חישוב הלנת שכר הפרשי הצמדה וריבית לפי דוגמא

בהעדר תחשיב מפורט מצד התובע, לא ניתן לבצע חישוב ריבית והצמדה מדויק, באמצעים סבירים.

כללו של דבר: לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי הפרשה לקרן הישתלמות בסך של 2,505 ₪ [7,590.675 ₪ (בסיס ההפרשה לחודש) * 5.5 חודשים * 0.06 (שיעור ההפרשה)], בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 01/07/15 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

פיצויים לדוגמה לפי חוק הגנת השכר (תלושי שכר) יא(1) טענות הצדדים התובע טען, כי הנתבעת הפרה את חובתה הקבועה בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, מאחר שהפיקה תלושי שכר פקטביים, שלא שיקפו נכונה את רכיבי השכר ששולמו לו בפועל.

יא(2) דיון והכרעה נוכח קביעתנו בדבר הצגה כוזבת של שכר יסוד כרכיב פרמיה, וזאת משך כל תקופת עבודתו, ומכוח סעיפים 26א(ב)(1) – 26א(ב)(3) לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, ולאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים לדוגמה בסך של 5,000 ₪, במונחי מועד מתן פסק דין זה. התביעה לפצויי הלנת שכר תביעה זו נדחית, משום שהרכיבים שנפסקו לתובע אינם בבחינת "שכר מולן" כהגדרתו בחוק הגנת השכר, ו/או אינם מקימים לתובע זכות לפצויי הלנת שכר.

...

אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, וזאת תוך 30 ימים מיום שתקבל לידיה פסק דין זה: פיצויי פיטורים – בסך של 13,522 ₪, בניכוי סכומים שהופרשו כמרכיב פיצויי פיטורים לקרן הפנסיה, בגין תקופת העבודה דנא, ושישוחררו לידי התובע.

בשים לב שפסקנו פיצויי הלנה, אנו קובעים כי באם סכומים אלו (פיצויי הפיטורים ופיצויי ההלנה) לא ישולמו במועד, יתווספו עליהם ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

פיצויים לדוגמה בגין פגמים בתלושי השכר – בסך של 5,000 ₪ במונחי מועד פסק דין זה. לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות, ובפרט את הקשיים בהגנת הנתבעת, ראינו לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪, שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

לפני בית הדין תביעת התובעת לפצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, תשלום בגין שעות נוספות, שעות שבת, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה, תוספת ותק, פיצוי בגין תלושי שכר שאינם תקינים, פיצוי בגין העסקה בנגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, אפליה על רקע מיגדרי, נזק לא ממוני, עוגמת נפש, החזר הוצאת לרו"ח בגין עריכת החישובים לצורך הגשת התביעה, הלנת שכר והלנת פצויי פיטורים.

האם התובעת זכאית לפצוי לדוגמא לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר.

האם התובעת זכאית לפצוי בגין הסכום ששילמה לרואה חשבון עבור נספחי כתב התביעה והתחשיבים שערך? האם התובעת זכאית לפצויי הלנת שכר או הפרישי הצמדה וריבית.

...

סוף דבר התביעה נדחית ביחס לרכיבים הבאים: אי מתן הודעה על תנאי העסקה, תשלום בגין שעות נוספות, שעות שבת, הפרשות לפנסיה, תוספת ותק, פיצוי בגין העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, נזק לא ממוני, עוגמת נפש, החזר הוצאת לרו"ח בגין עריכת החישובים לצורך הגשת התביעה, הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים המפורטים מטה: בגין הפרש דמי הבראה סך של 416 ₪.

בשים לב לכך שעיקר הרכיבים נדחו, ולפער התהומי בין היקף רכיבי התביעה וסכום התביעה שהועמדה על סך של 218,857 ₪ לבין היקף הרכיבים שאושרו והסכומים שנפסקו לטובת התובעת בפועל, ונוכח הפסיקה בעניין זה , התובעת תשלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 2,500 ₪.סכום זה ישולם תוך 30 יום .

לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, הגיש התובע תביעה זו לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, פדיון חופשה, דמי חגים, דמי הבראה, דמי מחלה, חלף הפרשות לפנסיה, השלמת פצויי פיטורין ופיצויי הלנתם, פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א' לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן- חוק הגנת השכר), פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העבודה, פיצוי בגין נזק לא ממוני ועגמת נפש ותשלום הוצאות ניהול הליך והכנת חוות דעת מומחה.

האם זכאי התובע לפצויי הלנת שכר ו/או הפרישי הצמדה וריבית.

אף שהתובע לא הצליח להראות כי הוא זכאי להפרשות סוציאליות, וזאת אך בשל החישובים שהוצגו על ידו, סביר להסיק כי במידה כזאת או אחרת, נפגעו ההפרשות הסוציאליות, כך שפגיעה זו מצדיקה קבלת סעד, למצער במסגרת רכיב זה. הסמכות לפסוק פיצויים לדוגמה לפי סעיף 26א' לחוק הגנת השכר, היא סמכות שבשיקול דעתו של בית הדין.

...

סוף דבר התביעה נדחית ברובה המכריע.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבעו לעיל ועד התשלום בפועל: דמי הבראה בסך 753 ₪.

בשים לב לסכומים שנתבעו לעומת הסכומים שנפסקו, החלטנו לחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו לפצוי חלף אי ביצוע הפקדות לפקדון עובדים זרים ולחילופין – לפצויי פיטורים ופצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, ולחילופי חילופין – לפצוי בגין אי הפרשה לפיצויים ולפנסיה, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע, פדיון חופשה, החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, דמי חגים, הפרישי שכר ואי תשלום גמול עבודה בשעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, פיצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה ופצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

התובע הנו מסתנן, מהגר עבודה, שבמועד חתימתו על המסמך כבר הועסק כתשעה וחצי חודשים, ואין לשלול את האפשרות שחתימתו על ההודעה לעובד נעשתה שלא לאחר התעמקות במסמך תוך הפנמה של משמעות האמור בו. הפערים שקיימים בין מכפלת שעות עבודתו התובע ב-36 לבין שכר הנטו ששולם לו, נעים, לגבי החודשים מרץ 2019 ואילך (שלגביהם התובע טען באופן ברור ששכרו חושב לפי 36 ₪ לשעה), על פי החישוב של הנתבעת, בין 194.92 ₪ לבין 482.20 ₪.

בית הדין מפחית את פצויי הלנת השכר ומעמידם על הפרישי הצמדה וריבית, בשל קיומה של מחלוקת שהיה בה ממש לדעת בית הדין בעיניין חבות הפרישי השכר.

...

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.20 עד לתשלום בפועל: פיצוי חלף פיקדון עובדים זרים בסך 11,759 ₪.

בנוסף לכך תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בשל הפרת הוראות חוק הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ ופיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר בסך 10,500 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪.

בחודש אוגוסט 2019 הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת לבית הדין האיזורי בירושלים, במסגרתה עתר לצוים ולסעדים כספיים שונים: צו הצהרתי הקובע כי כתב הויתור מבוטל בשל אי חוקיות, בשל היותו מנוגד לתקנת הציבור, בשל פגם בכריתת כתב הויתור או בשל הגבלות על תוקפו מכוח הדין; צו המורה כי המחאות שמסר המשיב למבקשת בוטלו על ידו כדין, כי חל איסור על המבקשת לפעול לגבייתן, וכי על המבקשת להשיבן למשיב; צו המורה למבקשת לתת למשיב מכתב פיטורים הכולל את פירוט תקופת העסקתו ולהנפיק לו תלושי שכר כדין; וכן סעדים כספיים בגין גמול עבודה בשעות נוספות, דמי מחלה, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרישי פנסיה, פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש, פיצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה, פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר) ופצוי בגין פירסום לשון הרע.

פצויי הלנת השכר הופחתו על ידי בית הדין לכדי הפרישי הצמדה וריבית, בשל קיומה של מחלוקת ממשית לגבי שכר זה. בנוסף, נקבע כי המחאות המשיב בוטלו כדין, וכי יש לקבל את תביעתו להשבת סך של 6,000 ₪ שנגבו ממנו על פי ההמחאה הראשונה.

כך למשל, באשר לשכר חודש יוני 2019, טוענת המבקשת כי המשיב עבד רק עד יום 20.6.19 ולא השלים חודש עבודה מלא, וכי יש לחשב את משכורתו בהתאם.

...

גם טענות המבקשת בדבר הנזק הבלתי הפיך שעלול להיגרם לה עצמה, וכן בדבר ה"נזק הציבורי" שעלול להיגרם אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, נטענו בכלליות ומבלי לנמק או לפרט, ומשכך לא שוכנעתי כי יש בהן כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשת.

בשקלול סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, שוכנעתי שיש לקבל את בקשת עיכוב הביצוע בחלקה ולהורות על עיכוב חלקי של פסק הדין, כך שמהסכומים שעל המבקשת לשלם למשיב יעוכב סך של 50,000 ₪ (נכון להיום) וזאת בכפוף להפקדתו על ידי המבקשת בקופת בית הדין.

סוף דבר - בקשת עיכוב הביצוע מתקבלת בחלקה, כפי שפורט לעיל.