חישוב דמי חופשה לעובדת משק בית

ג.         בכפוף להכרעה בפלוגתא הנוגעת לשכר הקובע, יש לבחון האם התובע זכאי להפרשים בגין דמי חופשה, חגים והפקדות המעסיקה לקופת ביטוח.

עוד טען העובד שגם בשעות בהן הזכאי נח מוטל עליו לטפל במשק הבית ולבצע משימות שונות ובהן בישול, ניקיון, כביסה וקניות.

על-פי הוראות סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951 (להלן – חוק חופשה שנתית) ששעור דמי החופשה שישולם לעובד הוא הסכום "השווה לשכרו הרגיל". בסעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית נקבע במפורש שמדובר בשכר שהיה משתלם לעובד "בעד שעות העבודה הרגילות". בית הדין הארצי דן לא אחת באבחנה בין "שכר רגיל" לבין "תוספת" וקבע שאם רכיב שכר מותנה בתנאי או בגורם מיוחד ותלוי בכך שמי שבו מדובר מיתקיים בו אותו תנאי או גורם מדובר ב"תוספת" לשכר, להבדיל משכר רגיל (דב"ע לד/3 – 7 מרדכי ביטמן – מדינת ישראל, פד"ע ה' 421; בג"צ 5572/92 זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(3) 602).

בהתאם לנימוקים שצוינו לעיל בהקשר לתביעה לדמי חופשה, אין לראות בתוספת המשמרות כחלק מהשכר הרגיל לחישוב דמי החגים.

...

על יסוד האמור אנו דוחים את טענות העובד לפיהן ההפקדות בוצעו לפי 173 שעות לחודש.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר התביעה, על כל רכיביה, נדחית.

ליבת המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים היא בשאלה, האם חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 חל על העסקתה של התובעת, עובדת משק בית ומטפלת, במתכונת של מגורים מלאים (Live In).

* הנתבע הדגיש בתצהירו את סדר יומה של התובעת באופן כללי, תוך שהקפיד לציין כי "בכל יום רגיל שאינו בתקופת חגים או חופשה, החלה אדלה את סדר יומה בין השעות 07:00 -07:30 ועסקה במטלות הבית ובישול בארוחת הצהריים לכל המאוחר עד לשעה 12:00; אדגיש כי לרוב אני נמצא בבית בשעות הבוקר, בהם אני נוהג ללמוד באופן קבוע שעורי תורה, ולכן ראיתי במו עיני שאדלה סיימה את המטלות לכל המאוחר עד לשעה 12:00" (סע' לב, לג', לח'-מ' לתצהיר הנתבע).

בשים לב למספר ימי שישי בתקופה (תוך הפחתה של ארבעה ימי שישי בשל חופשה), להלן טבלה ובה רכוז נתונים: שנה ימי שישי לחישוב שכר שעתי קובע שכר לפי 1.25% (לפי שעתיים) שכר לפי 150% (לפי 3:45 שעות) סה"כ לתשלום 2013 9 23.12 520.2 ₪ 1,170.45 ₪ 1690.65 ש"ח 2014 48 23.12 2,774.4 ₪ 6,242.4 ₪ 9,016.8 ₪ 1-10.2015 41 25 2,562.5 ₪ 5,765.61 ₪ 8,328.11 ₪ 11-12.2015 7 25.94 453.9₪ 1,021.38 ₪ 1,478 ₪ 2016 49 25.94 3,177 ₪ 7,149.70 ₪ 10,327 ₪ 2017 48 26.88 3,225.6 ₪ 7,257.6 ₪ 10,483.2 ₪ 2018 8 28.49 569.8 ₪ 1,282.5 ש"ח 1851.85 ₪ סה"כ: 13,284.05 ₪ סה"כ: 29,889.21 ₪ סה"כ שעות נוספות: 43,173 ₪ אשר על כן, התובעת זכאית לגמול שעות נוספות בסך של 43,173 ₪.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובעת, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים הבאים: א. תשלום בעד גמול שעות נוספות בסך של 43,173 ₪.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

טענות התובעת התובעת היא אזרחית הפיליפינים אשר הועסקה אצל הנתבעת בתפקיד עובדת משק בית.

מאחר שאין חולק שהתובעת אכן נסעה במהלך עבודתה שלוש פעמים לחופשות בפיליפינים למשך לחודש או 35 ימים (עמ' 7 לפ' ש' 1-3) נראה כי אכן יש להפחית תקופה של 3 חודשים מהחישובים לפנסיה, שכן תקופת חופשה ללא תשלום אינה מובאת בחשבון.

בסיכומי הנתבעת נטען כי מגיע לתובעת סך של 563 ₪ בגין דמי חופשה.

...

בסיכומו של דבר, התובעת טוענת שפוטרה מעבודתה אצל הנתבעת, ללא הליך שימוע ומבלי ליתן לה הודעה מוקדמת ומשכך היא עותרת לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה, הפרשות לפנסיה ופיצוי בגין אי מתן זכות שימוע.

לטעמנו, זכאית התובעת לפדיון בגין 6 ימי חופשה (לגישת התובעת היא זכאית ל-9 ימי חופשה).

סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעת – מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים, כדלקמן: בגין הפרשות לפיצויים, סך 4,701 ₪.

(2) מי שזכאי למינוי באותו מוסד כאסיסטנט או כמדריך או כמדריך דוקטור או כעוזר הוראה עד למישרה מלאה; (3) מי שמועסק באותו מוסד עד למישרה מלאה במסלול המקביל בדרגות הזוטרות בתפקידים כגון מורי לשון ושפות, מורי מכינות, מורים בסדנאות ובמקצועות עזר, בשטחי מיומנות מקצועית ובמסגרת הכשרה מעשית; (4) חוקרים במסלול קמ"ע באותו מוסד במשרה מלאה; (5) עובד סגל מינהלי המועסק באותו מוסד במשרה מלאה כעובד מינהלי, שעיקר משרתו אינו כולל חובות הוראה או הדרכה; (6) פנסיונר, למעט פנסיונר שחתם על הצהרה ש"הכנסתו" אינה עולה על המכפלה של 12 בסכום השווה ל-100% השכר הממוצע במשק האחרון הידוע במועד מתן ההצהרה, כפי שהשכר הממוצע מתפרסם לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

בית הדין קבע כי העובדת פוטרה שלא כדין, ופסק לזכותה חלף הודעה מוקדמת בסך 3,793 ש"ח (סעיף 66); פצויי פיטורים בגין פיטורים שלא כדין בסך 50,000 ש"ח (סעיף 69); דמי חופשה בסך 6,220 ש"ח; דמי הבראה בסך 1,151 ש"ח (סעיף 75); והלנת פיצוי פיטורים בסך 15,000 ש"ח (סעיף 76).

ואילו האוניברסיטה בערעורה טוענת כי העובדת קיבלה תשלומים בגין מלוא דמי החופשה שהגיעו לה על פי שעות עבודתה בפועל, והם חושבו כנדרש על פי 4% משכרה הכולל.

...

(ה) סוף דבר ערעור העובדת בנוגע לתשלום פיצויי הלנת פיצוי פיטורים מתקבל כך שסכום הפיצוי יעמוד על 35,000 ₪ (תוספת 20,000 ₪).

לפיכך, אני מסכים כי דין הערעור בנושא זה להידחות.

סוף דבר ערעור העובדת בנוגע לתשלום פיצויי הלנת פיצוי פיטורים מתקבל כך שסכום הפיצוי יעמוד על 35,000 ₪ (תוספת 20,000 ₪).

בית הדין הוסיף כי העובד לא הוכיח כל מקור נורמאטיבי לחיוב החברה לבצע הפקדות לקופות ולקרנות מהרכיב "החזר ביטוח לאומי", ובכלל זאת הסכם או צו ההרחבה לפנסיה מקיפה במשק.

בית הדין חייב את העובד בהוצאות החברה בשל דחיית תביעתו בסך של 7,000 ש"ח. טענות הצדדים בעירעור העובד טוען כי שני הרכיבים - המענק והחזר ביטוח לאומי - הם במהותם שכר עבודה ויש לכלול אותם במסגרת השכר הקובע להפקדות לפנסיה וקרן הישתלמות, כמו גם לצורך חישוב זכאותו לפצויי פיטורים ודמי חופשה.

...

עדויות הצדדים בהליך כפי שבית הדין האזורי הביאן בפסק דינו מחזקות את המסקנה כי מדובר בנסיבות המקרה בתוספת מותנית בתנאי.

בית הדין דחה טענה זו במסגרת פסק דינו ולא מצאנו מקום להתערב בכך שעה שעצם קיומם של המסמכים כמו גם תוכנם לא היה שנוי במחלוקת.

סוף דבר לו תישמע דעתי הערעור יידחה והמערער יישא בהוצאות החברה בגין הערעור בסך של 7,500 ש"ח. השופטת לאה גליקסמן אני מצטרפת לתוצאה שלפיה יש לדחות את תביעתו של המערער להצהיר כי הרכיבים מענק אי היעדרות והחזר ביטוח לאומי (להלן – הרכיבים) הם בגדר "שכר" לעניין זכאותו להפקדות לקרן פנסיה, הפקדות לקרן השתלמות והפרשי פיצויי פיטורים.

סיכום על דעת כל חברי המותב הערעור נדחה והמערער יישא בהוצאות החברה בגין הערעור בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"א (02 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.