מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב דמי לידה ביציאה לחופשת לידה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעתה זו מבקשת התובעת כי נקבע, ששגה המוסד לביטוח לאומי אשר לא הכיר בקיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין גב' פנינה הורביץ אצלה עבדה ועל כן לא כלל את הכנסתה מעבודתה זו בחישוב דמי הלידה ששולמו לה. טענות התובעת התובעת עבדה, טרם ילדה את ביתה בחודש אוגוסט 2015, בשני מקומות עבודה: אצל גב' סימה הורביץ ואצל גב' פנינה הורביץ כאשר בשני המקומות עבדה במשק בית, כך לדבריה (ר' סעיפים 5-4 לכתב התביעה המפורט).
שוכענו מן העדויות שנשמעו בפנינו כי התובעת הועסקה על ידי הגב' פנינה הורביץ ובין השתים שררו יחסי עובד ומעביד משהתובעת עבדה במשק ביתה מיום 19.1.2015 ועד לסוף חודש יוני 2015 עת יצאה לחופשת לידה, שבועות מספר לפני מועד הלידה המשוער.
...
שוכנענו, כי מאחר והחלה להעסיק את הגב' זיכרמן חודשיים לאחר שהתובעת החלה בעבודתה אצל גב' הורביץ, חלה טעות והפנקס הראשון שהגיע שימש לתשלום דמי הביטוח של הגב' זיכרמן וככל הנראה ההצהרה על העסקתה של התובעת שנשלחה לנתבע לא נקלטה בפעם הראשונה בה נשלחה ועל כן במאי 2015, כאשר בושש פנקס דמי הביטוח מלהגיע, נשלח הטופס שנית או אז הנפיק המל"ל פנקס לתשלום דמי ביטוח ששימש את גב' הורביץ לתשלום דמי ביטוח בגין התובעת.
אלא, שלא מצאנו כי יש בכך כדי להשליך על קביעת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובעת לגב' פנינה הורביץ.
לאחר כל אלה, אנו קובעים כי שוכנענו שבין התובעת לגב' פנינה הורביץ שררו יחסי עובד ומעביד.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן נוכח תפקידה המהותי כאשר יצאה לחופשת לידה הובא עובד מחליף במקומה.
טענות הנתבע: התובעת הוגדרה כ"עצמאית" ולא כ"שכירה" ואף נשלחו אליה שני מכתבים בעיניין זה מהם עולה כי אינה עונה על הגדרת "עובד". כמו כן התובעת קבלה דמי לידה כ "עצמאית" וכך אף חושבו דמי הלידה.
...
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת פרשנות הנתבע יוצרת עדוד לאי ילודה וכי יש לעודד דוקא יציאה לחופשת לידה במהלך שנת שבתון שאז לא נקטעת שנת הלימודים.
תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות), תשי"ד – 1954 (להלן: "התקנות") קובעת: "(א) אם לרגל ההריון הפסקה מבוטחת את עבודתה לפני היום שבעדו מגיעים לה לראשונה דמי לידה, או לא שולם לה מלוא השכר לפני אותו יום, יחושב שכר העבודה הרגיל לענין סע' 6 לתוספת השביעית לחוק לפי שכר עבודתה ברבע השנה שקדם להפסקה כאמור, או למועד שבו לא שולם מלוא השכר כאמור, הכל לפי העניין.
...
האם ההכנסה של התובעת מקרן ההשתלמות בשנת השבתון בגדר שכר עבודה? סעיף 344 לחוק קובע מהי הכנסה של עובד: "השתכרות או רווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;" מקובלת עלינו טענת המוסד שהכנסת התובעת מקרן ההשתלמות למורים אינה בגדר הכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח.
לטעמנו הוראות הדין אינן מאפשרות פרשנות התובעת.
לאור כל האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי בדין חושבו דמי הלידה של התובעת על בסיס הכנסתה מעבודתה בשלמי יוסף בלבד, ועל כן תביעת התובעת נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היא יצאה לחופשת לידה בתשלום וקיבלה דמי לידה עבור התקופה שמיום 14.9.2018 ועד ליום 27.12.2018.
לבסוף טענה התובעת כי היא זכאית לחישוב דמי הלידה בגין הלידה השנייה על בסיס שכרה הרגיל ששמש לחישוב דמי הלידה בגין הלידה הראשונה.
...
משהעידה גב' פצ'ניוק בחקירה ראשית, כי אישורי העסקה אלו הוצאו לצורך הגשת מועמדות של התובעת למשרה ממשלתית וכדי לסייע לה להתקבל למשרה כזו (עמ' 5 ש' 29 – 30 לפרוטוקול) – הרי שהמסקנה המתבקשת היא שלתובעת היה ברור, כבר בסיום חופשת הלידה בתשלום, כי היא לא תוכל לחזור לעבודתה אצל המעסיק בתום חופשת הלידה ולכן החלה לבדוק אופציות נוספות של מקומות עבודה.
מכאן עולה המסקנה כי התובעת הפסיקה את עבודתה אצל המעסיק מעילה שלא הייתה קשורה להריונה השני אלא מאחר שלא ניתן לה לעבוד במתכונת השעות שביקשה והיא חיפשה מקומות עבודה חלופיים.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בחודש דצמבר 2020, הציגה התובעת תלוש שכר מחנות טקסטיל בשם 'נדוניה לבנה' שמצויה בבעלות אביה, ולפיו שולם לה שכר (ברוטו) בסך 4,230 ש"ח, וביקשה לכלול סכום זה בחישוב דמי הלידה.
הוא ציין שנוצר לו צורך בהעסקת עובדת עקב יציאת עובדת ותיקה לחופשת לידה, ופירט כי "זו הבת שלי, כשהייתה צעירה יותר ורווקה נהגה לעזור לי בחנות לפי הצורך". כמו כן ציין שהתובעת הועסקה תקופה קצרה מאחר "שהתה באופן זמני באשדוד, אבל חזרה לעיר מגוריה בקריית ספר", שלאחר תקופה קצרה זו לא הועסק עובד אחר מכיוון ש"המכירות ירדו בגלל הקורונה, והצורך בעובד פחת", וכי האב אינו מתכוון להעסיקה שוב מכיוון ש"יש לה מישפחה ועבודה בעיר מגוריה ולא באשדוד".
...
מסקנה זו נתמכת בכך שבעת הגשת התביעה הראשונה למוסד לא כללה התובעת את טענותיה על כך שהועסקה בעסק המשפחתי, וכי טענה זו התקבלה אצל המוסד רק בשלב מאוחר יותר.
אציין כי אין בכך כדי לומר שהתובעת או אביה שיקרו למוסד או לבית הדין או כל טענה מעין זו אלא מדובר במסקנה משפטית בעיקרה.
לאור כלל האמור לעיל - התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו