חישוב גמלת ניידות לפי אביזרי ניידות לנכות

השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה היא, האם מוסמך המוסד לביטוח לאומי לנכות מקיצבת ניידות של מוגבל בניידות שרכש רכב מבלי להזקק להלוואה עומדת, סכומים בגין אי ביטוח הרכב בביטוח מקיף.

עוד מיום שנקבעו העקרונות לגובה התגמול החודשי, נקבע בתוכן רכיב הביטוח המקיף (כעולה מהדו"ח מיום 11.6.75, תחת חישוב עלות החזקת רכב נכלל כהוצאה קבועה- ביטוח ובמסגרתו נכלל ביטוח מקיף).

על כן ההוראה שבחוזר 1931 הקובעת כי הרכיב הבטוחי ייגרע מגימלת הניידות, מקום בו אין כסוי בטוחי (ללא איבחנה אם הרכב נרכש עם הלוואה עומדת, אם לאו) היא הוראה רצויה ונכונה הבאה לשקף את הקף הגימלה הנכון שיש לשלם למוגבל בניידות, "לא פחות ולא יותר" כפי שנפסק לעניין זה (עבל (ארצי) 298/07 בסאם אבו אחמד נגד המוסד לבטוח לאומי , ניתן ביום 15.4.08, פורסם בנבו): "תפקידו של המוסד לשמור על הקופה הציבורית ולדאוג שמבוטחים יקבלו את המגיע להם, לא פחות אך גם לא יותר". בעיניין נחמיאס בית הדין הארצי עמד על כך, שהמוסד כגוף ממלכתי הפועל על פי חוקים, הסכמים ונוהלי עבודה חייב לקבוע לעצמו כללים וקריטריונים קבועים ומוחלטים הצריכים להיקבע במונחים אובייקטיביים ולא כתולדה של מציאות ספציפית במקרה נתון: "המוסד הוא גוף ממלכתי. המוסד פועל לפי כללים הקבועים בחוק, בהסכם הניידות, בנוהלי העבודה שלו ובשאר מקורות חוקיים. המוסד חייב לקבוע לעצמו כללים וקריטריונים קבועים ומוחלטים שעל פיהם הוא אמור לפעול. כללים וקריטריונים אלה צריכים להיקבע במונחים ובערכים חד-משמעיים ואובייקטיבים ולא כתולדה של מציאות ספציפית במקרה נתון. לדוגמה, אין זה ראוי ששעור קיצבת ניידות הנתנת על ידי גוף ממלכתי, ייקבע בסופו של דבר לפי מידת ההנחה לה זכה נכה פלוני בהתקנת אביזרים ברכבו. כך, אין זה נכון לקבוע את קיצבת הניידות לפי שווי האביזרים שהנכה התקין ברכב אלא לפי שווי האביזרים שהמוסד אישר להתקנה והם מותקנים ברכב למעשה. שווי האביזרים המותקנים ברכב בפועל הוא המפתח לקביעת גובה הקיצבה והשאלה מי דאג להתקנתם או מי שילם עבורם אינה רלבאנטית לעניין זה." באופן דומה, איננו סבורים כי זה ראוי ששעור קצבת הניידות הנתנת על ידי הנתבע תיקבע לפי השאלה, מי מימן את עלות רכישת הרכב המשמש את המוגבל בניידות, שכן מטרת הסכם הניידות הנה כאמור, סיוע במימון "תחליף לרגליים" שאינן מתפקדות כראוי.

...

על כן ההוראה שבחוזר 1931 הקובעת כי הרכיב הביטוחי ייגרע מגמלת הניידות, מקום בו אין כיסוי ביטוחי (ללא אבחנה אם הרכב נרכש עם הלוואה עומדת, אם לאו) היא הוראה רצויה ונכונה הבאה לשקף את היקף הגמלה הנכון שיש לשלם למוגבל בניידות, "לא פחות ולא יותר" כפי שנפסק לעניין זה (עבל (ארצי) 298/07 בסאם אבו אחמד נגד המוסד לבטוח לאומי , ניתן ביום 15.4.08, פורסם בנבו): "תפקידו של המוסד לשמור על הקופה הציבורית ולדאוג שמבוטחים יקבלו את המגיע להם, לא פחות אך גם לא יותר". בעניין נחמיאס בית הדין הארצי עמד על כך, שהמוסד כגוף ממלכתי הפועל על פי חוקים, הסכמים ונוהלי עבודה חייב לקבוע לעצמו כללים וקריטריונים קבועים ומוחלטים הצריכים להיקבע במונחים אובייקטיביים ולא כתולדה של מציאות ספציפית במקרה נתון: "המוסד הוא גוף ממלכתי. המוסד פועל לפי כללים הקבועים בחוק, בהסכם הניידות, בנוהלי העבודה שלו ובשאר מקורות חוקיים. המוסד חייב לקבוע לעצמו כללים וקריטריונים קבועים ומוחלטים שעל פיהם הוא אמור לפעול. כללים וקריטריונים אלה צריכים להיקבע במונחים ובערכים חד-משמעיים ואובייקטיבים ולא כתולדה של מציאות ספציפית במקרה נתון. לדוגמה, אין זה ראוי ששיעור קיצבת ניידות הניתנת על ידי גוף ממלכתי, ייקבע בסופו של דבר לפי מידת ההנחה לה זכה נכה פלוני בהתקנת אביזרים ברכבו. כך, אין זה נכון לקבוע את קיצבת הניידות לפי שווי האביזרים שהנכה התקין ברכב אלא לפי שווי האביזרים שהמוסד אישר להתקנה והם מותקנים ברכב למעשה. שווי האביזרים המותקנים ברכב בפועל הוא המפתח לקביעת גובה הקיצבה והשאלה מי דאג להתקנתם או מי שילם עבורם אינה רלבנטית לעניין זה." באופן דומה, איננו סבורים כי זה ראוי ששיעור קצבת הניידות הניתנת על ידי הנתבע תקבע לפי השאלה, מי מימן את עלות רכישת הרכב המשמש את המוגבל בניידות, שכן מטרת הסכם הניידות הינה כאמור, סיוע במימון "תחליף לרגליים" שאינן מתפקדות כראוי.

אשר על כן החלטנו לדחות את התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

הנתבע הפנה לחוזר מנהל גמלאות מס' 2034, אשר לפיו כשמדובר ברכב לאבזרים מיוחדים, ובמחירון לוי יצחק קיימים שני מחירים לגביו, האחד כרכב רגיל והשני כרכב נכים, אזי תערך השוואה בין מחירו כרכב רגיל בנכוי פחת של 19% או 10%, לבין מחירו כרכב נכים, ויילקח בחשבון הסכום הנמוך מבין שניהם – לטובת המוגבל בניידות.

בסעיף 12א להסכם הניידות נקבע – "חוברת מחירים" - פירסום מחירי מכוניות משומשות המוצא מעת לעת ואשר יוסכם עליו בין הצדדים; המוסד יודיע לציבור באמצעות העתונות היומית את שם חוברת המחירים; "בסיס החישוב" - המחיר הנקוב בחוברת המחירים, שנתפרסמה לאחרונה לפני המועד הקובע, בהתאם לדגם ולשנת הייצור הרשומים ברשיון הרכב שבידי המוגבל בניידות ולגבי רכב קובע שהוא רכב לאבזרים מיוחדים - בנכוי פחת בשיעור של 19% ממחיר הרכב לגבי מוגבל בניידות הנוהג בעצמו ובשעור של 10% ממחיר הרכב לגבי מוגבל בניידות שאינו נוהג בעצמו; דיון והכרעה לאחר שבחנו את מכלול טענות הצדדים, ולאור הדין החל וההלכה הפסוקה, הגענו למסקנה לפיה דין התביעה להדחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

...

אין אנו מקבלים את טענת התובע לפיה התבססות הנתבע על מחירון לוי יצחק אינה כדין.

איננו מקבלים גם את הטענה לפיה בהתאם להוראות סעיף 12(ה) להסכם ההלוואות, היה על הנתבע לקבוע את מחיר הרכב לאחר שיקבל חוות דעת של שמאי מוסמך.

לסיכום, מתעודת עובדת הציבור, וכן אין חולק, כי עת ביקש התובע להחליף את הרכב, הנתבע חישב את שווי הרכב כאמור בהגדרת "מחיר רכב קודם" וכאמור בהגדרת "בסיס החישוב", שבהוראות הסכם הניידות והסכם הלוואות, כך שהחלטת הנתבע להפחית משווי הרכב לפי מחירון לוי יצחק, פחת בשיעור של 10% בלבד, הואיל והתובע הינו חסר רישיון נהיגה, בדין יסודה.

לפי חוות הדעת המתייחסת לקיצבת ניידות יש לנכות מהפצוי סכום נוסף של 105,213 ₪.

הוא ציין עוד כי הרשת פשטה את הרגל, מאחר ובעליה רכש סניף נוסף, תוך חישוב שגוי של עלויות המימון.

לפיכך אני פוסקת סכום זה. ריהוט מיוחד, אביזרים, ביגוד והנעלה - לנוכח מהות הנכויות שנקבעו, הצלקות שנותרו (דבר בעטיו יש מקום להנחה כי נדרשים בגדים שלא גורמים לגרד), העולה במהלך החקירה בדבר שימוש בנעלים מיוחדות ללא שרוכים והעדיפות, מטבע הדברים, גם לבגדים ללא כפתורים - סביר אכן כי תהיינה הוצאות עודפות בגין הנ"ל. עם זאת, יש ממש בטענות הנתבעת כי לא הובאו ראיות מספקות לכימות הנזק.

...

אעיר כי הסכום הכולל שהתבקש על ידי התובע - בכלל הרכיבים הנ"ל (מעל ל - 2,500,000 ₪), לא נראה לי הולם ותואם, את נסיבות המקרה ואת הצרכים שנולדו לאחר הפגיעה.

שוכנעתי כי מדובר בפגיעה קשה מאוד ובתובע הפגוע קשה רפואית - פיזית ונפשית.

עוד תשלם הנתבעת לתובע - בגין שכ"ט ב"כ סך של15.34% מהסכום הנ"ל והחזר אגרת בית משפט בתוספת ריבית והצמדה, מהמועד בו שולמה.

הנתבעת מסרה בתגובתה את הסבר האקטואר, לפיו מקור הפער בין שתי חוות הדעת הוא בכך שחוות הדעת מיום 7.2.18 התבססה על אישור המל"ל מיום 4.1.18 לפיו התובע זכאי לקיצבת ניידות כחסר רכב או כמי שנוהג בעצמו על רכב עד 1800 סמ"ק, ואילו חוות הדעת מיום 14.2.19 מבוססת על אותו אישור המל"ל מיום 4.1.18 וכן על תעודת עובד ציבור מיום 23.11.17, בה נכתב שלתובע אושר רכב מסוג קיה קרנבל 3400 סמ"ק עם אביזרים מסוימים.

בחוות דעת זו חושבה קצבת הניידות לפי סך של 2,364 ₪ לעבר, וסך של 5,378 ₪ לעתיד (מיום 1.7.19), בהנחה שהתובע יקבל קצבת ניידות כבעל רכב.

תוך 12 חודשים מיום קבלת התשלום על פי פסק דין חלוט, יעדכן התובע את הנתונים העדכניים לגבי שיעור קצבת הניידות שהוא מקבל מאז חודש יוני 2019 ועד ליום מתן העידכון, לצורך עידכון חוות הדעת האקטוארית לגבי קצבת הניידות, ולצורך עריכת היתחשבנות סופית בעיניין זה. התובע לא יעשה דבר או לא יימנע מלעשות דבר, ככל שהדבר תלוי בו ו/או ברצונו, שיהיה בו כדי להעמיד את הנתבעת בסיכון כפול מול המל"ל ביחס לתשלומי המל"ל. על פי חוות הדעת האקטוארית מיום 11.6.19, הנכויים בגין קצבת הניידות הם 887,833 ₪ כאשר סכום זה כולל קיצבאות לעבר (כולל שיערוך ליום 31.5.19) בסך 221,609 ₪, וסכום מהוון לעתיד בסך 666,224 ש"ח. בהתאם להסכמות הצדדים כפי שפורטו לעיל, ינוכה הסך של 221,609 ש"ח עבור קצבת ניידות ביחס לעבר, ויוקפא הסך של 666,224 ₪ בגין העתיד בידי הנתבעת, על מנת שהצדדים יפעלו לפי הסכמותיהם ויערכו היתחשבנות סופית במסגרת פרק הזמן שהוגדר על ידם.

אעיר כי סכום זה ינוכה ללא שיערוך, שכן גם התשלומים המגיעים לתובעים בגין העבר חושבו ללא שיערוך (למעט נזק לא ממוני וסכומים בודדים לא גבוהים שנקבעו באופן גלובאלי), וסכומי התשלומים התכופים דומים לתשלומים המגיעים לתובעים בגין העבר.

...

אני מקבל הערכות אלה, שכן הערכות המומחה האס מטעם הנתבעת, הנמוכות בהרבה מהמחיר דנן היו למיטה ליחיד.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכום הנזכר בסעיף הקודם לעיל תוך 30 יום, שאם לא כן יתווספו לסכום זה ריבית והפרשי הצמדה מהיום.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים כנגד אסמכתאות בכתב את שכר טרחת המומחים מטעמם ואת אגרת המשפט ששולמה על ידם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההוצאה, ועד יום התשלום לתובעים.

על יסוד כל האמור לעיל, חישוב הפיצויים יעשה כדלקמן: (א) הפסדי הישתכרות בעתיד (סעיף 11 לעיל)2,065,580 ₪ (ב) הפסדי פנסיה (סעיף 13 לעיל)179,669₪ (ג) עזרת הזולת בעבר (סעיף 17 לעיל)1,296,491₪ (ד) עזרת הזולת בעתיד (סעיף 22 לעיל)4,727,035₪ (ה) הוצאות ניידות בעבר (סעיף 23 לעיל)200,000₪ (ו) הוצאות ניידות בעתיד (סעיף 29 לעיל)817,531₪ (ז) התאמת דיור בעבר (סעיף 30 לעיל)125,993₪ (ח) התאמת דיור בעבר (סעיף 34 לעיל)202,800₪ (ט) תרופות וטיפולים רפואיים (סעיף 37 לעיל)698,660₪ (י) טיפולים פרא-רפואיים (סעיף 44 לעיל)622,448₪ (י"א) אביזרים בתקופת העבר (סעיף 61(א) לעיל)224,498₪ (י"ב) אביזרים בעתיד (סעיף 61(ב) לעיל)519,574₪ (י"ג) חונך (סעיף 62 לעיל)163,091₪ (י"ד) אפוטרופוס (סעיף 65 לעיל)345,971₪ (ט"ו) נזק שאינו נזק ממון (סעיף 66 לעיל)244,749₪ (ט"ז) הפסדי התובע מס' 2 (סעיף 70 לעיל)140,000₪--------------------סה"כ סכום הפיצויים 12,574,090 ₪ נכויים מהפיצויים: (ט"ז) גמלת ילד נכה (סעיף 71 לעיל)421,215 ₪ (י"ז) גמלת ניידות לילד נכה (סעיף 72 לעיל)302,138 ₪ (י"ח) קצבת נכות כללית (סעיף 73 לעיל)518,408 ₪ (י"ט) קצבת שירותים מיוחדים (סעיף 74 לעיל)823,116 ₪ (כ)קצבת ניידות (סעיף 75 לעיל)641,171 ₪------------סה"כ קצבאות לנכוי2,706,048₪---------------------9,868,042₪ שכ"ט עו"ד (בשיעור 13%)1,282,845 ₪ מע"מ198,841 ₪--------------1,481,685₪-------------------11,349,727 ₪ ניכוי תשלומים תכופים ששולמו2,248,666₪--------------------סה"כ לתשלום9,101,061₪ 79.

...

על פי הראיות שלפני, דהינו חוות דעתו של פרופ' גרוסוסר, שלא נסתרה בחקירתו הנגדית, לא נגרם לתובעת קיצור בתוחלת החיים בשל הנזק המוחי החבלתי שניגרם לה. על כן, לאחר ששקלתי טענות ב"כ הנתבעים, הנני קובע, כי אין להביא בחשבון קיצור בתוחלת חייה של התובעת.

על יסוד כל האמור לעיל, חישוב הפיצויים יעשה כדלקמן: (א) הפסדי השתכרות בעתיד (סעיף 11 לעיל)2,065,580 ₪ (ב) הפסדי פנסיה (סעיף 13 לעיל)179,669₪ (ג) עזרת הזולת בעבר (סעיף 17 לעיל)1,296,491₪ (ד) עזרת הזולת בעתיד (סעיף 22 לעיל)4,727,035₪ (ה) הוצאות ניידות בעבר (סעיף 23 לעיל)200,000₪ (ו) הוצאות ניידות בעתיד (סעיף 29 לעיל)817,531₪ (ז) התאמת דיור בעבר (סעיף 30 לעיל)125,993₪ (ח) התאמת דיור בעבר (סעיף 34 לעיל)202,800₪ (ט) תרופות וטיפולים רפואיים (סעיף 37 לעיל)698,660₪ (י) טיפולים פרא-רפואיים (סעיף 44 לעיל)622,448₪ (י"א) אביזרים בתקופת העבר (סעיף 61(א) לעיל)224,498₪ (י"ב) אביזרים בעתיד (סעיף 61(ב) לעיל)519,574₪ (י"ג) חונך (סעיף 62 לעיל)163,091₪ (י"ד) אפוטרופוס (סעיף 65 לעיל)345,971₪ (ט"ו) נזק שאינו נזק ממון (סעיף 66 לעיל)244,749₪ (ט"ז) הפסדי התובע מס' 2 (סעיף 70 לעיל)140,000₪--------------------סה"כ סכום הפיצויים 12,574,090 ₪ ניכויים מהפיצויים: (ט"ז) גמלת ילד נכה (סעיף 71 לעיל)421,215 ₪ (י"ז) גמלת ניידות לילד נכה (סעיף 72 לעיל)302,138 ₪ (י"ח) קצבת נכות כללית (סעיף 73 לעיל)518,408 ₪ (י"ט) קצבת שירותים מיוחדים (סעיף 74 לעיל)823,116 ₪ (כ)קצבת ניידות (סעיף 75 לעיל)641,171 ₪------------סה"כ קיצבאות לניכוי2,706,048₪---------------------9,868,042₪ שכ"ט עו"ד (בשיעור 13%)1,282,845 ₪ מע"מ198,841 ₪--------------1,481,685₪-------------------11,349,727 ₪ ניכוי תשלומים תכופים ששולמו2,248,666₪--------------------סה"כ לתשלום9,101,061₪ 79.

אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך 9,101,061 ₪, כערכו לתאריך פסק דין זה. (ב) הסכום הנ"ל כולל שכ"ט עו"ד, ובנוסף לסכום הנ"ל הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את כל הוצאות המשפט שנגרמו להם, בצירוף הפרשי הצמדה ריבית מתאריך כל הוצאה והוצאה.

(ג) מתוך הסכומים שהנתבעים ישלמו לתובעים על פי האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעיל, יהיה ב"כ התובעים זכאי לנכות את הסכומים המגיעים לו בתורת החזר הוצאות, שכר טירחת עו"ד ומע"מ. כמו כן יהיה האפוטרופוס זכאי לגבות את הוצאותיו ואת שכרו, בצירוף מע"מ, ככל שאלה מתייחסים לתקופת העבר.