואנטיים לצורך קביעת גובה דמי המזונות עבור בנותיהם הקטינות, מתוך ראיה מפוכחת ואחראית של צרכיהן בהווה ולעתיד לבוא, והם כהורי הקטינות, יודעים הכי טוב מה נידרש עבורן.
ודוק: סכום דמי המזונות שנקבע בהסכם הגירושין מתקבל לא בשל הכרעה בתקפות ההסכם עצמו, אלא מאחר שמצאתי כי הסכום הספציפי שנקבע לתשלום דמי המזונות משקף את הסכמת הצדדים ביחס ליכולתם לשאת בצרכי הקטינות ע"פ רמת החיים אליה הורגלו, לאחר שנבחנו כל השיקולים הרלוואנטיים בהווה ובעתיד בעיניין זה. הואיל והקטינות נימצאות באחריות הורית משותפת והן מחלקות את זמנן בין הוריהן באופן שווה, והואיל והתרשמתי כי שני ההורים הם הורים מטיבים ופעילים אשר טובת בנותיהם לנגד עיניהם, אני מורה כי שני ההורים יישאו בחלקים שוים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות, כפי שפורטו בסעיפים 40-39 להסכם הגירושין, וזאת כאמור, מאחר ובמועד בו הסכימו הצדדים על הוצאות אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הקטינות ואת צרכיהן האמיתיים בהתאם למה שצרכו עובר לפרידת הוריהן.
...
עם זאת, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן, לסכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין קיים משקל ראייתי רב בדבר יכולותיהם הכלכליות של ההורים לספק את צרכי הקטינות, כפי שהם עצמם חישבו והעריכו אותם, עפ"י רמת החיים בה חיו הקטינות עד אז. שוכנעתי כי ההורים שקלו את השיקולים הרלוונטיים לצורך קביעת גובה דמי המזונות עבור בנותיהם הקטינות, מתוך ראיה מפוכחת ואחראית של צרכיהן בהווה ולעתיד לבוא, והם כהורי הקטינות, יודעים הכי טוב מה נדרש עבורן.
נוכח כל המפורט לעיל; הפער המשמעותי לטובת האב בין יכולות ההורים, בשים לב כי הכנסתו גבוהה יותר מבעבר; ובשים לב כי במועד החתימה על ההסכם הצדדים לקחו בחשבון את כל השיקולים הרלוונטים לצורך קביעת סכום מזונות אותו יעביר האב לאם עבור בנותיהן בהתאם לצרכיהן אשר היו מוסכמים על ההורים; וכן הצורך להימנע מפער גדול ברמת החיים של הקטינות בין בית של הורה אחד לבית של הורה שני, – אני מורה כי האב יישא בדמי המזונות עבור שתי הקטינות בסך 3,678 ₪ כפי שהסכימו עליו הצדדים בסעיף 32 להסכם שנחתם אך לא אושר.
ודוק: סכום דמי המזונות שנקבע בהסכם הגירושין מתקבל לא בשל הכרעה בתקפות ההסכם עצמו, אלא מאחר שמצאתי כי הסכום הספציפי שנקבע לתשלום דמי המזונות משקף את הסכמת הצדדים ביחס ליכולתם לשאת בצרכי הקטינות ע"פ רמת החיים אליה הורגלו, לאחר שנבחנו כל השיקולים הרלוונטיים בהווה ובעתיד בעניין זה. הואיל והקטינות נמצאות באחריות הורית משותפת והן מחלקות את זמנן בין הוריהן באופן שווה, והואיל והתרשמתי כי שני ההורים הם הורים מטיבים ופעילים אשר טובת בנותיהם לנגד עיניהם, אני מורה כי שני ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות, כפי שפורטו בסעיפים 40-39 להסכם הגירושין, וזאת כאמור, מאחר ובמועד בו הסכימו הצדדים על הוצאות אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הקטינות ואת צרכיהן האמתיים בהתאם למה שצרכו עובר לפרידת הוריהן.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן: האב ישלם לידי האם עבור מזונות שתי הקטינות ומדורן סך של 3,678 ₪ לחודש, קרי- סך של 1,839 ₪ עבור כל קטינה (להלן: "דמי המזונות").

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

[ כך שימצא ביטויו גם בחיוב דמי מזונות עפ"י הדין האישי, תוך ראיית התא המשפחתי ושיקלול הכנסות שני הצדדים וחלוקת זמן הורי, מתוך מטרה לספק לקטינים רמת חיים נאותה אליה הורגלו בשני הבתים ].
[ יובהר, כי חישוב גובה המזונות בהתאם למתווה שנקבע בבע"מ 919/15 ].
לאחר עיון בשלל הסימוכין ובחינת רמת החיים של המשפחה, ולצורך פסיקת מזונות הילדים, בית המשפט מייחס לאב, על דרך האומדנא, שיעור הכנסה של כ 10,000- ₪ (נטו) בחודש.
שימושי לקביעת סכום המזונות, אך יש להתייחס אליה בעירבון מוגבל, בשל חוסר היכולת לחשב במדויק - ובמיוחד חוסר היכולת לנבא במדויק - את הערכים המוצבים בנוסחה.
...
( בדירה לאחר עזיבתו, ופשיטא שהדבר לא נמנע ממנו (תמ'-ב', ע' 33 , ש' לסיכום, נקבע שהאיש לא ביסס זיקה בין עזיבתו את הבית לבין תלונת האישה במשטרה, או בקשתה למתן צו הגנה, שלא ניתן בידה.
סוף דבר על בסיס הנקוב בפסק הדין, נקבע כדלקמן: תלה"מ 60478-07-17 - תביעה למזונות אישה וקטינים: התביעה למזונות אישה נדחית, והתביעה למזונות הילדים מתקבלת.
בהחזרים אלה (לפי החלטה מיום 10.9.19 ), וכשם שנקבע בהחלטה מיום 15.3.21 תלה"מ 40758-07-18 – התביעה לדמי שימוש: תביעת האיש לפסיקת דמי שימוש – נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הוראה זו קבועה בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות) תשי"ט-1959 הקובע: "(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
עוד נאמר בעמ"ש (חיפה) 44496-10-20 א נ' ב מיום 11.8.21, בסעיף 19: "לעתים תחשיב המהוה חיבור של צרכים, גם אם כולם 'הכרחיים', יביא תוצאות בלתי אפשריות ויותיר החייב במזונות ללא אמצעי מחיה סבירים...." אשר לרמת החיים לה הורגלו הקטינים, שני הצדדים העידו כי במהלך החיים המשותפים ניהלו חשבון בנק משותף אליו הופקדה משכורת התובעת ואשר אליו היה הנתבע מפקיד מעת לעת כספים.
הסברו של הנתבע כי מדובר במסמכים שאינם מבוקרים ונערכו לשם אישור קבלת משכנתא הגיוני בעיני, מה גם שהדברים נכתבו באישור עצמו: "...ולצרכי הגשת מכתבנו זה על ידך לסניף___של בנק מזרחי טפחות בע"מ לצורך קבלת משכנתה ולצרכים אלה בלבד, מצ"ב חישוב בלתי מבוקר של רווח משוער לפני מס (ללא תיאומים למס הכנסה ותשלומי ביטוח לאומי) בהתאם לנתוני הנהלת חשבונות הבלתי מבוקרים של העוסק לתקופה ...." גם טענת התובעת כי הנתבע הבריח כספים נטענה בעלמא.
...
עוד טען כי העסק אינו "מתרומם" מזה שנים, ומתנהל על "אש נמוכה, מתוך כוונה לסוגרו, בשל סיבות שאותן פירט, והדבר ידוע לתובעת. ראו עמוד 7 שורה 22 ועד עמוד 10. מקובלת עלי התמיהה שעלתה ב"כ התובעת ביחס לשאלה מדוע הנתבע אינו מקדם סגירת העסק. מה גם שהנתבע לא צירף אישורים רפואיים לתמיכה בטענותיו. על כן בעניין זה אני מבכרת את חוות דעת רו"ח וקנין שבחן את שווי העסק וכתב בעמוד 6 לחוות דעתו:
בעמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס. בסעיף 29 לפסה"ד מיום 22.9.2020 נאמר: "...אחת הבעיות העולות בעת חישוב הוצאות שכירת המדור היא, כי אם ניקח את הסכומים בהם נושא בפועל כל אחד מההורים ונגזור מהם את שיעור חיובו של כל אחד מהם, הרי שאנו נותנים פתח למי מההורים לשכור מדור בעלויות גבוהות לצורך שינוי שיעור החיוב כלפי משנהו, כך אם יחסי ההכנסות הוא כדוגמה 40-60 לטובת האב והצדדים חולקים זמני שהות שווים, הרי שאם האב ישכור דירה בעלות של10,000 ₪ והאֵם בעלות של 5,000 ₪ ולא יחוב, לכאורה, האב מאומה לאם. על מנת להתגבר על עניין זה אנו סבורים כי הדרך הראויה לחשב את רכיב המדור לקטין המתגורר בשני בתים היא בדרך של הערכת עלות מדור סבירה בעניינו וחלוקת אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחס זמני השהות ושיעור השתכרותם". התשלום החודשי של המשכנתא שנטלו הצדדים, הוא סך 6,200 ₪.
אני מקבלת את טענת הנתבע.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הפרמטרים העקריים לפסיקת מזונות קטין בחוק העדה הקתולית נמנים בין היתר בסעיף 140(א) לחוק העדה הקתולית, לפיו לצורך קביעת שיעור מזונות הקטין יש להיתחשב במספר גורמים, "והם, בין היתר, צרכי המבקשים, מעמדם, יכולת האב לשאת במזונות והנהוג והמקובל באותה חברה"; סעיף 143 מוסיף וקובע ש"בקביעת חיוב במזונות ילקחו בחשבון צרכי הזכאים להם ויכולתו של החייב בהם ומה שמקובל על תושבי העיירה.
] כך שימצא ביטויו גם בחיוב דמי מזונות עפ"י הדין האישי, תוך ראיית התא המשפחתי ושיקלול הכנסות שני הצדדים וחלוקת זמן הורי, מתוך מטרה לספק לקטינים רמת חיים נאותה אליה הורגלו בשני הבתים [.
חישוב דמי המזונות- א.        חישוב צרכי הקטין ביחס להכנסות הצדדים:             3,350 X 44% =  1,474 ₪ - האם             3,350 X 56% = 1876 ₪ - האב ב.         חישוב צרכי הקטין ביחס לזמני השהות:             3,350X 50% =  1,675 ₪ אצל האם             3,125 X    50% = 1,675 ₪  אצל האב לאור האמור, בהיתחשב בכלל הנתונים כמפורט לעיל, בהתאם לנוסחה המוצעת, סכום המזונות שעל הנתבע לשלם לתובעת סך במעוגל של כ- 200 ₪ לחודש.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי טענותיהם ולאחר עיון במסמכים שצורפו לכתבי טענת הצדדים ובהתחשב בכל האמור לעיל, בשים לב לדין האישי החל, גיל הקטין וצרכיו, הכנסות הצדדים, חלוקת זמני השהות, פוטנציאל השתכרותם של הצדדים, ההוצאות הנטענות של הצדדים, ועל סמך התשתית העובדתית שהונחה בפני לעת הזו, אני מורה כדלקמן: ההחלטה למזונות זמניים תמשיך לחול ולחייב עד מועד פסק הדין.
החל ממועד פסק הדין ואילך, הנתבע ישלם לתובעת דמי מזונות הקטין, סך של 950 ₪ לחודש, אשר ישולמו עד הגיעו הקטין לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים.
מזונות – התביעה מתקבלת חלקית, כמפורט לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו