חישוב זכויות בגין תאונת עבודה שנייה

תביעה זו עניינה עתירה לתיקון בסיס השכר הרבע שנתי ששמש בחישוב הגימלאות שלהן זכאי התובע בגין פגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה.

השנייה, האם יש לכלול בשכר תשלומים ששולמו לתובע בגין עבודתו בחו"ל ואשר הוגדרו כהוצאות אש"ל וכאשר בגינם לא שולמו דמי ביטוח וכן תשלום בגין שעות נוספות.

...

משכך, דין טענה זו שנטענה בעלמא, להידחות.

בהצטרף האמור לעולה מעדותו של מר רז כי הוצאות שהוצאו בגין ארוחות שולמו כהחזר בנוסף כנגד קבלה או הצהרה, שוכנעתי כי תשלומי האש"ל היוו חלק משכרו הרגיל של התובע.

בפרשת דביר (עבל (ארצי) 48350-06-11 המוסד לביטוח לאומי – נעמי דביר; (13.11.12)) דן בית הדין הארצי בסוגייה זהה, דחה את הערעור וקבע כי "רכיב האש"ל מהווה חלק משכר העבודה", תוך שהוא מאמץ את קביעת בית הדין האזורי (בל (ת"א) 3454/07 מיום 12.6.11) שם נקבע: "...בנסיבות מקרה זה שעה שהשכר אשר נקבע בחוזה עמד על סך של 3,500 ₪ לחודש ומנגד הוצאות האש"ל עמדו על סך של 2,500 $, למעלה מכפלים משכר העבודה הנטען, נוכח הפער הגבוה בין השכר המדווח לבין הוצאות האש"ל (אשר כאמור לא הוכחו בראיות כלשהן והוכחשו על ידי העובד מר גולן) סבורים אנו כי לצורך קביעת הבסיס לחישוב קצבת התלויים יש לראות בתשלומי האש"ל כחלק משכר עבודת המנוח". ובהמשך הדברים קבע בית הדין כי: "כעולה מהעדויות אשר הובאו לעיל מדובר בתשלום ששולם, ואף היה צפוי להשתלם, באופן קבוע, ללא כל תנאי וסייג. קרי תשלום המהווה חלק אינטגראלי ממשכורתו של העובד וזאת כאשר העובד אכל ולן באתר מבלי ששולם תשלום כלשהו עבור עלות האוכל או הלינה". אף בענייננו כך. התובע קיבל שכר חודשי בסך של 3,850 ₪ ותשלום הוצאות אש"ל בסך של 110 $ ליום השווים למעלה מפי שלושה משכרו הרגיל, ובוודאי שאינם הולמים הוצאות אמיתיות של אש"ל במדינה שבה הוצב, כאשר התשלום צפוי היה להשתלם ללא כל תנאי ומבלי שהתובע נדרש לכל הוצאה בפועל תוך שהמעסיק מספק לו את כל צרכיו.

התובע פתח בהליך זה כנגד החלטת הנתבע לגבי אופן חישוב בסיס השכר לתשלום גמלאות להן הוא זכאי בגין פגיעה בעבודה.

השאלה שבמחלוקת – מהי ההכנסה הקובעת לחישוב הגימלאות להן זכאי התובע בעקבות תאונת העבודה? דיון והכרעה בהתאם לסעיפים 97 ו-98 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), את דמי הפגיעה מתאונה בעבודה מחשבים לפי 75% משכר העבודה של רבע השנה שקדמה ליום הפגיעה.

[footnoteRef:11] [9: ראו עב"ל (ארצי) 50102-03-11 זועבי – המוסד לביטוח לאומי (21.3.2012)] [10: עב"ל (ארצי) 34322-10-18 בסטוני – המוסד לביטוח לאומי (27.10.2019)] [11: עב"ל (ארצי) 47416-05-18 עו"ד אשר אשור – המוסד לביטוח לאומי (10.2.2019)] שתי מחלוקות עומדות להכרעה – הראשונה, האם יש לראות בשומה הסופית לשנת 2017 כשומה ממנה יש לגזור את בסיס השכר לחישוב הגימלאות? השנייה וככל והתשובה לשאלה הראשונה שלילית, האם המקרה מתאים לסטייה מהוראות תקנה 11? התשובה לשתי השאלות כאמור, שלילית – ונסביר: המחלוקת הראשונה נוגעת לפרשנות תקנה 11(ב) לפיה – "אם הפגיעה בעבודה ארעה בשני החדשים הראשונים של שנת מס פלונית, תיחשב כהכנסה לפי שומה סופית ההכנסה לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות בשנת המס שקדמה לפגיעה." [ההדגשות שלי ס.א.] הפגיעה ארעה בחודש פברואר 2019.

...

אנו קובעים כי נסיבות המקרה שלפנינו אינן מצביעות על מקרה חריג המאפשר סטייה מהוראת תקנה 11.

[15: עב"ל (ארצי ) 46432-10-20 אסי דהן - המוסד לביטוח לאומי (נבו 15.03.2021)‏‏ ] על סמך האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע פתח בהליך זה כנגד החלטת הנתבע לגבי אופן חישוב בסיס ההכנסה לתשלום גמלאות להן זכאי התובע בגין תאונה בעבודה.

דיון והכרעה רקע משפטי: "תכלית תשלום הגמלה לנפגע בעבודה היא, לשמור על הכנסתו של הנפגע בתאונה בעבודה בימי הרעה, כאשר נפגע מקור הכנסתו עקב התאונה. הגשמת תכלית זו מחייבת תשלום גימלה, המחושבת על בסיס ההכנסה האמיתית של הנפגע ערב התאונה. בשל כך קיימת הקבלה (קורלציה) בין הכנסת מבוטח, המשמשת כבסיס לקביעת שיעור דמי הביטוח שהוא חב למוסד, ובין ההכנסה, המשמשת בסיס  לקביעת שיעור גמלתו, עקב הפגיעה בעבודה." [footnoteRef:1] [1: עב"ל (עבודה ארצי) 20/99 יעקב סדיק - המוסד לביטוח לאומי (18.02.2002)‏‏] בהתאם לסעיפים 97 ו-98 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), מחשבים את דמי הפגיעה מתאונה בעבודה לפי 75% משכר העבודה של רבע השנה שקדם ליום התאונה.

ישנן שלוש תכליות שתקנה 11 מקיימת – האחת, מניעת מצב בו מבוטח עצמאי יגדיל את הכנסתו לעומת ההצהרה ששמשה בסיס לתשלום המקדמות – כדי לזכות בגימלאות בשיעור גבוה יותר; השנייה, הגנה על עצמאיים שבשל הפגיעה בעבודה פחתה הכנסתם; השלישית, עדוד העצמאים לדיווח נכונה על הכנסתם האמיתית בזמן אמת.

...

לכן לא ניתן להיעתר לבקשת התובע לחשב את הכנסתו בהתאם להוראות תקנה 9 לתקנות חישוב שכר עבודה רגיל –חלוקת שכרו של הנפגע ב- 12 החדשים שקדמו ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה ב- 360.

משבחר המחוקק לא לשנות את הוראות חישוב הכנסות עצמאים בתקופת הקורונה, גם אם לתקופה קצובה, שוכנענו כי אין מקום להתערב ולעשות זאת באמצעות הפסיקה.

] השנייה, מר בילאל, בנו של בעל החברה, עבד בתפקיד בכיר יותר משל התובע.

השכר החודשי שעל יסודו יש לחשב את זכויותיו של התובע בגין הפגיעה בעבודה מיום 18.2.2016 הוא שכר המינימום החודשי העומד על סך 4,650 ₪ בתקופה הרלוואנטית וכי ברבעון שקדם להגשת התביעה הישתכר התובע סכום של 13,950 ₪ (3 חו' x 4,650 ₪).

...

לטעמנו עובדה זו מחלישה את גרסת התובע.

בנסיבות אלה, אנו קובעים כי יש לחשב את בסיס השכר של התובע בהתאם לשכר המינימום החודשי שהיה בתקופה הרלוונטית, קרי – לפי סכום של 4,650 ₪ לחודש ולרבעון סכום של 13,950 ₪ (4,650 ₪ x 3 חו').

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

סעיף 97 (א) לחוק הביטוח הלאומי קובע את בסיס החישוב לדמי פגיעה להם זכאי הנפגע בתאונת עבודה.

בפסק הדין בעיניין דורושקוביץ (עב"ל (ארצי) 32864-10-14 יורי דורושקביץ - המוסד לביטוח לאומי (25.2.16)), סקר כב' השופט איטח (כתוארו אז), את תכליותיה של תקנה 11 וסיכם את האמור כדלקמן: "42. שלוש הן תכליות התקנה: האחת, לדאוג לכך, שהכנסת המבוטח קודם לפגיעה בעבודה היא זו שתשמש בסיס לקביעת שיעור הגימלה. זאת מתוך החשש שהכנסת העצמאי עלולה להצטמצם עקב הפגיעה, ובהתאם יצטמצם שיעור הגימלה; השנייה, לתמרץ את המבוטח העצמאי לשלם דמי ביטוח בזמן אמת על פי הכנסתו האמיתית, וממילא להביא לכך שידווח בזמן אמת על שינויים בהכנסתו; השלישית, לשמש בלם מפני ניסיונות של עצמאיים לשנות, לאחר התאונה, את שומתם ובכך להגדיל את שיעור גמלתם. תכליות אלה מוגשמות בהסדר שנקבע בתקנה 11. " עוד נפסק באותו עניין כי כאשר מוגשת שומת מס עדכנית על ההכנסה בשנה השוטפת, לאחר הפגיעה בעבודה אין בידי המוסד כלים לבחון את האותנטיות של השומה המאוחרת.

בלשונו של הנשיא יגאל פליטמן: נדרשים אנו למתן פירוש תכליתי כדי להגשים את מטרת החוק והתקנות שעניינם חישוב השכר הרגיל של המבוטח לשם קביעת שיעור דמי הפגיעה שישתלמו לו בגין תאונת עבודה בה נפגע המבוטח.

...

בשל האמור, לא מצאנו כל הצדקה לכלול רכיב זה במסגרת חישוב בסיס השכר של המנוח.

לפיכך, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה כך שהבסיס לחישוב ההכנסה השנתית יכלול את ההפסדים משנים קודמות.

סוף דבר התביעה מתקבלת.