מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב דמי חופשה לפי הסכם קיבוצי לעובדי 5 ימים בשבוע

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפי פסיקת בית הדין הארצי בעיניין ריעני (ע"ע 47715-09-14 עוזי ריעני נ' אליאסי שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 29.3.2017) (להלן - "עניין ריעני"): "...כאשר העובד עמד בנטל הראשוני של מתן גרסה עובדתית, והמעסיק לא ערך רישום כנדרש של שעות ההעסקה, הרי שכבר בנקודת זמן זו – הסמוכה לתחילת הדיון - עובר נטל השיכנוע לכתפי המעסיק. נטל זה ימשיך לרבוץ עליו אם תמצאנה בתום הדיון כפות המאזניים מעויינות, ואזי מכוח היפוך נטלי השיכנוע תוטל על המעסיק החבות לתשלום שעות נוספות." עם זאת, הבהיר בית הדין בהמשך: "לטעמינו, גם לאחר תיקון 24, מקום בו בית הדין– בתום הליך שמיעת העדויות ואיסוף הראיות – קובע כי לא השתכנע בכך שהעובד הועסק בשעות נוספות כי אז אין מקום לחייב את המעסיק בתשלום גמול שעות נוספות, גם אם המעסיק לא הציג דו"חות נוכחות. טעם הדבר הוא שגמול שעות נוספות הוא במהותו תוספת לשכר, שתשלומה מותנה בהתקיימות תנאי, הוא העסקה בשעות נוספות, כשמהות זו נגזרת מהוראת סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה." לפי סעיף 17.2 להסכם הקבוצי: "עובדים ב-24 החודשים הראשונים לעבודתם במלון יהיו זכאים לתנאים כנ"ל רק לאחר 9 שעות עבודה ביום, ו/או לאחר 43 שעות עבודה שבועיות, ששולמו בערך של שעת עבודה רגילה." בעניינינו, התובע לא הביא ראשית ראיה לעבודתו בשעות נוספות כפי שטען ולפי ההסכם הקבוצי.
התובע לא הסביר מדוע הוא זכאי ל-14 ימי חופשה לפי חישוב של 3 ימים בסכום של 216 ₪ ו-11 ימים לפי חישוב של 241.52 ₪.
לפי ההסכם הקבוצי עובד יקבל בגין השנה הראשונה 5 ימי הבראה ובגין השנה השנייה 7 ימי הבראה, לאחר 10 חודשי עבודה.
...
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: · בגין דמי הבראה – סך של 203.31; · בגין אי מתן הודעה לעובד – סך של 1,800 ₪.
תביעות התובע לתשלום בגין הודעה מוקדמת; פיצויי פיטורים; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין; החזר בגין ניכוי הנתבעת דמי הודעה מוקדמת; ניכוי פיקדון עובדים; ניכוי שכר בגין שעות הפסקה; שעות נוספות; ימי חג; חופשה שנתית; ופנסיה - נדחות.
עם זאת, במקרה דנא, הגם שהתרשמנו כי עדותו של התובע לא היתה מהימנה ומשהעמיד התובע את תביעתו על 41,624.74 ₪, ולאור התוצאה שאליה הגענו לפיה מחד, מצאנו לקבל באופן מצומצם חלק מרכיבי התביעה, ומנגד, דחינו חלק ניכר מרכיבי התביעה, היה אף מקום לפסוק הוצאות כנגד התובע אולם מאחר ובסיכומי התובע (עמ 15 ש' 7-11) נטען כי : "התנהלות הנתבעת גרמה למשוך ולהאריך את ההליכים יתר על המידה, כך לדוגמא ניתן כנגד הנתבעת פסק דין בהיעדר הגנה אשר בוטל וההוצאות נדחו לסיום ההליך, כמו כן התייצב התובע יחד עם ב"כ לדיון מקדמי ביום 6.5.18 אך הנתבעת לא התייצבה ולא הגישה כתב הגנה כל שהתובע התייצב לדיון שלא לצורך, קיבל פסק דין ביום 22.7.18 אשר בוטל בהיעדר תגובת התובע. דיון מקדמי נוסף ביום 6.1.19 , דיון הוכחות נוסף ועל כל אלו ראוי כי בית הדין ייתן את הדעת בעת פסיקת הוצאות." בהביאנו את מכלול הנסיבות עד הנה, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(2) המשיבה הפרה את הוראות החוק בכל הנוגע לצבירת ימי החופשה - למרות שעובדי המשיבה הועסקו במתכונת של 6 ימים בשבוע, זוכתה במספר ימי חופשה לפי מתכונת העסקה בת 5 ימים בשבוע.
בע"ע (ארצי) 25181-03-19 מלונות הכשרת היישוב בע"מ – שני בן עמי (4.3.2021) (להלן – "פסק דין הכשרת היישוב"), נפסק ביחס להסכם הקבוצי בענף המלונאות וצו ההרחבה הכללי במשק כי "עובד זכאי כי תתבצענה בגינו מידי חודש בחודשו הפקדות לפי ההסכם הקבוצי הענפי או לפי צו ההרחבה הפנסיוני - הגבוה מביניהם" (כאמור בפיסקה 44 לפסק הדין).
על פי פסיקת בית הדין הארצי עמלות מכירה הן חלק מהשכר לצורך חישוב דמי חופשה: "אין ספק, שהגדרת שכר העבודה הרגיל ככוללת "כל תמורה בכסף או בשווה כסף המשתלמת לעובד על ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות", למעט סכום המשתלם לכסוי הוצאות מיוחדות, כוללת בתוכה גם תשלום עמלה.
...
האם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב ? שוכנענו כי המבקשת מתאימה לנהל את התובענה הייצוגית.
משכך קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה.
משכך אנו קובעים, כדלקמן: התובעת הייצוגית תהיה המבקשת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מחודש יוני 2015 עבדה התובעת כעובדת שכירה בחנות בתפקיד מוכרת בהקף של חצי משרה, 5 ימים בשבוע, 4 שעות ביום משעה 13:00 ועד שעה 17:00, בשכר של 27 ₪ לשעה[footnoteRef:14].
נוכח קביעתנו שלא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים בעת עיסוקה של התובעת כספרית בחנות, היא אינה זכאית לזכויות שנתבעו בגין פעילות זו. אי לכך, נדחות תביעות התובעת לתשלום הפקדות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה ודמי חגים בגין עיסוק זה. כעת נכריע במחלוקות הצדדים בנוגע לנסיבות סיום העבודה.
לפיכך, התובעת זכאית לפדיון חופשה לפי החישוב הבא: מחודש 7/2014 ועד לחודש 5/2015 – 10 ימים x 11/12 x 8.5 ש' x 25 ₪ x 25% = 487 ₪.
הזכות לתשלום דמי חגים מעוגנת בהסכם הקבוצי הכללי במשק מיום 9.1.1995 ובצו ההרחבה של אותו הסכם[footnoteRef:161] (להלן: צו ההרחבה).
התובעת הייתה העובדת הראשונה שלו והוא לא ידע שעליו לערוך עמה הסכם בכתב, הם עבדו בהרמוניה כל השנים עד להתפטרותה וגם לאחר מכן הוא סייע לה. לא נגרם לה נזק ממוני והיא קיבלה את מלוא זכויותיה[footnoteRef:165].
...
] כאן המקום לציין שלא נעלם מעינינו שהתובעת טענה שהנתבע יזם את הרעיון של הכנסת המספרה לחנות והציע שתלמד ספרות במטרה להרחיב את הפעילות של החנות[footnoteRef:10], אלא שלא נתנו אמון בגרסתה ושוכנענו שמדובר ברעיון עסקי משותף, כפי שיפורט בהרחבה בפרק העוסק בשאלה אם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים בעת עיסוקה של התובעת כספרית כלבים בחנות.
הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפקדות לפיצויים בסכום של 3,464 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.1.2016 ועד לתשלום בפועל.
התביעות להחזר כספים ולפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב ועגמת נפש – נדחות.
התובעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין סכום של 4,000 ₪ בגין החזר עלות קורס ספרות כלבים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.9.2017 ועד לתשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקרה דנן, אכן עולה כי התובע הועסק תוך הפרת תשלום חלק מזכויותיו הסוציאליות, שכן הועסק בלא שקבל הפרשים מלאים לתשלומי הפנסיה, דמי הבראה ודמי חופשה, כפי שיפורט להלן.
התובע טען כי כלל תנאי העסקתו סוכמו בעל פה, לא נחתם עמו הסכם העסקה ולא נימסרה לו הודעה לעובד בנוגע לתנאי העסקתו, כמתחייב על פי חוק הודעה לעובד, לא בתחילת העסקתו בשנת 2007 ואף לא במסגרת חילופי המעסיקים שביצעו הנתבעות לאורך השנים.
התובע עתר לקבלת פיצוי בעד 45 ימי חופשה, בכפוף להוראות ההתיישנות בהתאם לדין וביחס ל- 6 ימי עבודה בשבוע.
עם זאת, הפלא ופלא, בחודש העוקב, יוני 2014, לכאורה חודש עבודתו הראשון בנתבעת 2, צוין כי לתובע 5 ימי חופשה, כאשר הדבר אינו מתיישב עם ניצול ימי החופשה לכאורה בנתבעת 1 או לחילופין עם צבירת הימים החדשה אשר אמורה הייתה לחול באם אכן היה נערך לתובע גמר חשבון.
בהתאם, אנו פוסקים כי על הנתבעת 3 לשלם לו, על פי התחשיב שצורף בסיכומיו של התובע אשר לא נסתר, סך של 5,333 ₪ בגין תקופת עבודתו בה. עם זאת, באשר לחישוב שהגיש התובע עבור הנתבעת 2, הרי שהוא אינו מתיישב עם תקופת עבודתו של התובע בה לפיכך, בהתאם לחמישה חודשי העבודה של התובע בנתבעת 2, ובהתאם לערך העבודה היומי שלא נסתר, פוסקים אנו כי על הנתבעת 2 לשלם לתובע תשלום נמוך יותר מזה שבקש התובע, בסך של 2,073 ₪ בלבד.
נציין, כי גמר החשבון צריך היה להתבצע במהלך חודש אפריל 2016, שעה שטרם ניכנס לתוקפו השינוי בהוראות צו ההרחבה בדבר הישתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957.
...
משכך, אנו מקבלים את תביעתו של התובע בגין רכיב זה. בהתאם, אנו פוסקים כי על הנתבעת 3 לשלם לתובע, על פי התחשיב שצורף בסיכומיו ולא נסתר, סך של 3,969 ₪.
סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.
בנוסף לאמור לעיל, ככל שמי מהנתבעות לא פעלה לשחרור כספי הפיצויים הצבורים בקרן הפנסיה עד למועד מתן פסק דין זה, אנו מורים להן להעביר לב"כ התובע מכתב לשחרור הכספים האמורים, וכל מסמך רלוונטי אחר הנדרש למטרה זו. לסכומים הנזכרים לעיל יתווספו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, הותק הנידרש לצורכי חישוב דמי הבראה הוא ותק אצל המעסיק ולא הותק בענף הבניה.
פדיון ימי חופשה לטענת התובע, לפי הוראות צוי ההרחבה וההסכמים הקבוציים, עובד בענף הבניה זכאי לימי חופשה בהתאם לותק שלו בענף הבניה בישראל.
בסיכומי הנתבע, הוסיף הנתבע וטען, כי בהתאם למתכונת עבודה של 5 ימים בשבוע, התובע זכאי ל- 35.6 ימי חופשה בגין כל תקופת העבודה[footnoteRef:78].
כמו כן, טען, כי יש לחשב את ערך יום החופשה לפי השכר היומי ששולם בתלושי השכר (200 ₪ ו- 220 ₪ ליום בהתאם לתקופת העבודה)[footnoteRef:79].
] נוכח קביעתנו דלעיל שלפיה התובע עבד במתכונת עבודה של 5 ימים בשבוע, מקובלת עלינו טענת הנתבע שלפיה חישוב התובע הנו שגוי, משהוא מביא בחשבון מתכונת עבודה של 6 ימים בשבוע.
...
תביעות הנתבע להשבת שכר וזכויות סוציאליות ששולמו ביתר ולתשלום פיצוי עבור פגיעה בהכנסות ובמוניטין ובגין עגמת נפש- נדחות.
הנתבע ישלם את הוצאות התובע בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.
בעת פסיקת ההוצאות הבאנו בחשבון, בין היתר, את העובדה כי התביעה העיקרית התקבלה רק בחלקה והתביעה שכנגד נדחתה ברובה; וכן את התנהלות הנתבע אשר לא ניהל פנקס שעות עבודה כדין וחרף זאת, במהלך ניהול ההליך הגיש רישומי נוכחות אשר מצאנו כי הם אינם אותנטיים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו