התחייבותו זו כוללת את כל התביעות שיש לעובד או עשויות להיות לעובד, לרבות למשכורות, דמי חופשה, פידיון ימי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, דמי נסיעה, גמול שעות נוספות, פצויי פיטוטרים, הפרשות החברה לקופות ולקרנות השונות, זכויות סוציאליות אחרות כלשהן, בונוס, עמלות, מענקים, החזרי הוצאות, טענות נזיקיות, אופציות, מניות, מימוש אופציות וכן כל תביעות אחרות מכל סוג שהן בגין עבודתו והפסקת עבודתו.
התובע טען, כי הגם שבסיס חישובי הנתבעת מוטעים (לטענתו יש לחשב על פי שכר קובע של 38,597 ₪ במכפלת כל תקופת עבודתו) לצורך הפשטת ההליך מסכים הוא לקבל את הנחות היסוד בדבר חלוקת תקופות עבודתו ושכר בסיס של 35,628 ₪ לתקופה הראשונה.
...
מסקנה זו עולה גם מנוסח ההסכם בין הצדדים על פיו נקבע כי:
"בהמשך להסכמות שבין העובד והחברה, תבוצע השלמת תשלום פיצויי פיטורים ככל שהדבר יהיה דרוש בהתחשב בסכומים שהיו צבורים לטובת העובד בקופת הפיצויים במועד שיחרור קופת הפיצויים, כאמור להלן" (הדגשות שלי – י.א.ש.).
משדחינו את טענת הנתבעת שלפיה הסכם הפרישה אינו כולל תשלום פיצויי פיטורים מלאים בעבור התקופה הראשונה, לא מצאנו כי בתביעתו זו פעל התובע בניגוד להסכם, ועל כן אין יסוד לתביעה שכנגד להשבת ההטבות שקיבל על פי ההסכם.
משכך, אנו מקבלות את תביעת התובע ומורות כי הנתבעת תשלם לידיו את השלמת פיצויי הפיטורים בסך של 229,619 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.19 ועד לתשלום המלא בפועל.
