חישוב ירידת ערך רכב בעקבות תאונה

שנית, מדובר במתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה ולא בפסק דין מנומק שדן בשאלה המשפטית העקרונית מה המועד הקובע להערכת שוויו של רכב שניזוק במהלך תאונת דרכים לעניין אופן חישוב ירידת הערך של הרכב בעקבות תאונת הדרכים.

...

הדבר מחזק אף יותר את המסקנה שלא מדובר "בהלכה מנחה". על כן, לגבי המקרה שבפניי, הנני קובע כי המועד הנכון להערכת שוויו של רכב התובעת לצורך חישוב גובה ירידת הערך, הוא מועד קרות התאונה ולא מועד קבלת דרישת התשלום לראשונה אצל חברת מגדל.

לסיכום, הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. 3,832 ₪ בגין ירידת הערך של רכב התובעת.

השאלה העומדת לפתחנו, בנוסף על שתי השאלות לעיל, מיתמקדת במקרה המיוחד בו דרישת הפצוי על הפרישי ירידת ערך בתאונה ראשונה, ובעניינינו גם בתאונה השנייה, נעשית לאחר שהרכב עבר מספר תאונות נוספות והגיע למצב של אובדן גמור ואף פוצה בידי חברות הביטוח בשל ירידות הערך בגין התאונות השונות וכאשר ברי וידוע כי לא תתקיים עוד מכירה של הרכב בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון.

אחת הסוגיות החשובות העולות בחישוב ירידת הערך של רכב כתוצאה מתאונת דרכים היא מהו המועד הרלוואנטי לעניין חישוב ירידת הערך – האם מועד התאונה, האם מועד הגשת התביעה, האם מועד מתן חוות הדעת או האם מועד פסק הדין.

...

יתרה מכך, המומחה חזר ואמר כי הוא אינו יכול לספק ערכי ירידת ערך מוחלטים באשר לרכב נשוא התביעה מקום בו לא היה בידו לבחון את הנזקים בפועל אלא רק לספק את ערכי ירידת הערך המקסימליים אולם אין בכך בכדי לשנות מהמסקנה המשפטית ומהתוצאה הסופית.

ולפיכך לא ניתן לתבוע ירידות ערך נוספות אשר אינן כלולות בה, כדוגמת ירידות הערך נשוא תביעה זו. אני מקבלת במלואה את חוות דעת מומחה בית המשפט לפיה משום שהרכב הושבת והשבתתו אושרה ע"י מומחה בית המשפט ובעקבות כך התובע זכה בתביעתו על מלוא ערך הרכב עפ"י קביעת מומחה בית המשפט (בתביעת שירביט), ומאחר ובחוות דעת בעניין ההשבתה ניתן ללמוד כי נלקחו בחשבון נזקי הרכב הקודמים כמו גם ירידות הערך אשר נערכו על ידי השמאים שבדקו את הרכב, הרי התובע קיבל פיצוי על מלוא ערך הרכב.

איני קובעת שכך אכן קרה, אולם משאין לפנינו את מלוא התמונה נכון להזכיר גם אפשרות תאורטית זו. סיכום ומסקנות: התביעה נדחית.

משכך, בהנתן טיעוני התובע, כמבואר בסעיפים 9 ו-16 לכתב התביעה, ובהיתחשב בנוסח צו המינוי כמבואר לעיל, שאלת ירידת הערך בעקבות תיקון לקוי במוסך ההסדר, וכן סוגיית תשלום ירידת ערך בשיעור 5.5% ע"י הנתבעת בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמה, אינם מהוים סטייה מצו המינוי ואין בחיווי דיעה לגביהם כדי להוות שינוי או הרחבת חזית אסורה, ובדין היתייחס אליהם מומחה ביהמ"ש בגדר חוות דעתו, עת נתבקש כאמור לבחון את שיעור ירידת הערך ברכב עקב התאונה הנדונה.

שיקול זה הוכר גם בדו"ח ועדת ששון (פרק 3- סעיף 3.6), שבו נכתב כי "חישוב ירידת ערך לרכב, מבוסס על ההנחה כי תיקון הרכב בוצע במלואו בכפוף לדו"ח השמאי וברמה מקצועית נאותה ומקובלת". אולם, בהמשך אותו סעיף נכתב כי "יובהר, במידה ורכב לא תוקן כראוי, אין עסקינן בנושא ירידת ערך, אלא יש להחזיר את הרכב להשלמת התיקון במוסך או לחילופין להעריך בחוות הדעת את עלות התיקון החוזר בכסף ולא באחוז מערך הרכב. רק במידה והתיקון החוזר לא עלה יפה וסימניו ניכרים, יוערך התיקון הלקוי כירידת ערך וזו תצוין בחוות הדעת, כנובעת מתיקון לקוי, תוך מתן פירוט למימצאי השמאי" (ראו גם פרק 4 - סעיף 4.1.5 לדו"ח ועדת ששון).

...

להלן הנימוקים שביסוד מסקנה זו. דין טענת הנתבעת כי מדובר בשני אירועים שגרמו ירידת ערך לרכב, להידחות כפי כבר צוין לעיל, לאחר שרכב התובע ניזוק בתאונת דרכים במועד הנקוב לעיל, הוא הועבר לתיקון במוסך ההסדר ונבדק ע"י שמאי מטעם הנתבעת, אשר קבע כאמור ירידת ערך אגב התאונה דנן בשיעור של 5.5% משווי הרכב (נ/6).

הכרזה על הרכב כאובדן להלכה אמנם התובע זנח בסיכומיו את טענתו בדבר חובת פיצוי לפי 'אובדן להלכה' של הרכב, לטעמי דינה של טענה זו להידחות אף לגופה.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה חלקית ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בגין ירידת ערך הרכב לאחר התאונה בשיעור של 18% משווי הרכב במועד התאונה (280,250 אלף ₪), השווה לסך של 50,445 ₪.

התוצאה היא 39,235 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התאונה (9.6.17) ועד מועד התשלום המלא בפועל.

לפני תביעת נזק לרכוש - לרכב - בגין תאונת דרכים מיום 22.2.2019 שאירעה בין רכב התובע ורכב הנתבעת הנהוג ע"י ב.י. אין מחלוקת בין הצדדים כי נהג הנתבעת אחראי לתאונה.

עם זאת התובע לא פרט את נושא התיקון הנוסף והרכב לאחר תקונו לא הוצג לשמאי ועל כן היות ונטל הראיה מוטל על שכם התובע יש לצאת לצורך החישוב מהנחה כי התיקון לא בוצע ולכן חלקה של ירידת הערך 10% נובע מהתיקון הכושל.

...

שמאי התובע מסר ש5.5% לא משקפים את ירידת הערך ולכן הכללים בחוברת של ועדת ששון אינם מתאימים למקרה זה. בסופו של דבר השמאי שבודק הוא זה שקובע.

  לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את סיכומיהם החלטתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב הנתבעת לשלם לתובע את הסך  62,999 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, שכר טרחת השמאי, שכר העדות של השמאי, אגרה ושכ"ט עו"ד, מהנימוקים הבאים: ראשית - בניגוד לאמור בסיכומי הנתבעת ובהתאם לנתוני מד הקילומטרים, בדק שמאי התובע את הרכב חדשיים לאחר התאונה ולא בספטמבר, כלומר לא 7 חדשים לאחר התאונה, דבר המקטין את הסיכון לתאונה נוספת.

בסך הכל תשלם הנתבעת לתובע באמצעות באת כוחו סך של 78,526 ש"ח תוך 30 יום מהיום.

הואיל ולרכב הייתה פגיעה קודמת כלשהיא– הרי שיש לערוך חישוב מחודש של שווי הרכב המופיע בחוות הדעת, לצורך חישוב שיעור ירידת הערך לרכב בעקבות הפגיעה בדלת שהנה המוקד היחידי שלגביו הוכח ואין ספק כי הנזקים לו נגרמו בתאונה נשואת התביעה.

...

לו התאונה היתה מתרחשת באופן זה, היה מצופה לראות שיגרמו נזקים בדופן השמאלית של רכב הנתבעת ולא הועלתה כל טענה ביחס לנזקים כלשהם לרכב הנתבעת ובטופס ההודעה ציין נהג הנתבעת: "הרכב שלי נפגע ואין נזק לרכב". אשר על כן, ולנוכח כל האמור לעיל, מצאתי לבכר את גרסתו של נהג התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה על פני זו של נהג הנתבעים ומשכך אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על נהג רכב הנתבעים.

ומאחר ואין חולק ושוכנעתי כי הוכח במאזן ההסתברויות כי הנזקים לדלת קדמית ימנית ברכב התובעת נגרמו בתאונה, ולא הוכח כי נגרמו במועד אחר, הרי שבגין ירידת ערך זו יש לפצות את התובעת.

אשר על כן, ולנוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת סך של 977 ₪, בצירוף אגרה כפי ששולמה ותשולם בתום ההליך, שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪ ושכר העדים כפי שנפסק בדיון.