מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב היטל הסלילה על חלקת מקרקעין

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת מיסמך זה, מאשרת המבקשת כי הודע לה שהנכס שבבעלותה חויב בהיטל סלילה על פי חוק העזר סלילה ועל כן היא קיבלה דרישת תשלום היטל סלילה בגין הנכס.
עוד מאשרת המבקשת, כי הודע לה שבנסיבות המיוחדות של התכנית החלה על הנכס שבבעלותה – לפיה עתידה להתאשר מכוחה תכנית נוספת לאיחוד וחלוקה, במסגרתה יינתנו לה זכויות במגרשי תמורה חלף הזכויות שבבעלותה – נכונה המשיבה לדחות את מועד החיוב בהיטל הסלילה עד קרות המוקדם מבין האירועים הבאים: אישור תכנית איחוד וחלוקה שתחול על הנכס; הוצאת היתר בנייה או הקמת ביניין בחלקה; בקשה לקבלת אישור ערייה לרשם המקרקעין בדבר העידר חובות, אלא אם כן יחתום מקבל הזכויות על כתב התחייבות בנוסח זהה (העתק כתב התחייבות לתשלום היטל סלילה צורף כנספח 6 לתגובת המשיבה לבקשת האישור).
העולה מכל האמור הוא, כי גם בטענות הנוספות שהועלו על ידי המבקשת אין כדי לבסס את המסקנה, כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה בשאלות המשותפות לטובת הקבוצה במקרה זה. לפני סיום אציין, כי בסיכומיה העלתה המבקשת שתי טענות נוספות, אשר תומכות, לשיטתה, בטענתה, כי הרשות אינה רשאית לגבות היטלים ואגרות גם בגין שטחים שמיועדים להפקעה או לצרכי ציבור, אשר טרם הופקעו: הראשונה, כי תכנית שמייעדת שטחים להפקעה מעניקה למשיבה זכויות שביושר בקרקע; השנייה, כי שטחי קרקע המיועדים להפקעה אינם נכללים בתחשיבים לפיהם חושבו תעריפי ההיטלים ולפיכך לא ניתן לגבות היטלים בגינם.
...
ברם, גם בטענות אלה אין כדי לבסס את המסקנה, כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה בשאלות המשותפות לטובת הקבוצה במקרה זה; אשר לטענה הראשונה, הרי שמדובר בטענה אשר אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, אשר קבעה, במפורש, כי הבעלות בקרקע שהופקעה עוברת לרשות המפקיעה רק עם העברת הקניין בהם על פי סעיף 19 לפקודת הקרקעות, או עם קבלת החזקה בהם, על כל המשתמע מכך.
אשר לטענה השנייה, הרי שמדובר בטענה שהועלתה בעלמא, ללא כל מסד עובדתי לתמיכה בה. מכל מקום, טענות אלה מהוות הרחבת חזית אסורה, ומשכך לא דנתי בהן בפירוט במסגרת החלטה זו. סוף דבר לאור כל האמור, בקשת האישור נדחית.
כיוון שלא ניתן להגיש תובענה מנהלית בעילה זו, אני מורה גם על מחיקתה של התובענה.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

חוק העזר מסמיך את המועצה להחליט על סלילת כביש או מדרכה (סעיף 4), וקובע כי מי שהיו בעת תחילת הסלילה הבעלים של "נכס חייב בהיטל" ישלמו היטל בהתאם להוראות חוק העזר (סעיף 5(א)).
נקבע כי חלקות המערערים הם בגדר "נכס חייב בהיטל" על פי החלופה השנייה שעניינה "שטח חקלאי במרחק של לא יותר מ-1000 מטרים מהכביש הנסלל". כן הובהר כי על פי הגדרת "נכס גובל" בחוק העזר ("כל נכס הגובל רחוב או קטע של רחוב בין אם יש גישה לנכס מאותו רחוב ובין אם אין גישה כאמור...") אין הכרח שתהיה גישה מאותו כביש לנכס לשם חיוב בהיטל.
בית המשפט ציין כי אין אמנם מחלוקת שהתוספת לחוק העזר אינה כוללת תעריף המתייחס ל"קרקע באיזור מבונה", אך בית המשפט קיבל את טענת המשיבה כי מדובר ב"שבוש לשוני" וכי התעריף בו חויבו המערערים הוא התעריף הנכון שכן "קרקע באיזור מבונה" עונה להגדרה בחוק העזר של "שטח בנוי חדש". מסקנה זו נתמכת, כך נקבע, הן מתכלית חוק העזר לגבות היטל סלילה מבעלי מקרקעין לרבות מבעלי מקרקעין ביעוד חקלאי והן מסקירת הגלגולים השונים של התיקונים לחוק העזר.
לבסוף דחה בית המשפט גם את הטענה כי מאחר שחישוב התעריף לא לקח בחשבון את המימון הממשלתי שניתן לסלילת הכביש, ההיטל הוא בלתי חוקי.
...
ברם מקובלת עלינו מסקנתו של בית משפט קמא, הנתמכת גם על ידי משרד הפנים, כי מדובר בשיבוש לשוני טכני, וכי פרשנות תכליתית המבקשת להגשים את תכליתו הגלויה והברורה של חוק העזר מובילה למסקנה שהתעריף לפיו חויבו הוא התעריף הנכון החל בענייננו.
מסקנה זו מתיישבת גם עם הכלל הפרשני לפיו יש להעדיף פירוש המקיים את החוק (בענייננו - את סעיף 6(ז) לחוק העזר) על פני פירוש המרוקן אותו מתוכן (ראו למשל: ע"א 156/83 מנהל מס שבח מקרקעין נ' שרבט, פ"ד לז(4) 443, 448 (1983); בג"ץ 333/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד מה(4) 581, 596 (1991)).
b) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאחר שמצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; כי הממצאים העובדתיים תומכים במסקנה המשפטית; וכי אין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העותרים מעלים שתי טענות עיקריות; האחת, חלקות המקרקעין הן שטח חקלאי שבעליו פטור על פי חוק העזר מתשלום היטל סלילה; השנייה, הכביש שנסלל לא נועד לשרת את החלקות שבבעלותם ועל כן לא מתקיימת זיקת הנאה כנדרש לצורך הטלת חיוב בהיטל סלילה.
לפיכך נפסק כי רשות מקומית מוסמכת לגבות היטלים "בתנאי שישמרו שני תנאי סף: הראשון, שהגבייה תותנה בכך שהוקמו תשתיות בפועל ברחוב גובל באופן שמקיים זיקה של הנאה ישירה בין עלות התשתית לבין החייב הראשוני בהיטל [...] התנאי השני דורש שהסכומים שיגבו יחושבו וישמשו לתכלית שלשמה נגבו ולא להעשרת קופת הערייה [...]" (עע"מ 2314/10 הנ"ל פסקה 17).
החיוב בהיטל סלילה על פי שיטת ההיטל (להבדיל משיטת דמי ההישתתפות) דומה במהותו למס המוטל על כל תושבי הרשות.
...
ההשוואה שמבקשים העותרים לעשות להוראות בדבר החיוב בהיטל השבחה אינה מחייבת מסקנה אחרת.
סוף דבר בשים לב לכל האמור, הגעתי למסקנה כי חלקות המקרקעין אינן בבחינת "שטח חקלאי" הפטור מתשלום היטל וכי אין בטענה בדבר היעדר זיקת ההנאה כדי להצדיק את ביטול הדרישה.
על כן, אני מורה על דחיית העתירה.
העותרים ישלמו למשיבה הוצאות ההליך בסך כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ג אייר תשפ"א, 05 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפניי עתירה מנהלית שהגיש מועדון רחובות לספורט תרבות ונופש ע.ר 580000198 ( "העותרת") כנגד דרישת עירית רחובות ("הערייה") לתשלום היטלי פיתוח [היטלי סלילה ושטח צבורי פתוח ("שצ"פ")] בסך של 1,882,458 ₪ בגין הנכס הידוע כגוש 3645 חלקה 2 ("המקרקעין"), השוכן בתחום שיפוטה של הערייה.
כך למשל נכללות הוראות בגין סלילת כביש וסלילת מדרכה, בנפרד; חישוב היטל לפי יחידת שטח או נפח; חיוב היטל סלילה ראשוני בעת תחילת הסלילה; הטלת היטל סלילה אחד בלבד בגין סלילת כבישים ובגין סלילת מדרכות ועוד (שפיר, כרך א' עמ' 129-130; כרך ב' עמ' 704-703).
לא ניתן לקבל את טענת הערייה כי בעטיה של סלילת מדרכות חדשות ברחוב הורביץ, חבה העותרת בתשלום היטל סלילת מדרכה, שכן עוד קודם לכן נסללו על ידי הערייה בגובל לנכס כביש ומדרכות ברחוב פיינשטיין ובגינן לא נשלחו דרישות תשלום לעותרת.
...
סוף דבר: נקבע כי העותרת שילמה את היטל הסלילה לעיריית רחובות בשנת 1976 בגין סלילתו והרחבתו של רחוב גד פיינשטיין על דרך סלילת רחוב גד פיינשטיין- על דעת העירייה, בעידודה ובאישור מוסדותיה התכנוניים והמשפטיים.
תוצאת כל האמור לעיל היא שהעתירה מתקבלת.
אי לכך, אני מורה כי דרישת התשלום של העירייה בגין היטלי סלילה והיטל שצ"פ תבוטל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אותה עת עמדה שאלת חישוב היטל הסלילה על בעלים משותפים של חלקת מקרקעין על פי חוק העזר לבנימינה (סלילת רחובות), התשי"א- 1950 לדיון בבית המשפט במסגרת עתירה שהגישו תושבים אחרים (עת"מ 464/08).
...
סוף דבר כאמור קבעתי כי העתירה הוגשה באיחור וכי מכל מקום אין כל פגם בדרישת התשלום שבמחלוקת.
על כן אני דוחה את העתירה.
העותרת תשלם למשיבה את הוצאות ההליך בסך של 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו