עם זאת, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן, לסכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין קיים משקל ראייתי רב בדבר יכולותיהם הכלכליות של ההורים לספק את צרכי הקטינות, כפי שהם עצמם חישבו והעריכו אותם, עפ"י רמת החיים בה חיו הקטינות עד אז.
שוכנעתי כי ההורים שקלו את השיקולים הרלוואנטיים לצורך קביעת גובה דמי המזונות עבור בנותיהם הקטינות, מתוך ראיה מפוכחת ואחראית של צרכיהן בהווה ולעתיד לבוא, והם כהורי הקטינות, יודעים הכי טוב מה נידרש עבורן.
ודוק: סכום דמי המזונות שנקבע בהסכם הגירושין מתקבל לא בשל הכרעה בתקפות ההסכם עצמו, אלא מאחר שמצאתי כי הסכום הספציפי שנקבע לתשלום דמי המזונות משקף את הסכמת הצדדים ביחס ליכולתם לשאת בצרכי הקטינות ע"פ רמת החיים אליה הורגלו, לאחר שנבחנו כל השיקולים הרלוואנטיים בהווה ובעתיד בעיניין זה.
הואיל והקטינות נימצאות באחריות הורית משותפת והן מחלקות את זמנן בין הוריהן באופן שווה, והואיל והתרשמתי כי שני ההורים הם הורים מטיבים ופעילים אשר טובת בנותיהם לנגד עיניהם, אני מורה כי שני ההורים יישאו בחלקים שוים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות, כפי שפורטו בסעיפים 40-39 להסכם הגירושין, וזאת כאמור, מאחר ובמועד בו הסכימו הצדדים על הוצאות אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הקטינות ואת צרכיהן האמיתיים בהתאם למה שצרכו עובר לפרידת הוריהן.
...
עם זאת, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן, לסכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין קיים משקל ראייתי רב בדבר יכולותיהם הכלכליות של ההורים לספק את צרכי הקטינות, כפי שהם עצמם חישבו והעריכו אותם, עפ"י רמת החיים בה חיו הקטינות עד אז.
שוכנעתי כי ההורים שקלו את השיקולים הרלוונטיים לצורך קביעת גובה דמי המזונות עבור בנותיהם הקטינות, מתוך ראיה מפוכחת ואחראית של צרכיהן בהווה ולעתיד לבוא, והם כהורי הקטינות, יודעים הכי טוב מה נדרש עבורן.
נוכח כל המפורט לעיל; הפער המשמעותי לטובת האב בין יכולות ההורים, בשים לב כי הכנסתו גבוהה יותר מבעבר; ובשים לב כי במועד החתימה על ההסכם הצדדים לקחו בחשבון את כל השיקולים הרלוונטים לצורך קביעת סכום מזונות אותו יעביר האב לאם עבור בנותיהן בהתאם לצרכיהן אשר היו מוסכמים על ההורים; וכן הצורך להימנע מפער גדול ברמת החיים של הקטינות בין בית של הורה אחד לבית של הורה שני, – אני מורה כי האב יישא בדמי המזונות עבור שתי הקטינות בסך 3,678 ₪ כפי שהסכימו עליו הצדדים בסעיף 32 להסכם שנחתם אך לא אושר.
ודוק: סכום דמי המזונות שנקבע בהסכם הגירושין מתקבל לא בשל הכרעה בתקפות ההסכם עצמו, אלא מאחר שמצאתי כי הסכום הספציפי שנקבע לתשלום דמי המזונות משקף את הסכמת הצדדים ביחס ליכולתם לשאת בצרכי הקטינות ע"פ רמת החיים אליה הורגלו, לאחר שנבחנו כל השיקולים הרלוונטיים בהווה ובעתיד בעניין זה.
הואיל והקטינות נמצאות באחריות הורית משותפת והן מחלקות את זמנן בין הוריהן באופן שווה, והואיל והתרשמתי כי שני ההורים הם הורים מטיבים ופעילים אשר טובת בנותיהם לנגד עיניהם, אני מורה כי שני ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות, כפי שפורטו בסעיפים 40-39 להסכם הגירושין, וזאת כאמור, מאחר ובמועד בו הסכימו הצדדים על הוצאות אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הקטינות ואת צרכיהן האמתיים בהתאם למה שצרכו עובר לפרידת הוריהן.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן:
האב ישלם לידי האם עבור מזונות שתי הקטינות ומדורן סך של 3,678 ₪ לחודש, קרי- סך של 1,839 ₪ עבור כל קטינה (להלן: "דמי המזונות").
