מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב ימי חופשה לעובד יומי זכות לעובדים יומיים לצבור חופשה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טענה הנתבעת כי התובעת הייתה זכאית עבור מלוא תקופת העסקתה לתשלום בגין 10 ימי חופשה בהתאם לחלקיות משרתה, וכי כי ערך יום העבודה שלה עמד על 68.5 ₪ בהתאם לחישוב שכרה על בסיס הרבעון המלא ביותר מחולק ב-90.
טענות הנתבעת חותרות תחת ההסדר החוקי /פסיקתי הבסיסי, לפיו גם עובד שעתי/ יומי זכאי לצבירת ימי חופשה ולנטילתה והכל בהתאם לקבוע בחוק.
...
על כן, מתקבלת תביעתה בסכום זה בלבד.
סוף דבר תביעתה של התובעת מתקבלת כמפורט לעיל.
הנתבעת תשלם לידי התובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 3,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מאידך, בסעיף 35 לכתב ההגנה נטען, כי התובעת "התפטרה ביום עזיבתה את הנתבעת, קרי ביום 25.1.17" (ההדגשה הוספה- ר.ג.); נציין, כי גם חישובי הנתבעת לעניין זכויות התובעת, מבוססים על ההנחה כי יום העבודה האחרון של התובעת היה ביום 25.1.17[footnoteRef:62].
יתירה מכך, בעדותו בבית הדין, העיד מר דידי, כי התובעת בעצמה היתקשרה אליו והודיעה לו שהיא בחופשת מחלה: "אחרי יומיים, התקשרתי אליה כמה פעמים והיא לא ענתה. שאלתי את התאילנדית שהיתה איתה בקשר מה שלום התובעת ומה קורה איתה ואז התובעת היתקשרה אליי ואמרה לי שהיא בחופשת מחלה"[footnoteRef:85] (ההדגשה הוספה- ר.ג.); זאת ועוד, אין חולק כי התובעת התייצבה לפגישה עם מר עמר ביום 6.2.17 (היום ה-12 לחופשת המחלה), זאת, לאחר שכבר המציאה לנתבעת את אישור המחלה הראשון.
] בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, עובד בעל ותק של עשר שנים זכאי ל-24 ימי חופש לשנת עבודה[footnoteRef:139], כלומר הוא צובר שני ימי חופשה לכל חודש.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, כדלקמן: א. תשלום בגין דמי מחלה בסכום של 7,965 ₪.
הנתבעת תשלם את הוצאות התובעת בסכום של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" כלומר, בהנתן שקיימת לטובת התובע צבירת ימי חופשה בתלושי השכר, אשר אין חולק בדבר היותה אותנטית, ומשניכר כי גם בוצע קזוז ממנה בהתאם לניצול בפועל, כך ששוכנענו כי הם מייצגים יתרה אמתית לניצול בפועל [בנגוד לפסה"ד בעיניין ע"ע (ארצי) 8004-12-18 יעקב קסוטו - פלס שרותי דפוס בע"מ (21.11.19)], הרי שמשתקף מהם כי מספר ימי החופשה הנקוב בהם משקף את אומד דעתה של הנתבעת לעניין זכאותו בתום יחסי העבודה.
סעיף 10 לחוק חופשה שנתית קובע אופן חישוב יום חופשה כדלקמן: "לגבי עובד בשכר – שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד." לפיכך, הרי שתחשיבי הצדדים אינם מדויקים.
בגין חודש ספטמבר 2016 טען התובע כי היה על הנתבעת לשלם עבור 9 ימי חופשה סך של 2,268 ₪ (28 ₪ * 9 שעות ליום * 9) כאשר בפועל שולמו 1,398.24 ₪ לפי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, שכרו היומי הממוצע של התובע ברבע השנה שקדמה לחופשה בחודש זה, הנו 182.99 ₪ כך שעבור 9 ימי חופשה היה זכאי לתשלום 1,646.91 ₪.
...
התוצאה אפוא כי תביעתו של התובע ברכיב זה נדחית.
עם זאת, מקובלת עלינו הטענה, כי יש להביא בחשבון בחישוב השכר את שעות העבודה בשיעור 100% עד ל – 186 שעות, כולל חלף שכר כגון: מחלה, הבראה, חג, אימון ומילואים.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה באופן שעל הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: השלמת פיצויי פיטורים בסך 13,025 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום 1.7.17.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך לטענתו הוא זכאי לסך של 13,757.76 ₪ עבור פדיון חופשה (50.58 ימי חופשה X 272 ₪ שכר יומי) ולחילופין סך של 10,310.5 ש"ח ככל שיקבע ששכרו הקובע של התובע הוא שכר מינימום.
כמו כן, לטענתה היא נכתה את הסכומים בהתאם לימי ההעדרות של התובע (לאחר ניצול ימי חופשה בהתאם למכסה הצבורה) וכי קיימת התאמה בין הנכויים בתלושי השכר לדוחות הנוכחות.
מכאן להכרעתנו- אין מחלוקת שבחלק הארי של התקופה, התובע קיבל שכר עבור כלל השעות, החל מתחילת יום העבודה ועד לסיומו וכי לתובע שולם גמול עבור עבודה בשעות נוספות, לפי חישוב יומי, עבור כלל השעות.
...
יצוין כי כאמור, מהשוואה מדגמית בין סידורי העבודה שצורפו על ידי הנתבעת לתלושי השכר, לא מצאנו התאמה מלאה בין סידורי העבודה לרישום העולה מתלושי השכר, כך שלא ניתן להסיק כי התשלומים ששולמו בפועל אכן משקפים במדויק את שעות העבודה בפועל בתקופה זו לרבות עבודה בימי מנוחה.
סוף דבר בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל: עבור גמול בגין עבודה בשעות נוספות - סך של 34,118 ₪.
בנוסף על האמור, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בשיעור 6,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פדיון חופשה חוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 קובע את חיוב המעסיק לתת לעובדו חופשה שנתית (סעיף 2 ), וכן קבועות בו הוראות המסדירות, בין היתר, את אורך החופשה והאופן בו תנתן, דרך חישוב ימי החופשה וסכום דמי החופשה.
בהתאם לערך שעל פי שולם לתובע יום החופשה בתלוש האחרון, התובע זכאי להפרש ברכיב זה בסך של 440 ₪ בלבד.
הואיל ויום 3.8.18 היה יום שישי התובע זכאי ליומיים מחלה בלבד בגין חודש 8/2018.
בנוסף, לא נסתרה גרסת הנתבעים כמפורט בתצהיר שירן לפיה מיום 8.7.18 עד 12.8.18 שהה התובע בחופשה ומדובר ב-5 ימים (שלא על חשבון ימי חופשה צבורים).
...
אשר לקיזוז הודעה מוקדמת, אני סבורה כי אין זה המקרה בו קמה הצדקה לחייב את העובד בתשלום חלף הודעה מוקדמת, באשר מדובר בתקופה בה ממילא היה התובע באי כושר לעבוד בהתאם לאישורי מחלה.
סוף דבר הנתבעת 2 תשלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה את הסכומים הבאים: הפרש פדיון חופשה בסך 440 ₪.
התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו